רָמָה היא עיר מקראית המוזכרת ברשימת ערי שבט בנימין יחד עם ערי הגבעונים גבעון ובארות בספר יהושע.^[1] ייתכן שרמה היא רמתיים צופים המוזכרת בספר שמואל. רוב החוקרים בני זמננו מזהים את רמה עם הכפר הפלסטיני א-ראם, השוכן קילומטרים אחדים צפונית לפסגת זאב. בא-ראם לא נערכו חפירות ארכאולוגיות מסודרות, אולם בסקר ארכאולוגי נמצאו במקום שרידים מתקופת הברזל, תקופה התואמת להתרחשויות המתוארות במקרא.

בדומה ליישובים אחרים בארץ ישראל,^[2] נקבע שמה "רמה" על פי מיקומה הטופוגרפי הגבוה.^[3] היא מוזכרת יחד עם יישובים נוספים בגב ההר בספר ישעיהו^[4] ובספר הושע.^[5]

רמה מוזכרת במרדף של שאול אחרי דוד,^[6] ובסיפור פילגש בגבעה.^[7]

רמה בבנימין נזכרת בספר מלכים כעיר גבול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. על פי המתואר במקרא,^[8] פלש בעשא מלך ישראל במהלך מלחמת אסא ובעשא לקצה הצפון-מזרחי של ממלכת יהודה: הוא כבש את הרמה וביצר אותה, ומנע את המעבר לממלכת יהודה. ייתכן שלמהלך זה קדמה כריתת ברית עם בן הדד בן טברימון מלך ארם דמשק, שחפץ בחיזוק כוחו באזור. אסא, מלך יהודה לקח את כל אוצרות המקדש ואוצרות המלך ושלח אל בן-הדד כדי שיעבור לצדו. בן הדד אכן עובר לצדו של אסא, ופושט על צפון ישראל: ”וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי” (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ') בעשא שומע על המפלות שממלכתו סופגת מידי ארם בצפון, נוטש את הרמה ושב לבירתו תרצה. אסא מגייס את כל אנשי יהודה "אין נקי", מפרק את הביצורים שבנה בעשא ברמה ומשתמש בהם כדי לבנות את גבע ואת המצפה.

לאחר כיבוש ירושלים ריכזו הבבלים את גולי בבל ברמה קודם צאתם לגלות.^[9] לאחר שיבת ציון ישבו בני בנימין מחדש את הרמה.^[10]

במשך הדורות היו שזיהו את הרמה בבנימין עם עירו של שמואל הנביא שנקראה גם כן הרמה וזוהתה בנבי סמואל. שני זיהויים אלה מקובלים כיום על חוקרי ארץ ישראל כשגויים.^[11][12] החוקרים פרופ' יוחנן אהרוני,^[13] וד"ר יואל אליצור הציע לזהותה בכפר א-ראם מצפון לירושלים.^[11][14]

חלק מהחוקרים זיהו את מקום קבורתה של רחל ברמה בבנימין, וזאת על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ".^[15] חיזוק לטענה על קבורת רחל בבנימין מצוי בספר שמואל,^[16] אך אחרים סברו כי משמעות המילה רמה בפסוק זה הוא מקום גבוה ולא שם מקום.^[17]

• רמה (שבט אפרים)
• רמה (מקרא)
• רמה (שבט נפתלי)
• רמה (שבט אשר)

• יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 101–116.
• יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010.