בין 1998 ל-2002 למדה לתואר דוקטור במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת חיפה, בהנחיית דניאל קרן.[3] עבודת התזה שלה עסקה באלגוריתם חדש לזיהוי עצמים בתמונה. ניתן להשתמש באלגוריתם לזיהוי פרצופי אדם בתמונה, זיהוי עצמים מסוימים בתצלומי אוויר (למשל מטוסים בתצלום אווירי של נמל תעופה) וזיהוי אובייקט תלת-ממדי מזוויות שונות.[5]
התגברות השימוש במערכות זיהוי ביומטרי (כגון זיהוי טביעות אצבע וזיהוי פנים) הובילה לצורך גובר באבטחת המידע הביומטרי. אוסדצ'י פרסמה מספר מאמרים שעוסקים בתחום זה.
ב-2010 אוסדצ'י ושותפים פיתחו מערכת לזיהוי פנים באמצעות חישוב רב-משתתפים בטוח. במערכת זו שרת המכיל מאגר מסווג של פרצופי חשודים, ומצלמות שאוספות מידע ממקומות ציבוריים. כדי לשמור על פרטיותם של כל המשתתפים, על השרת לא להיחשף לווידאו שמגיע מהמצלמות (כדי לשמור על פרטיות הציבור), ועל המצלמות לא להחשף למאגר הפרצופים המסווג (כדי לשמור על המידע המסווג של הרשויות). למרות שכל צד חשוף רק לחלק מהמידע, המערכת השלמה מסוגלת לקבוע האם חשוד הופיע באחת מהמצלמות (למרות שהמצלמה לא תדע מיהו החשוד, והשרת לא יכיר את הווידאו). כדי להשיג מטרה זו, אוסדצ'י ושותפיה יצרו פרוטוקול מאובטח המתבסס על הצפנה הומומורפית והעברה עלומה, ובנוסף פיתחו אלגוריתם זיהוי פנים חדש המותאם לחישוב רב-משתתפים בטוח.[7]
כמו כן, אוסדצ'י ושותפים פיתחו שיטות ליצירה של תמונות פנים מלאכותיות אך בעלות מאפיינים ריאליסטיים. אוסדצ'י יישמה שיטות אלה לטובת יצירת מאגר תמונות גדול לשם מדידת ביצועים של אלגוריתמי זיהוי פנים בטוחים (ראה נתונים סינתטיים (אנ')).[8] בנוסף תיארה כיצד לבנות מערכת אימות מבוססת זיהוי פנים שתאגור תמונות פנים של משתמשים לצד תמונות פנים מלאכותיות, באופן שיקשה על פורץ להבדיל בין תמונות אמיתיות לתמונות מלאכותיות, ויאפשר לזהות את הפריצה ביותר קלות (שכן הפורץ עלול לנסות להזדהות באמצעות תמונת פנים מלאכותית, שהמערכת תדע לזהות).[9]
למידת מכונה
ב-2004 אוסדצ'י, מאט מילר ויאן לקון, פיתחו שיטה חדשה לזיהוי פנים והבעת הפנים. השיטה מתבססת על רשת קונבולוציה.[10]
ב-2017 אוסדצ'י ושותפים פרסמו מאמר המתאר כיצד לייעל משמעותית ספקטרוסקופיית ראמאן (אנ') באמצעות רשת קונבולוציהעמוקה. ספקטרוסקופיית ראמאן היא שיטה לזיהוי חומרים באמצעות תנודותמולקולריות, שבשימוש לבקרה תעשייתית ולמחקר בתחומים כמו רפואה, כימיה, פיזיקה וגאולוגיה. לפני המחקר, ספקטרוסקופיית ראמאן דרשה תהליכי עיבוד-מקדים מסורבלים כדי לנקות רעש מהמדידות. המחקר הראה שניתן להפעיל רשת קונבולוציה עמוקה על המדידות ללא עיבוד-מקדים יקר, וכך להביא לייעול משמעותי.[11]
בנוסף, אוסדצ'י עוסקת בייעול של למידת מכונה.[12] למשל, ב-2020 פרסמה מאמר שמתאר דרך לכווץרשתות נוירונים, במטרה לאפשר להריצם על מכשירים בעלי כוח חישוב מוגבל.[13]
מודלי למידה עמוקה אפשרו למחשבים לפתור בעיות CAPTCHA קלאסיות, כגון זיהוי תווים וזיהוי עצמים.[14][15] כחלק מהמאמץ להפיכת CAPTCHA לעמידה אל מול מודלי למידה עמוקה, אוסדצ'י פיתחה הוכחת היתכנות למערכת CAPTCHA מודרנית, המבוססת על סיווג אובייקטים, באופן כזה שמודלי למידה עמוקה לא יוכלו לעבור את המבחן. אוסדצ'י ושותפיה התבססו על טכניקות מתחום למידת מכונה אדברסרית (אנ') כדי להרעיש תמונות בצורה שתבלבל מודלי למידה עמוקה (אך לא בני אדם). השיטה חסינה לניסיונות להסרת הרעש, ובנוסף מאפשרת ליצור את התמונות המורעשות ביעילות.[16][17]