שאנדור קובאץ'

שאנדור קובאץ'
Kovács Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בינואר 1886
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 24 בפברואר 1918 (בגיל 32)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kohn Sándor עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1909) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאנדור קובאץ' (עד 1890 שאנדור כהן[1]; בהונגרית: Kovács Sándor; בודפשט, 24 בינואר 1886[2] – בודפשט, 24 בפברואר 1918) היה מורה לפסנתר יהודי-הונגרי, דוקטור במדעי הרוח, אסתטיקן, היסטוריון מוזיקה. הוא היה אחד ממורי הפסנתר ההונגרים הטובים ביותר.

ביוגרפיה

שאנדור כהן (קוהן) נולד במשפחה יהודית כבנם של סוחר המצבות קארוי כהן (קוהן) ושל קטלין סטרליסקי. כסטודנט של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, הוא היה תלמידו של ארפאד סנדי ושל יאנוש קוסלר. קובאץ' היה האדם הראשון בהונגריה שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על תולדות המוזיקה. לאחר מכן קובאץ' עסק במחקר בתולדות סגנונות המוזיקה אצל המוזיקולוג הגרמני יוהנס וולף (Johannes Wolf) בברלין. בשנים 1910-1918 היה מורה בבית הספר למוזיקה של פודור (תלמידי בית הספר הם מילדי הגן ועד סטודנטים שמקבלים הכשרה תאורטית בכלי נגינה, שירה ונגינה אינסטרומנטלית וכן מצטרפים לעבודה של הרכבים שונים בבית הספר).

קובאץ' היה הראשון ליישם את תוצאות הפסיכולוגיה המודרנית על הפדגוגיה המוזיקלית. הוא העמיד את מושגי השמיעה במרכז ההוראה. עסק בתולדות המוזיקה והאסתטיקה המוזיקלית. הוא הרעיל את עצמו, התאבד.[3]

שאנדור קובאץ' הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

יצירותיו

  • פרולגומנה להיסטוריה האבולוציונית של המוזיקה (בודפשט, 1907)
  • בעיות אסתטיקה מוזיקלית (בודפשט, 1911)
  • כיצד יש להכניס ילדים למוזיקה (בודפשט, 1916)
  • כתביו המוזיקליים שהושארו מאחור (ליקט אנטל מולנאר, בודפשט, 1928)
  • יצירות מוזיקליות, חיבורים, תמלילים, פרסומים

לקריאה נוספת

  • Fodor Gyula: dr. Kovács Sándor (Zenei Szemle, 1918. 2. sz.)
  • Kálmán György: Kovács Sándor (Crescendo, 1926. 4. sz.)
  • Telegdi Bernát: Kovács Sándor (Zenei Szemle, 1928. 5–7. sz.)
  • Brockhaus-Riemann zenei lexikon. Szerkesztette: Dahlhaus, Carl és Eggenbrecht, Hans Heinrich. A magyar kiadás szerkesztette: Boronkay Antal. Budapest, Zeneműkiadó, 1983-1985.
  • A magyar muzsika könyve. Szerkesztette: Molnár Imre. Budapest, Havas Ödön, 1936.
  • Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. ISBN 963-547-414-8
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
  • Szabolcsi Bence – Tóth Aladár: Zenei lexikon II. (G–N). Főszerk. Bartha Dénes. Átd. kiadás. Budapest: Zeneműkiadó. 1965.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 63909/1890. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1890. év 5. oldal 36. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 162/1886. folyószáma alatt".
  3. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 511/1918. folyószám alatt.