שאנדור (שמואל) מַּרברגר (בהונגרית: Marberger Sándor; באצ'פקטהג', 30 במרץ 1871 – בודפשט, 7 ביולי 1944)[1] היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא ריאות, רופא ראשי, חוקר. במחקריו, בספריו ובכתביו עסק במניעת מחלת השחפת. הוא שם קץ לחייו בשואה.
קורות חייו
שאנדור (שמואל) מרברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף מרברגר (1837–1920).[2] סוחר כללי, ושל אמה פֶּרְלֶס (1841–1909). הוא השלים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת בודפשט למדע (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). במשך שנים בהתמחותו היה רופא במרפאת קוראני. במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבד כרופא הראשי בדרגת סרן של בית החולים הצבאי לריאות בבאנסקה ביסטריצה. לאחר המלחמה עבד בבית החולים לשחפת של בית החולים הלאומי לילדים בדרך נמטוולגי' (Németvölgyi út), לאחר מכן מונה לרופא הראשי של "בית החולים לשחפת של הליגה הלאומית להגנה על ילדים". יצירתו הספרותית התמקדה בעיקר במניעה וטיפול בשחפת ובהיגיינה חברתית. בעבודותיו הפיץ את היישום המעשי של תרבות הבריאות. ביולי 1944, בעקבות התאבדות אשתו, הוא גם שם קץ לחייו במו ידיו.
הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
חייו הפרטיים
רעייתו הייתה לילי לאופר (1882–1944),[3] בתם של שאנדור לאופר ושל הרמינה שטיינר, איתה התחתן ב-15 בפברואר 1906 בבודפשט.[4]
ספריו ומחקריו
לקריאה נוספת
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, האגודה ההונגרית של ספרנים וארכיונאים, 1939-2002.
- לקסיקון יהודי הונגריה. עורך פטר אויווארי. בודפשט, 1929. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
