הסרט צולם יחד עם הסרט השלישי בסדרה, "שודדי הקאריביים: סוף העולם" ושבר את שיאי ההכנסות בשלושת הימים הראשונים להקרנתו.
עלילה
תחילת הסרט
חברת הודו המזרחית הבריטית מגיעה לפורט רויאל, ג'מייקה, כדי להרחיב את המונופול שלה באיים הקאריביים ולחסל את הפיראטיות השולטת בימיה. לורד קאטלר בקט מוביל את ההתרחבות, והוא עוצר את אליזבת' סוואן ואת ויליאם טרנר בטרם יזכו להתחתן. הוא מאיים להוציאם להורג, כמו גם את הקומודור לשעבר נורינגטון באשמת סיוע לג'ק ספארו, אולם מציע חנינה לוויל אם ירדוף אחר ספארו וישיג את המצפן שברשותו, שמצביע על הכיוון שבו נמצא הדבר שמחזיקו משתוקק אליו.
ביל "אוזן הנעל" טרנר
ביל "אוזן־הנעל" טרנר, איש צוותו לשעבר של ג'ק וכעת מלח בספינת הרפאים של דיווי ג׳ונס, "ההולנדי המעופף", מעביר לג'ק סימן כי הגיע הזמן לשלם את חובו לג'ונס. 13 שנה קודם לכן, ג'ונס העלה את "הפנינה השחורה" ממעמקי הים ועשה את ספארו לקפטן הספינה. בתמורה, ג'ק נתן את נשמתו לג'ונס ועליו לשרת על סיפון הספינה למשך 100 שנה. אם לא יסגיר עצמו לג'ונס, הקראקן ירדוף אחריו משום שידו מסומנת ב"כתם השחור".
תחילת המסע
מודיע באיי טורטוגה מוביל את ויל לעבר אי הקניבלים פלגוסטוס היכן שספארו וצוותו נמלטו כדי להתחמק מהקראקן, אבל נשבו בידי הפלגוסטוס. ויל, ג'ק, וכמה מאנשי צוותו נמלטים משוביהם ועורכים מסעם חזרה. ויל מגלה כי ג'ק מחפש אחר מפתח מסוים, וזה מבטיח לתת לו את המצפן בתמורה לעזרתו לחפש אחר המפתח ואת החפץ אשר הוא פותח. הם מבקשים את עזרתה של טיה דאלמה, כוהנת כישוף, שמגלה להם שהמפתח פותח תיבה המכילה את ליבו הפועם של דייווי ג'ונס.
דייווי ג'ונס
ג'ונס הוא דמות מיתית בקרב יורדי ים ופיראטים, של השטן השולט בימים. השם מונצח בביטוי האנגלי המתייחס למצולות הים "Davy Jones' locker", כמקום מנוחתם האחרון של מלחים. הוא נוהג לתקוף ספינות, ולהציע למי ששרדו את מתקפתו בחירה בין מוות לבין חיי עבדות בספינתו. אלה אשר מסכימים לשרת בספינתו הולכים ונעשים דומים ליצורי ים במהלך השנים. לפי אגדה המתוארת בסרט, התאהב דייווי ג'ונס בעלמה יפהפייה כאשר היה אנושי, אך זו לא החזירה לו אהבה. מאחר שלא יכול היה לסבול את הדחייה, עקר ג'ונס את לבו, נעל אותו בתיבה והחביא אותה באי נידח, ואת המפתח שמר על גופו. באורח פלא, מעשה זה עשה אותו לבן אלמוות כך שהדרך היחידה להורגו היא למצוא את התיבה ולדקור את לבו. מי שבידו הלב שולט בדייווי ג'ונס, וכך שולט בים. ג'ונס שולט ביצור דמוי־דיונון ענק, הקראקן - יצור מיתולוגי שמטביע לפקודתו ספינות אויב. צוות "ההולנדי המעופף" נתקל בג'ק, שמנסה לשאת ולתת סחר חליפין על ויל טרנר במקומו. ג'ונס דורש את נשמותיהם של 100 אנשים תוך שלושה ימים תמורת שחרורו של ג'ק מהעסקה, והוא מחזיק בוויל בתור ערבות לכך.
בריחתם של אליזבת' ונורינגטון
בפורט רויאל, המושל וות'רבי סוואן משחרר את ביתו, אליזבת' סוואן, אשר מאלצת את הלורד בקט באיומי אקדח לחתום על רישיון מלכותי שנועד לגייס את ספארו כחייל פריבטיר. היא מתחפשת לנער ומתחבאת בספינת סוחר העורכת מסעה לכיוון טורטוגה. שם, היא פוגשת בג'ק ואנשי צוותו שמגייסים מלחים בפאב כדי לשלם את חובו, ללא ידיעתם. נורינגטון גם הוא מופיע, ומאשים את ג'ק באובדן מעמדו ודרגותיו. הוא מנסה לירות בג'ק ומצית תגרה, אך אליזבת' עוצרת בעדו ומצילה את ג'ק. במזח, ג'ק מגלה לאליזבת' את סוד המצפן, והיא משתמשת בו לגילוי הכיוון שבו התיבה ממוקמת.
באי תיבת הלב
ג'ק, אליזבת' ונורינגטון מוצאים את התיבה על אי טרופי בשם איסלה קרוז, בעוד ויל מצליח להימלט מ"ההולנדי המעופף" בעזרת אביו, ביל "אוזן־הנעל" טרנר, כשבידו המפתח הפותח את התיבה, שאותו הצליח לגנוב מדייווי ג'ונס. ויל רוצה לדקור את הלב על־מנת לשחרר את אביו מחובו לדייווי ג'ונס, בעוד ג'ק חושש שאם ג'ונס ימות מבלי שציווה על הקראקן להפסיק לרדוף אותו, הוא לעולם לא יכול לחזור לים. נורינגטון עצמו רוצה את הלב כאמצעי מיקוח תמורת מעמדו בצי המלכותי. קרב חרבות פורץ בין השלושה, אך העניינים מסתבכים כאשר למקום מגיעים מלחיו של דייווי ג'ונס. בסופו של דבר, נורינגטון נמלט כאשר הלב ומסמך הרישיון בידו, בשעה שמלחיו של ג'ונס חוזרים אל ג'ונס כשבידיהם התיבה הריקה.
הקרב האחרון
"ההולנדי המעופף" מנהלת מרדף אחרי "הפנינה השחורה", אולם זו מתחמקת מהם. ג'ונס מזמן את הקראקן. ג'ק מנסה לברוח מהספינה, אולם חוזר להציל את צוותו ופוקד על נטישת הספינה בדיוק לפני שהקראקן מתקיף. אליזבת' מבינה שהקראקן רודף אחרי ג'ק בלבד, לכן היא קושרת אותו במרמה לבסיס התורן. ג'ק מצליח להשתחרר ותוקף את הקראקן בנקודת התורפה שלו, אבל הוא וספינתו שוקעים במצולות הים.
סוף הסרט
דייווי ג'ונס מצהיר כי ג'ק שילם את חובו, אף על פי שהוא זועם לגלות את התיבה ריקה. נורינגטון מגיע לפורט רויאל ומוסר את הלב ואת מסמך הרישיון ללורד בקט. אליזבת', ויל וניצולי צוות "הפנינה השחורה" מחפשים מקלט אצל טיה דאלמה, ששואלת אותם האם הם מוכנים להציל את ג'ק ממצולות הים. לתשובתם "כן", היא שולחת אותם לסוף העולם, יחד עם קפטן המכיר את מעמקי הים – לא אחר מאשר קפטן הקטור ברבוסה שחזר מהמתים.
בקטע שאחרי הכתוביות: שבט הפלגוסטוס עורך טקס ומתכונן לצלות ולאכול את הצ'יף/אליל שלהם - פוצ'י, הכלב עם צרור המפתחות. בסרטי ההמשך מתברר שהכלב ברח חזרה.
בעקבות הצלחת "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה", צוות השחקנים חתם על השתתפות בשני סרטים נוספים, שצולמו גב־אל־גב. צמד הכותבים טד אליוט וטרי רוסיו החליטו לא ליצור סרטי המשך עם הרפתקאות חדשות (נוסח סרטי "ג'יימס בונד" ו"אינדיאנה ג'ונס"), ושהסרט יהיה הראשון בטרילוגיה מתמשכת. עוד הם הציעו, כי העלילה תמצה את רעיון מעיין הנעורים, והתכוונו להציג את דמותו של דייווי ג'ונס, ספינת הולנדי המעופף והקראקן, כמו גם את חברת הודו המזרחית הבריטית.
ההפקה החלה ביוני 2004, כאשר צוות ההפקה של הסרט היה גדול יותר מקודמו, שצולם ברובו בסנט וינסנט, כמו קודמו. הפעם נדרשו בנייתן של ספינות אמיתיות, ו"הפנינה השחורה" נבנתה על בסיס מכלית נפט. בינואר 2005, כאשר עדיין לא הושלם התסריט, אך עבודת ההפקה נמשכה, אולפני דיסני איימו לבטל את הפקת הסרט אך שינו את דעתם.
הצילומים החלו ב־25 בפברואר2005 בקבוצת האיים פאלוס ורדס. הצילומים הראשוניים צולמו באולפני דיסני בלוס אנג'לס, לפני שעברו לסנט וינסנט לצורך סצנות האי טורטוגה ופורט רויאל. לכך שימשו סטים שנותרו מהסרט הראשון, וארבע ספינות היוו רקע, כאשר אחת מהן הייתה תעתיק מדויק של הבאונטי – הספינה שנעשה בה שימוש בסרט הקולנוע משנת 1962.
ב־18 באפריל2005, החלו צילומים בדומיניקה, לאחר שוורבינסקי חשב שהמיקום יעזור לתחושת הבידוד הנוצרת ממנו. הדבר היווה בעיה עבור הממשלה הדומיניקנית, שלא הייתה ערוכה לקלוט צוות צילום הוליוודי בסדר גודל שכזה, בנוסף למזג האוויר המשתנה ללא הרף. הצילומים בדומיניקה נועדו לצורך הסצנות באי פלגוסטו וקטע היערות באי הטרופי איסלה קרוז, בנוסף לצריף הרעוע של טיה דאלמה. הצילומים באי הסתיימו ב־26 במאי 2005.
הצוות עבר לאי על חופי איי בהאמה לצורך צילומי הקרבות הנוספים באיסלה קרוז, לפני שנעשו הפסקות בצילומים לצורך צילומים פנימיים של "ההולנדי המעופף" בלוס אנג'לס. משם הצילומים עברו צפונית לאיי הבהאמה, ונמשכו מ־18 בספטמבר2005 ועד ל־7 בפברואר2006. הסיבה לפרק זמן הצילומים הארוך הייתה עונת ההוריקנים שגרמה לנזקים באזור, במיוחד הוריקן וילמה.
טד אליוט וטרי רוזיו יצרו במקור את צוות "ההולנדי המעופף" כרוחות, אולם ורבינסקי רצה לעצבם כיצורים בשר ודם. הצורה בה היו נגועים שיקפה את מעמדם: המצטרפים החדשים היו נגועים בצורה שמאפיינת קופרוז, כאשר הנגועים ביותר דמו ליצורי ים תת־ימיים. ורבינסקי רצה לשוות להם מראה מציאותי ככל הניתן, ואפילו דחה דמות בעלת שריון צב. צוות האנימטורים מחברת ILM ראה סרטי תעודה רבים של חוקר הטבע דייוויד אטנבורו כדי ללמוד את תנועותיהם של שושנות ים וצדפות[2]. כל הצוות הוא תוצרתה של גרפיקת תלת מימד, למעט דמותו של ביל "אוזן־הנעל" טרנר.
דמותו של דייווי ג'ונס נוצרה במקור עם תוספות סנטר, בטרם שינו המעצבים את המראה לזרועות תמנון. על הסט, השחקן ביל ניי לבש חליפת לכידת תנועה מיוחדת, שעזרה ללכוד את מבנה גופו לתוך מודל תלת־ממדי שלם. אזור פניו – למעט עיניו ופיו – סומנו בחיישני תנועה. ניי היה באיפור פרוסטתי רק פעם אחת, בסצנה בה ויל טרנר גונב את המפתח מתחת לזרועות התמנון של ג'ונס, בעת שישן.
היה קשה ליצור את תנועותיו של הקראקן, משום שלא היו לו כל התייחסויות במציאות עד כה. או אז, הצוות צפה בסרט הקולנוע "King Kong Vs. Godzilla", שבו תמנון אמיתי זחל על מיניאטורות[3]. בסצנה שבה הקראקן תוקף את "הפנינה השחורה", השתמשו בשני צינורות המלאים ב־13 ק"ג בטון כדי לרסק את סיפון הספינה. כדי להשלים את המראה, סט מיניאטורי של תורן נבנה, ממנו נפלו אנשי פעלולים – שצולמו על רקע מסך כחול.
באתר ריכוז הביקורות Rottentomatoes.com זכה הסרט לציון 53%[5]. הכותב מייקל בות' מ־Denverpost.com ציין כי הסרט מהווה "שעתיים ועשרים דקות של אסקפיזם, שפעם נוספת הופך את הסרט לבטוח מפני הנאה חופשית מכל אשמה."
דרו מק'וויני מאתר Ain't it cool.com, השווה את הסרט ל"מלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית" באפלה השוררת בסרט, כמו גם צוות "ההולנדי המעופף" והקליף האנגר בסופו[6]. לעומתם, פול ארנדט מאתר BBC.co.uk השווה את הסרט ל"מטריקס רילודד" וציין כי העלילה מורכבת מידי והיא מתוכננת כל כולה לשם הסרט הבא שבסדרה[7].
בביקורת שנעשתה לסרט לאחר שיצא "שודדי הקאריביים: סוף העולם", טוד גילקרייסט ציין שהסצנות באי הקניבלים היו מיותרות לחלוטין[8], בעוד ריצ'רד ג'ורג' ציין שעריכה מחודשת של "תיבה של איש מת" ו"סוף העולם" הייתה משמיטה 90 דקות מהחלק השני, משלבת בינו לבין הסרט השלישי בשלמותו ואז מחלקת ביניהם[9].
.jpg)
