שאול יחזקאל נולד באיהל לרבי אברהם שלמה, שיכהן כראב"ד בעיר, ולשרה ליפשא בת רבי יהושע העשיל, נינו של רבי העשיל מקרקא.
בצעירותו הוא החל ללמוד בישיבתו של החתם סופר בפרשבורג. אך כאשר רבי משה טייטלבוים בעל ה'ישמח משה', עזב את עירו 'שיניאווה' והגיע להתיישב באיהל, הוא נבחר להצטרף לחבורת הלומדים בבית המדרש של הרבי, ונעשה לתלמידו חביבו.
בשנת ה'תקע"ג נישא למלכה בתו של רבי צבי הירש מזאוואדקא, מצאצאי רבי ישראל בעל שם טוב. סמוך ונראה לנישאיו (בג' בתמוז תקע"ג) כתב לו רבו ה'ישמח משה' מכתב סמיכה, שככל הידוע הוא כתב סמיכה היחידי שכתב. במכתב הוא מפליג בשבחו: "בכל ביתי נאמן הוא... על כן ראוי הוא לאותה איצטלא... לקרותו לכל דבר שבקדושה בשם מורינו רב ר' שאול... ויסמוך משה את ידו עליו, סמיכה בכל כוחו...
עוד בהיותו צעיר לימים נפטר אחיו רבי משה ששימש כסופרו של הישמח משה, ורבי שאול אימץ לביתו את בנו שהיה אך צעיר ממנו ב-15 שנה בלבד, וגידלו כבנו.[1]
במכתב משנת תקע"ט ששלח החתם סופר עבורו ועבור רב נוסף, הוא נמנע מלהשיב לשאלתם, מחמת שאינו רוצה לענות על שאלה מעיר אחרת בה יש רב שיכול לענות, ומוסיף שחושש מהקפדתו של רב העיר ה'ישמח משה'.
כשנעשתה פרנסתו דחוקה, הגיע לרבו הישמח משה בבקשה לקבל היתר לעסוק בשחיטה. הישמח משה נתן בידו מכתב חתום וביקשו לתתו לרבה של אונגוואר רבי צבי הירש הלר. רבי שאול עשה כציוויו, ונסע לאונגוואר, שם השתעשע איתו רבי צבי הלר ימים מספר בדברי תורה. באחד הימים הוא נקרא על ידו, כשהוא מציע לו לקנות אחוזה בעיירה ליטשיק. בעלי האחוזה התסכסו ביניהם, והוא הציע לפתור את הסכסוך על ידי שימכרו את המקום לרבי שאול. ואכן העסקה יצאה לפעול והוא עבר להתגורר בעיירה ליטשיק, שם פעל רבות על מנת לחזק את הדת ולהפיץ תורה.
בשנת תרל"א פרסם נכדו רבי משה חלק קטן מחידושיו בספר "מגן שאול", בשנת תרצ"ז נדפס ספרו "מגן שאול" עם תוספות של נכדו יצחק אייזיק גרינפלד, אך במהלך השנים הללו רוב החידושים שלו אבדו למרבה הצער.
בשנת תשס"ה יצא לאור הספר "מגן בית שאול", תולדות המגן שאול וילדיו, מאת רבי דוד לייב גרינפלד. חיבור זה יצא לאור בפעם נוספת בשנת תשע"ו בשם "קורות חיי המגן שאול".