מוצאו באזור אגן הים התיכון. תפוצתו כוללת מקומות בהם ניקוז המים גרוע, ליד מקורות מים (כגון נחלים ומעיינות) וליד הים. השומר הפשוט מעדיף מורדות אבניים וסלעיים.
עליו מנוצים, חתוכים לאונות דקות בצבע ירוק כהה. בחורף עליו נובלים ונהפכים אפורים. עליו של השומר מזוהים לעיתים בטעות כעלי שבת ריחני, הידועים גם בשמם העממי, שמיר. פריחתו איננה סדירה, ונמשכת מאפריל ועד נובמבר.
שימושים
זן מתורבת של השומר מתאפיין בגבעול תחתון מעובה שצורתו מעין בצל (אין זה בצל אמיתי, כיוון שהוא נמצא מעל האדמה). "בצל" זה נמכר מסחרית כירק, המשמש הן בסלטים והן בבישול.
מהשומר הגדל בר בישראל אפשר לאכול את העלים, שהם בעלי טעם אניס עדין. גבעוליו דקים וקשים; יש המשתמשים בהם כשיפודים לצלייה.
