שאלאמון קליין (בהונגרית: Klein Salamon; מישקולץ, 26 בספטמבר 1845 – בודפשט, 12 באפריל 1937) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא עיניים. פרופסור באוניברסיטת וינה.
קורות חיים
שאלאמון (שלמה) קליין נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל קליין ושל צציליה פרידמן.[1] הוא למד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת 1870 הוסמך כדוקטור לרפואה. משנת 1875 עבד כרופא עיניים בווינה, שם היה רופא המשנה במחלקת העיניים של פרופסור יגר במשך מספר שנים (1872–1875). לאחר מכן עבד כעוזרו של לודוויג מאוטנר (אנ') (1840–1894) בפוליקליניקה שלו. ב-1883 הוא הוסמך כמרצה בכיר (חיצוני, לא חלק מהסגל) באוניברסיטת וינה וגם עסק בפרקטיקה פרטית בבאדן בחודשי הקיץ. בשנת 1902 קיבל את התואר פרופסור חבר. ב-1914 מונה לפרופסור באוניברסיטת וינה. הוא התפטר מהפרקטיקה בבית החולים ב-1924.
מאמריו נמצאים בעבודותיהם של רופאים וחוקרי טבע הונגריים, מאמרים אחרים שלו פורסמו בעיקר
- בארכיון גראפה (Graefe Archiv)
- בכתב העת רפואת וינה (Wiener medicin)
- מאמריו הופיעו גם ב-Presse
- הוא היה שותף מערכת של ה-Real-Encyclopädia של Eulenburg
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה . [2]
מחקריו ופרסומיו
- Der Augenspiegel und seine Anwendung bei der praktischen Medizin (1876)
- Augenspiegel-Studien bei Geisteskranken ( וינה, 1877)
- Habilitationsarbeit über Retinis paralytica
- Lehrbuch der Augenheilkunde ( וינה, 1879; מהדורה שנייה: וינה, 1881)
- Das Auge und seine Diätetik (1882)
- Grundriß der Augenheilkunde ( וינה, 1886)
- Die mechanische Behandlung der Augenkrankheiten, בתוך: Anton Bum, Handbuch der Massage (1896)
- Die syphilitischen Augenkrankheiten, בתוך: J. Neumann, Syphilis, In: Spezielle Pathologie und Therapie, herausgegeben von Hermann Nothnagel, Band 23, (1896), S. 653 ff., 2. השגחה (1899)
- Beziehungen zwischen Augenkrankheiten und Balneotherapie (1900)
- Klinische Beiträge zur Lehre von der Strömungsrichtung und Resorption des Vorderkammerinhaltes (1913)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
