שאנדור ואריאש (במקור וייס עד 1903,[1] בהונגרית: Varjas Sándor; דומבובאר, 19 בינואר 1885 – מוסקבה, 27 באוקטובר 1939) היה פילוסוף יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, אחיו של אלמר ואריאש.
ביוגרפיה
בהונגריה
שאנדור וייס נולד במשפחה יהודית, אביו היה איגנץ וייס, חייט, ואמו הייתה קרולין פריד. הוא למד בתיכון בקאפושוואר ובשנת 1903 נרשם לאוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא הצטרף בגיל 20 למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) הוא הופיע בקביעות בפני פועלים ובאותה תקופה הכיר את ארווין סבו. ב-1908 קיבל דוקטורט במדעי הרוח והחל לעבוד כמורה בגימנסיה בעיר יאסברן. הוא לימד שם במשך 3 שנים ובמהלכן השתלב בפעילות ההוראה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ביאסברן. הוא פוטר בשנת 1911 באשמת חינוך תלמידים ב"רוח לא פטריוטית" ואז חזר לבירת הונגריה, שם ברובע 6 המשיך לעבוד כמורה בבית הספר המחוזי למסחר. ב-15 ביולי 1913 נשא לאישה את אירמה קמני (מקודם: קראוס), סטודנטית באוניברסיטה שהייתה צעירה ממנה בשש שנים, בתם של אלברט קמני ושל רוז'ה בטלהיים.[2] הוא השתייך לאופוזיציה השמאלנית של ה-MSZDP במלחמת העולם הראשונה, ב-1917 היה ממארגני המורים, ובשנה שלאחר מכן היה חבר בהנהגת האיגוד המקצועי שלהם. הוא היה חבר והשתתף במפגשים של חוג יום ראשון וגם רכש השכלה יוצאת דופן. עד 1919 כבר דיבר 9 שפות (גרמנית, צרפתית, אנגלית, איטלקית, רוסית, לטינית, יוונית, ספרדית) ולהונגרית. הוא הפך לפרופסור באוניברסיטה במהלך מהפכת החרציות והיה חבר בוועדה הלאומית להפצה תחת ממשלת קארואי. הוא הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) בתחילת 1919. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עבד בקומיסריון העם (מיניסטריון) לחינוך ציבורי; הוא עמד בראש מחלקת התעמולה המדעית והיה גם המארגן והמורה של בית הספר לתועמלנים ומשכנעים. לאחר נפילת הרפובליקה נעצר לראשונה ב-7 באוגוסט 1919, אז שוחרר, אך נעצר מחדש ב-14 באוגוסט. על פי החלטה מס' 8956/919 של בית הדין הפלילי של בודפשט מיום 22 באוקטובר 1920 נגזרו עליו 12 (שתים עשרה) שנות מאסר באשמת הסתה למרד. הוא גם נידון ל-10 שנים השעיה מכל תפקידיו ולהשעיית זכויותיו הפוליטיות והאזרחיות.
בהגירה
הוא לא היה צריך לרצות את עונשו לאורך כל הדרך. בשנת 1922, כחלק מחילופי השבויים ההונגרי-סובייטי, עבר לברית המועצות.שם הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ומשנת 1923 עבד כמרצה בפרופסורה האדומה במשך שלוש שנים. בשנת 1926 הפך לחבר במכללה החקלאית טימיריאזב ומאוחר יותר[3] עבד כמרצה בפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה (מלמד את ההיסטוריה של מכניקה ומתמטיקה). הוא עסק גם בהיסטוריה של הפילוסופיה של המאות האחרונות (המאה ה-17 והמאה ה-18) ובהיגיון של המטריאליזם דיאלקטי והלוגיקה הדיאלקטית.
עבודותיו
- גזירה טרנסנדנטלית של קטגוריות (1908)
- על הסמליות. עם טקסט הסבר, 14 לוחות איור. 300 עותקים ממוספרים. (1908)
- על ההיגיון. מאמרים מהפילוסופיה המודרנית (1910)
- על החלום; תורת החלומות של פרויד (1911 - 1912)
- שיעור ערך מוסף ושיעור רווח (1919)
- ביוגרפיה של מרקס ואנגלס (1919)
- תולדות הפילוסופיה המודרנית (ברוסית, 1926)
- לוגיקה ודיאלקטיקה (רוסית, 1928)
- הסבר פופולרי לפילוסופיה מטריאליסטית דיאלקטית המבוססת על יצירותיו של לנין (רוסית, 1928)
- מחקרים פילוסופיים נבחרים (1971)
ראו גם
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994
- Selmeczi József: Varjas Sándor – egy elfelejtett filozófus (Művelődésügyi Min. Tájékoztató, Bp., 1966. 2. sz.)
- K. Balog János: Értünk éltek, értünk haltak. Szekszárd, 1972
- Értünk éltek. A munkásmozgalom kiemelkedő, elhunyt Szolnok megyei harcosainak életrajzkötete. Szolnok, 1968
- A magyar munkásmozgalom történetének válogatott dokumentumai. 6/A, 6/B. kötet. Bp., 1959–1960
- Sándor Pál: Varjas Sándor filozófiai munkássága. Valóság, 1972
- Szigetvári Sándor: Varjas Sándor – a dialektikus logika kidolgozásának magyar úttörője. Magyar Filozófiai Szemle, 1967. 6. sz.
לקריאה נוספת
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
- שאנדור ואריאש: מוזיאון ספרותי פטפי.
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976 684. ISBN 963 09 0412 8 (לקסיקון תולדות תנועת העבודה)
- A szocialista forradalomért: A magyar forradalmi munkásmozgalom kiemelkedő harcosai. Szerk. Bakó Ágnes. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1975. 742–743. o. ISBN 9630902435 (למען המהפיכה הסוציאליסטית)
הערות שוליים
