ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
קו המתאר המתוכנן לרכבת המפרץ
רכבת המפרץ, הידועה גם כרכבת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, הוא פרויקט מסילתי, שמטרתו לחבר בין כל שש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. אורך המסילות יהיה באורך כולל של 2,177 ק"מ. עלות הפרויקט מוערכת בכ-250 מיליארד דולר.[1] תאריך הסיום נידחה מספר פעמים בעבר[2][3], ונכון לדצמבר 2023 הוא 2030[4].
כל אחת משש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ אחראית ליישום הפרויקט שנמצא בשטחה, ותקים קווי ותחנות רכבת, ומסופי משא משלה. העלות תתחלק בין כל שש המדינות באופן יחסי לאורכה של רשת הרכבות בכל מדינה.[5]
הפרויקט עומד במכשולים בשל אתגרים עם מימון הפרויקט שהוחרפו בשל מחירי הנפט הנמוכים, וחוסר ההתאמה בין האינטרסים של שש המדינות המעורבות. מועד סיום הפרויקט הצפוי אינו ודאי, לאור חוסר הבהירות בהיקף המדויק ובמודל התפעול של המיזם.[6]
בנובמבר 2015, נשיא ארגון הרכבות הסעודית (אנ') (SRO), מוחמד אל סואיקט, הצהיר כי יישום מסילת רכבת המפרץ החל בעומאן ובאיחוד האמירויות הערביות, ויתחיל בערב הסעודית תוך חודשיים.[11]קטר הגישה מכרזים עבור חלקה בפרויקט רכבת המפרץ בקיץ 2015, אך מאוחר יותר היא עיכבה את הפרויקט. במרץ 2016, מנכ"ל חברת הרכבות הקטרית (אנ'), עבדולה אל סובאיי, הצהיר שקטר מוכנה להתחיל לעבוד על הפרויקט אך מחכה למדינות אחרות ב-GCC שיתחילו את בניית רכבת המפרץ. בינואר 2016, השעתה רכבת איתיחאד (אנ') את תהליך המכרז לשלב השני של פרויקט הרכבת של איחוד האמירויות הערביות, הכולל את חלקה של איחוד האמירויות הערביות ממסילת המפרץ.[12] השר לפיתוח תשתיות של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בלחיף אל נואימי, הצהיר כי ההחלטה "הייתה הגיונית כי אתה פשוט לא יכול לבנות את החלק שלך ולחכות שאחרים יתחילו".[10]
במאי 2016, עומאן הודיעה שהיא מעכבת את הפרויקט. שר התחבורה של עומאן, אחמד אל-פוטאיסי, אמר כי: "היה אתגר בקרב המדינות בקצב ביצוע הפרויקט. חלק מהמדינות התחילו, אבל חלק לא ביצעו כלום. אז זה היה אתגר עבור עומאן. גם אם עומאן תסיים את חלקה, היא לא יכולה להתחבר כי מדינות אחרות לא התחילו את עבודתן". הוא הבהיר כי עומאן "לא ביטלה את הפרויקט, אלא רק עיכבה אותו מכיוון שמדינות אחרות במפרץ הפרסי החליטו להפסיק את העבודה על הפרויקט".[13] לאחר מכן, עומאן התמקדה בבניית רשת הרכבות הפנימית שלה המקשרת בין נמלי סלאלה, סוחאר ודוקם (אנ'). בחריין הצהירה כי היא לא תתחיל לבנות את החלק שלה בפרויקט המקשר עם ערב הסעודית עד 2023. בחריין מתכוונת לבנות את מסילת הרכבת לכווית רק לאחר השלמת מסילת הרכבת בין בחריין לערב הסעודית.[14]
העורכים הראשיים של העיתון International Railway Journal, פוטאסי ודייוויד בריגינשו, הצהירו כי הסיבה העיקרית שהפרויקט מתעכב הוא בשל הגירעונות התקציביים בקרב חברי ה-GCC שנגרם עקב המחיר הנמוך של נפט ומינרלים. בריגינשו אמר כי: "מחירי הנפט הנמוכים משפיעים על ההשקעות, וברור שהפרויקט [של עומאן] נועד לקחת מינרלים מהחוף, כך שאם אין ביקוש, זה מעמיד את הפרויקט כולו בסימן שאלה". הפרויקט נוצר לראשונה בעידן של מחירי נפט גבוהים. בניגוד לאיחוד האירופי, ה-GCC אינו משולב כלכלית, ומדינות פועלות באופן עצמאי, ולפעמים יוצרות אג'נדות כלכליות תחרותיות. המדינות החברות בארגון בחרו לתת עדיפות לרשתות הרכבות המקומיות שלהן, על פני רכבת המפרץ, בעיקר בשל החשש שהן עשויות לבנות קווים לעבר הגבול לפני שהשכן שלהם ישלים את עבודתו.[12] דאגות נוספות המעכבות את הפרויקט הן סוגיות של ויזה לאזרחים שאינם מה-GCC, הגירה בלתי חוקית, הברחות, אג'נדות כלכליות תחרותיות, ואי-הסכמות לגבי היכן הקווים צריכים להיפגש.[15]
הלמוט שולץ, שותף במחלקת מזרח התיכון ברולנד ברגר ייעוץ אסטרטגי, מאמין שהפרויקט מתעכב בגלל חוסר הבהירות מתי ערב הסעודית תבנה את חלקה. שולץ הצהיר כי ללא החלק הסעודי, לא יהיה טעם לאיחוד האמירויות הערביות להמשיך עם חלקו ואף תפחית את התמריץ לעומאן, שכן הם לא יקבלו גישה לערב הסעודית ולשאר מדינות ה-GCC. שולץ אמר שחוסר הבהירות הביאה לכך שאיחוד האמירויות הערביות ועומאן התמקדו בבניית רשתות רכבות מקומיות בכדי לצמצם את תנועת הכבישים והובלת הסחורות. למרות העיכובים, שולץ מאמין שהפרויקט יושלם. המגזין Construction Week Online, ציטט מקור בענף הרכבות שגם האמין שהפרויקט יושלם. עם זאת, המקור האנונימי אמר כי "[תאריך ההשלמה] המוקדם ביותר יהיה 2025, אבל אם תסתכלו על זה בצורה מציאותית, תאריך ההשלמה הסביר ביותר יהיה 2030".[16]
בפסגת ה-GCC ה-37 בבחריין בדצמבר2016, הדגישה המועצה העליונה של ה-GCC את החשיבות של מחויבות החברים לפרויקט רכבת המפרץ. לבקשת המלך הסעודיסלמאן, המועצה החליטה לשלוח את טיוטת הפרויקט לוועדת הכלכלה והפיתוח של ה-GCC בכדי להבטיח יישום בזמן. שר התחבורה הסעודי, סולימאן אל-חמדאן, הצהיר כי "חלק גדול מהפרויקט הזה בערב הסעודית הושלם".[17][18]
ב-28 בפברואר2017, מנכ"ל רשות התחבורה הפדרלית של איחוד האמירויות הערביות, עבדולה ס. אל קתירי, הצהיר כי ה-GCC יוכל לעמוד בתאריך היעד של 2021 לפרויקט למרות בתנודות במחירי הנפט. קתירי ציין כי השווי הכולל של רכבת המפרץ, שנבנה עד כה, היה למעלה מ-240 מיליארד דולר, ופרויקטים בשווי של כ-69 מיליארד דולר נמצאים כעת בבנייה.[19] בכנס ובתערוכה של רכבת המזרח התיכון 2017 בדובאי ב-7 במרץ 2017, מזכ"ל ה-GCC, עבדולאטיף אל-זייאני, הצהיר שרכבת המפרץ נחוצה בכדי להבטיח פיתוח מתמשך באזור. הוא גם ציין כי הסכמה להשלמת הפרויקט נוצרה בפגישות קודמות של ה-GCC.[20] באותו אירוע, נשיא רשות התחבורה הציבורית של ערב הסעודית ושל ה-SRO, רומאיה אל רומאיה, הודיע כי ה-GCC החלה בביצוע בדיקת היתכנות להקמת רשות רכבות אזורית של ה-GCC.[21]
באפריל2017, מזכ"ל הפדרציה של ה-GCC Chambers, עבדול רחים אל-נאקי, הצהיר כי ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ועומאן התקדמו במידה ניכרת ביישום הפרויקט. הוא גם אישר שבחריין מינתה חברה בינלאומית לביצוע הפרויקט. אל-נאקי הבהיר כי השלב הראשון הוא שכל המדינות יפתחו מסילות רכבת בין ערים מקומיות, ולאחר מכן יקימו מסילות רכבת חוצי גבולות עם מדינות אחרות מה-GCC. אל-נאקי הצהיר כי הפרויקט בכווית התעכב בגלל בעיות תשתיות וטכניות. רשויות כווית נתקלו בבעיות של רכישת קרקעות לאורך התוואי המוצע, וגם התקשו להבטיח שהתוואי לא יתנגש עם משאבות נפט (אנ'). הוא הצהיר גם כי בניית הפרויקט בכווית תתחיל ב-2018, וצפויה להסתיים ב-2020.[22][23][24]כווית החלה בבניית מסילות רכבת באורך של כ-111 ק"מ המתחבר עם אל-נואסיב (אנ') על הגבול עם ערב הסעודית באוגוסט 2018.[2]
הוצעה להקים רשות רכבות של ה-GCC שתפקח על פיתוח הרשת.[29] עם זאת, לא הוקמה אף רשות משותפת שמפקחת על הפרויקט, וכיום מדינות מבצעות את הפרויקט באופן עצמאי.
רכבת המפרץ צפויה להגביר את התנועה החופשית במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ על ידי מתן נסיעה ללא הפרעה מכווית לעומאן. לאזרחי GCC יש כניסה ללא ויזה למדינות זה של זה. הרכבת צפויה גם להגביר את הסחר בתוך המדינות החברות ב-GCC, על ידי מתן שירותי הובלת מטענים.[15] לדברי מזכ"ל הפדרציה של לשכות המסחר והתעשייה של ה-GCC, עבדול רחים חסן נאקי, הרכבת תספק יותר מ-80,000 משרות ישירות ועקיפות ברגע שהיא תופעל.[30]
רכבות
ברכבת המפרץ, כל הרכבות יהיו עם קטרידיזל. רכבות נוסעים יפעלו במהירות של 220 קמ"ש, בעוד שרכבות המשא יוגבלו למהירויות של 80–120 קמ"ש.[17]
