שון קלי
Sean Kelly

קלי ב-2009
לידה	24 במאי 1956 (בן 68) ווטרפורד, אירלנד אירלנד
כינוי	המלך קלי
תחום	רב גוני
קבוצות עבר	פלנדריה-ולדה-לטינה (1977–1978) ספלנדר–יורו סואפ (1979–1981) סם פראנס–לואר קמפניולו (1982–1983) סקיל–ריידל–סם–מאוויק (1984–1985) קאס (1986–1988) פי.די.אם (1989–1991) לוטוס–פסטינה (1992–1993) קאטאוונה (1994)
הישגי שיא	גרנד טורס- טור דה פראנס: קטגוריית הנקודות: 1982, 1983, 1985, 1989. קטגוריית ספרינט הביניים: 1982, 1983, 1989. 5 קטעים (1982, 1981, 1980, 1978). וואלטה אספנייה: דירוג כללי: 1988. קטגוריית הנקודות: 1980, 1985, 1986, 1988. 16 קטעים (1979, 1980, 1985, 1986, 1987, 1988). מרוצי קטעים אחרים: פריז - ניס (1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1988). טור דה סוויס (1983, 1990) הטור של חבל הבסקים (1984, 1986, 1987) וולטה אה קטלוניה (1984, 1986) קריטריום אינטרנשיונל (1983, 1984, 1987). קלאסיקות האביב ומרוצים אחרים: פריז - רובה (1986, 1984) מילאנו - סן רמו (1992, 1984) לייז'–בסטון–לייז' (1984, 1989) גנט - וולגם (1988) ג'ירו די לומברדיה (1983, 1985, 1991) שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה (1980)
www.seankellycycling.com
מאזן מדליות מתחרה עבור אירלנד אירלנד אליפות העולם ארד גודווד 1982 מרוץ אופני כביש ארד שאמברי 1989 מרוץ אופני כביש

ג'ון ג'יימס 'שון' קלי (באנגלית: John James Sean Kelly; נולד ב-24 במאי 1956) הוא רוכב אופני כביש אירי בעבר. קלי נחשב לאחד הרוכבים הגדולים בכל הזמנים, ולרוכב המצליח ביותר בשנות ה-80, בזכות הישגיו שכוללים: ניצחון ב-וואלטה אספנייה ב-1988, בקטגוריית הנקודות במרוץ ב-1980, 1985, 1986 ו-1988, וניצח 16 קטעים במרוץ עצמו. קלי ניצח 7 פעמים ברציפות ב-פריז - ניס (82'-88'), פעמיים ב-מילאנו - סן רמו, לייז'–בסטון–לייז', פריז - רובה, טור דה סוויס וב-וולטה אה קטלוניה. בנוסף לכך, ניצח שלוש פעמים ב-ג'ירו די לומברדיה, קריטריום אינטרנשיונל, וב-טור של חבל הבסקים. ב-טור דה פראנס, קלי ניצח בחמישה קטעים וארבע פעמים בקטגוריית הנקודות (1982, 1983, 1985, 1989). לקלי גם שתי מדליות ארד מאליפות העולם, באליפות שהתקיימה ב-שאמברי ב-1989, ובאליפות שהתקיימה בגודווד ב-1982. בסך הכל, קלי ניצח ב-193 מרוצים מקצועיים.

קלי היה הראשון להוביל בדירוג ה-UCI כאשר הוא נוצר במרץ 1984.

קלי נולד ב-24 במאי בווטרפורד, אירלנד לנלי וג'ק (ג'ון), משפחה חקלאית. הוא היה הילד השני ונקרא על שם אביו, אך בשל למנוע בלבול עם אביו הוא כונה שון, הצורה האירית של ג'ון.

הוא התחיל לרכוב על אופניים לאחר שאחיו החל לרכוב עליהם לבית ספר, הוא השתתף במרוצי חובבנים לבני גילו. בגיל 16, קלי ניצח את אליפות אירלנד עד גיל 19 במחוז דאון. ובשנת 1973, שיחזר את ההישג.

קלי ושני רוכבים אירים נוספים, היו אמורים להתחרות ב-דרום אפריקה לקראת אולימפיאדת מונטריאול אך השתמשו בשמות בדויים בגלל איסור בינלאומי להתחרות בדרום אפריקה, כמחאה על האפרטהייד. אבל הם התגלו והושעו לשישה חודשים, לאחר מכן, השלושה הושעו לכל החיים מהמשחקים האולימפיים^[1].

לאחר תום ההשעייה, קלי ניצח ג'ירו די לומברדיה לחובבים. הניצחון הרשים שני מנהלי קבוצות צרפתיים, וקלי חתם אצל מהם, ז'אן די גריבאלדי, בקבוצתו שנקראה "פלנדריה-ולדה-לטינה".

הניצחון הראשון של קלי הגיע במרוץ הצרפתי, אטואל דה בסז'. קלי שימש בעיקר כ"דומסטיק" (פועל) בתחילתו בקבוצת פלנדריה. ב-1978, הוא השתתף לראשונה ב-טור דה פראנס, וגם ניצח את הקטע ה-6^[2].

בעונת 1979, עבר קלי לקבוצת ספלנדור, שהוקמה על ידי אחד מרוכבי פלנדריה לשעבר, מישל פולנטייר. שכרו שודרג לכ-£30,000 כולל בונוסים. קלי ניצח את גרנד פרי דה קאן, לאחר שהקדים את וולטר פלנקיירט ואת הנק לוברדינג. בנוסף לכך, הוא ניצח שני קטעים ב-וואלטה אספנייה באותה עונה.

בעונת 1980, קלי סיים רביעי ב-מילאנו - סן רמו, שני ב-E3 בינקבנק קלאסיק ושלישי ב-מרוץ אמסטל גולד. ב-וואלטה אספנייה, הוא ניצח חמישה קטעים וניצח את קטגוריית הנקודות במרוץ וסיים רביעי כללי, 3:31 דקות לאחר פאוסטינו רופרז המנצח^[3]. ב-טור דה פראנס, הוא ניצח שני קטעים וסיים שני בקטגוריית הנקודות. בנוסף לכך, ניצח במרוץ החד יומי שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה. בעונה הבאה, קלי הציג דומיננטיות במרוצי האביב, כאשר סיים 7 בחץ ברבנט, 6 ב-מרוץ אמסטל גולד, 8 ב-רונדה ון פלנדרן ו-4 ב-לה פלש ואלון. הוא ניצח את הקטע השני ב-דופינה ליברה, ואת הקטע ה-15 ב-טור דה פראנס.

קלי הצטרף בחזרה לקבוצה של ז'אן דה גריבאלדי, שהפעם היא סם - פראנס לואר. ראשית, הוא ניצח ב-פריז - ניס, לאחר שניצח ארבעה קטעים במרוץ. הוא ניצח את הקטע ה-12 ב-טור דה פראנס, ואת קטגוריית הנקודות במרוץ לאחר שהקדים את ברנאר אינו. הוא זכה במדליית ארד ב-אליפות העולם בגוודווד, לאחר שרק ג'וזפה סרוני וגרג למונד הקדימו אותו. בעונת 1983, קלי ניצח בפעם השנייה ברצף ב-פריז ניס, וניצח גם שלושה קטעים במרוץ עצמו. הוא ניצח ב-טור דה סוויס, וב-טור דה פראנס, קלי לא ניצח אף קטע אך רשם את התוצאה הכללית הטובה ביותר שלו, כאשר סיים שביעי. הוא ניצח את המונומנט הראשון בקריירה שלו ב-אוקטובר, כאשר גבר על שמות גדולים כמו אלוף העולם לאותה שנה גרג למונד ואדרי ואן דר פול ב-ג'ירו די לומברדיה^[4].

עונת 1984 נחשבת לגדולות בקריירה של קלי, הוא ניצח בפעם השלישית ברצף ב-פריז - ניס, מקדים את סטפן רוץ' ו-ברנאר אינו. הוא סיים שני ב-מילאנו - סן רמו, מנצח את הספרינט מהפלוטון לאחר שפרנצ'סקו מוזר מנצח בבריחת סולו. הוא ניצח את מרוץ קריטריום אינטרנשיונל, לאחר שגם ניצח שלושה קטעים במרוץ. הוא סיים שני ב-רונדה ון פלנדרן, וניצח את הטור של חבל הבסקים ושלושה קטעים בטור. ב-8 באפריל, רשם קלי את אחד מהישגיו הגדולים בקריירה, כאשר ניצח את ה-מונומנט הצרפתי הבכיר, פריז - רובה, גובר על רודי רוז'יירס בספרינט. שבוע לאחר מכן, הוא ניצח גם ב-לייז'–בסטון–לייז'. הוא ניצח קטע וסיים רביעי ב-טור דה סוויס. ב-טור דה פראנס, הוא סיים חמישי כללי, ושני בדירוג הנקודות. קלי ניצח שני מרוצים חד יומיים בצרפת, פריז - בורז', וגרנד פרי דה פלואה. קלי רשם ניצחון בעוד מרוץ קטעים, כאשר בספטמבר ניצח את וולטה אה קטלוניה וארבעה קטעים נוספים במרוץ. בנוסף לכך, ניצח בפריז - טור ובקריטריום די סה.

עונה אחר כך, ב-1985, ניצח בפעם הרביעית ברצף ב-פריז - ניס. מקדים שוב את בן מדינתו, סטפן רוץ'. הוא ניצח שני קטעים ב-טור של חבל הבסקים, וסיים שביעי ב-מילאנו - סן רמו. לאחר הניצחון בעונה הקודמת במרוץ, הפעם הוא סיים רק במקום השלישי ב-פריז - רובה. הוא ניצח שלושה קטעים ב-וואלטה אספנייה, וסיים תשיעי כללי וניצח שוב את קטגוריית הנקודות. קלי המשיך להתקדם ב-טור דה פראנס, הוא סיים בעונה הזו במקום הרביעי הכללי, 6:26 דקות מברנאר אינו המנצח, וניצח שוב את קטגוריית המאיצים. ב-וולטה אה קטלוניה, הוא סיים שני כללי וניצח את הקטע השני. הוא ניצח את הטור של אירלנד, ועוד שני קטעים במרוץ. הוא ניצח בפעם השנייה ברצף בקריטריום די סה, וב-ג'ירו די לומברדיה.

ב-1986, קלי הצטרף לקבוצת "קאס" הצרפתית. הוא ניצח בפעם החמישית ברצף את פריז - ניס, הפעם הקדים את אורס זימרמן השווייצרי. הוא ניצח שנית ב-מונומנט מילאנו - סן רמו, הוא ניצח שנית גם בטור של חבל הבסקים, והוסיף גם ניצחונות בשלושה קטעים במרוץ. קלי ניצח בפעם השנייה במונומנט, פריז - רובה. הוא עלה לראשונה על הפודיום ב-וואלטה אספנייה, כאשר סיים שלישי, 5:19 דקות אחרי אלברו פינו המנצח. בנוסף לכך, קלי ניצח שני קטעים ואת קטגוריית הנקודות. הוא סיים חמישי באליפות העולם ב-קולורדו, וניצח בפעם השנייה את ה-וולטה אה קטלוניה.

בעונת 1987, קלי ניצח בפעם השישית ברצף ב-פריז - ניס. הניצחון הבא שלו הגיע בקריטריום אינטרנשיונל, לאחר שניצח את המרוץ כולו ועוד שני קטעים. הוא ניצח בפעם השלישית והשנייה ברציפות את הטור של חבל הבסקים, ב-וואלטה אספנייה, הוא ניצח שני קטעים אך לא סיים את המרוץ. הוא ניצח עוד שני קטעים ב-וולטה אה קטלוניה, וניצח את הטור של אירלנד. ב-1988, קלי ניצח בפעם השביעית ב-פריז - ניס. הוא ניצח את מרוץ סטמנה קטאלנה, וגם את החלק השני של הקטע הרביעי במרוץ. הוא ניצח את גנט - וולגם, לאחר שהקדים שמונה רוכבים אחרים בספרינט. לאחר חמש השתתפויות במרוץ, ניצח קלי את ה-וואלטה אספנייה^[5], במה שהפך לניצחון הראשון והיחיד שלו בגרנד טור. קלי עשה את זה לאחר שניצח את הקטע ה-11, וה-20 במרוץ שהיה נגד השעון. הוא הקדים את ריימונד דייצן (מקום 2) ב1:27 דקות, ואת אנסלמו פוורטה ב-1:29 דקות (מקום 3). בנוסף לכך, ניצח גם בדירוג הנקודות^[6] וסיים שלישי בדירוג המטפסים^[7].

קלי הצטרף לקבוצת פי.די.אם ההולנדית, וניצח ב-לייז'–בסטון–לייז', את קטגוריית המאיצים ב-טור דה פראנס (סיים תשיעי כללי). ובאליפות העולם בשאמברי, הוא סיים שלישי לאחר שגרג למונד ודימיטרי קוניישב גברו עליו בספרינט סיום.

בעונת 1990, ניצח קלי שנית ב-טור דה סוויס, וגם את הקטע ה-4 במרוץ. הוא סיים שלישי ב-קלאסיקה סן סבסטיאן. ב-1991, הוא לא זינק לקטע ה-11 ב-טור דה פראנס ובכך פרש מהמרוץ. הוא ניצח שוב את הטור של אירלנד, ובפעם השלישית את ג'ירו די לומברדיה.

קלי הצטרף לקבוצת לוטוס - פסטינה הצרפתית. הוא ניצח בפעם השנייה את מילאנו - סן רמו ב-1992. את עונתו האחרונה כמקצוען העביר בקבוצת קאטאוונה^[8].

קלי הוא פרשן בערוץ יורוספורט^[9], שהייתה מעורבת באקדמיה שקלי הקים. ב-2006, הקים קבוצה אירית מקצוענית ראשונה שנקראה על שמו. הרוכבים שם היו ממוצא אירי ובלגי והגיעו מהאקדמיה שקלי הקים. הוא מעורב באירועי צדקה, ואף הוקם טור חובבים על שמו שכלל אלפי משתתפים. בנובמבר 2013, אוניברסיטת דבלין סיטי נתנה לקלי דוקטורט כבוד על פועלו בספורט האירי^[10]. ב-2013, הוציא קלי את האוטוביוגרפיה שלו^[11].

מדיה וקבצים בנושא שון קלי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שון קלי (באנגלית)
• שון קלי, באתר Cycling Archives