רינה עזרוני (ניר לפני נישואיה; נולדה ב-8 בנובמבר1955) היא ציירת ואמנית. בעבר הייתה צלמת-עיתונות ומורה לצילום בבתי ספר לחינוך מיוחד.
ביוגרפיה
עזרוני נולדה בקיבוץ סאסא בגליל המערבי. אביה, שלמה ניר (נודלמן במקור), עלה עם הוריו מצ'כיה ב-1939, התגורר בתל אביב, ובבגרותו עבר לקיבוץ מסיבות אידאולוגיות ועבד בענף הבקר שם. אמה יעל לבית ברקוביץ' נולדה בארץ ישראל להורים שעלו ב-1932 מברלין. בהיותה של רינה עזרוני בת שלוש, עברה המשפחה לירושלים והתגוררה בשכונת קטמון. אביה למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית ובהמשך סיים דוקטורט בפיזיקה תאורטית באותו מוסד. לאחר סיום לימודיו, עבר לעבוד באוניברסיטת באפלו בארצות הברית, וכשחזר לארץ התמנה לפרופסור בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. אמה עסקה בעבודה סוציאלית. היה לה אח אחד, דוד (דידי), צעיר ממנה, שלמד בחוג לסטטיסטיקה, סיים תואר שני בחקר ביצועים ונפטר ב-1992, בהיותו כבן 30.
עזרוני למדה בבית הספר היסודי על שם יוסף לוריא (סיימה ב-1969). בתקופת התיכון, מכיוון שאביה קיבל, כאמור, משרה אקדמית בארצות הברית, היא סיימה תיכון בבאפלו, ניו יורק. בשנים 1974–1976 שירתה בצבא ביחידה 8200 בחיל המודיעין, ואף עברה במהלך שירותה קורס צניחה (קורס, שמעט נשים עברו בראשית שנות ה-70). בשנים 1977–1980 למדה תואר ראשון (B.Sc) בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בהמשך קיבלה גם תעודת הוראה.
בשנים 1993–2005 עבדה כמורה לצילום בבתי ספר של החינוך המיוחד ברושים[1] ובית ספר עירוני כ' בתל אביב. עזרוני עבדה, במשך שתים עשרה שנים, בבתי ספר אלה עם ילדים ובני-נוער בעלי קשיי התנהגות, ליקויי למידה ובעיות תקשורת, והמשיכה לעבוד בתחום, באופן פרטי, במשך שמונה שנים נוספות. היא הקימה מגמות צילום וגיבשה תוכניות לימודים בצילום, המותאמות לצרכיהם של התלמידים, בשני בתי הספר לחינוך מיוחד שבהם עבדה.
בשנים 2008–2011 חזרה ללימודי תואר שני באמנות בחוג הבינתחומי בפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל אביב, אותו סיימה בהצטיינות.
יצירתה האמנותית
ב-2006, במקביל ללימודי התואר השני, למדה עזרוני ציור באופן פרטי אצל הצייר הירושלמי פסח סלבוסקי. הקשר עם סלבוסקי, שהשפיע רבות על התפתחותה האמנותית, התמיד לאורך שנים, עד למותו ב-2019.
מתחילת שנות ה-90, במקביל לעיסוקה כצלמת עיתונות, עבודתה האמנותית מתמקדת בעיקר בציור.
נושאי ציוריה הם דיוקנאות ודיוקנאות-עצמיים. עזרוני חוקרת בציוריה, כבר שנים רבות, את נושא הפורטרט, הן באמצעות מודלים מהחיים, והן באמצעות המצאה של דמויות.
בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] מציירת עזרוני בעיקר בצבעי אקריליק, גואש, דיו ומים על נייר. סגנון הציור שלה הוא ספונטני, אסוציאטיבי ופיגורטיבי, אך לא תמיד נאמן למציאות. סגנונה נותן מקום לשרבוט, לחוסר השלמות ולילדיות, שהם מאפיינים של שפתה האמנותית.
מ-2019 חברה בגלריה מרי, גלריה ירושלמית שיתופית לאמנות, שבה חברים כ-15 אמנים מתחומים שונים.
משפחתה
עזרוני נשואה לאודי (בנו של ינון עזרוני), שהיה טייס-קרב, למד הנדסה, וכיום הוא מהנדס ומורה לטיס בבית ספר לטיסה מגידו תעופה.[2] להם שתי בנות ובן. מתגוררת בתל אביב.[3]
