שאנדור גרה (במקור גרינהוט עד 1899,[1] בהונגרית: Gerő Sándor; סומבטהיי, 31 ביולי 1882[2] – בודפשט, 17 בינואר 1972)[3] היה מהנדס מכונות יהודי-הונגרי.
גרה היה מנהל בכיר בתעשייה ההונגרית, מזכ"ל, מנהל וחבר באגודות מקצועיות רבות של מהנדסים ונשא בתפקידים בכירים שונים.
קורות חיים
שאנדור גרינהוט נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד גרינהוט, סוחר זכוכית, ושל טיני קוֹהְן (כהן).[2] הוא השלים את לימודיו בגימנסיה הראשית המלכותית בעיר הולדתו (1892–1900). לאחר מכן התקבל לאוניברסיטת יוזף לטכנולוגיה (שמה היום אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה), שם קיבל את התואר בהנדסת מכונות ב-1904.
- תחילה עבד ב"תשלובת מפעלי האוורור והמכונות ההונגרי" (Magyar Szellőző Művek és Gépgyár)
- לאחר מכן ב"מפעל הונגריה לדשנים ולחומצות גופריות (Hungária Műtrágya- és Kénsavgyár).
במלחמת העולם הראשונה שירת כחייל ולאחר שחרורו מונה בקיץ 1920 למנהל הטכני של "המפעל הראשון של פשט לאפר עצמות ודבקים" (Első Pesti Spódium- és Enyvgyár).[4] מאוחר יותר קיבל על עצמו גם תפקיד הנדסי ב"חברת מכרות קישבש וקורלאט" (Kissebesi és Korláti Kőbányák).
אין מידע לגבי קורותיו בשואה, אך לאחר מלחמת העולם השנייה:
- ב-1945 מונה למהנדס ראשי ומנהל אגף של "חברת ניהול האנרגיה" (Energiagazdálkodási Rt)
- בין השנים 1949 לבין 1953 היה ראש אגף הציוד הקלורי התעשייתי של חברת "תוכנית אנרגיה תרמית" (Hőerőterv).
- לאחר מכן היה המזכיר התפעולי של חוג המהנדסים בעלי תעודות ברזל, זהב ויהלום (מ-1958 ועד מותו) שפעל במסגרת ברית האגודות בתחומים הטכניים ובמדעי הטבע" (MTESZ) (מהנדסים בהונגריה בעלי ותק מקצועי של 70, 65, 60, 50 שנה זכאים לתעודות מהאוניברסיטה בה סיימו את לימודיהם שנקראים יהלום, זהב וכדומה).
- כמו כן הוא היה חבר בוועדת ההנצחה הטכנית של האגודה המדעית בתעשיית המכונות.
אשתו הייתה מרגיט לוקאץ', בתם של גאבור לוקאץ' ושל רגינה ברויאר, לה נישא ב-9 ביולי 1911 בבודפשט.[5]
לפי מקורות שאין להם כל תיעוד ב-11 בדצמבר 1938 הם המירו את דתם לדת הרומית-קתולית.
פרסים והוקרה
- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג כסף (1967)[6]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
