רותי בית־אור

לידה	ישראל. ילידת כפר סבא, מתגוררת בת"א.
מקום לימודים	B.A בחוגים לפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת ת"א, עיצוב סביבתי ותעשייתי ב"בצלאל" י-ם, בוגרת לימודי תעודה בעריכה והבאה לדפוס מאוניברסיטת ת"א
תחום יצירה	מעצבת גרפית, עורכת לשון ותוכן ומוציאה לאור

רותי בית־אור היא מעצבת גרפית, עורכת לשון ותוכן ומוציאה לאור. עיצבה, ערכה והפיקה ספרים, עטיפות ופרסומים רבים להוצאות לאור, מוסדות, אוניברסיטאות ולאישים בתנועה הקיבוצית.

רותי בית־אור נולדה בכפר סבא לפנינה וברוך ליכטהויז (לימים בית־אור), שעלו מפלך חרסון ומהמושבות היהודיות החקלאיות שברוסיה בשנות ה־20 של המאה ה־20, חברי "גדוד העבודה", ממייסדי הקיבוצים עין־חרוד ותל־יוסף, ומראשוני המתיישבים בעמק חפר,^[1][2] והיא אחות לשלושה אחים: אורי, רן ובני (בנגה) בית־אור. ארכיונם ההיסטורי של ההורים נתרם ע"י ילדיהם לשלושה ארכיונים, הארכיון הציוני המרכזי (בו חומר על גדוד העבודה כולל הפילוג); בית התפוצות (חומר על המושבות החקלאיות היהודיות ברוסיה); וארכיון אגד (ובו חומר על תולדות התחבורה הציבורית בארץ שברוך ליכטהויז [בית־אור] היה ממקימיה).^[3]

לאחר סיום לימודיה בתיכון כצנלסון בכפר סבא התגייסה לצבא במסגרת גרעין הנח"ל "שניר", ושירתה בערבה ובעמק הירדן. הייתה חברת קיבוץ יפתח כ־10 שנים, ועבדה בחקלאות^[4] במקביל ללימודים באוניברסיטת תל אביב, עבודה באגף הנוער ב"איחוד הקבוצות והקיבוצים", והדרכת גרעין "פסגות" של תנועת הנוער העובד והלומד, שהשלים לימים את קיבוץ יפתח.

לאחר עזיבתה את הקיבוץ עברה לירושלים, שם למדה במחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי ב"בצלאל" ועבדה באגף הנוער של משרד החינוך במכונים לחינוך ציוני יהודי (מלי"ץ) לצידם של צבי צמרת ומיכאל גל. בנוסף עסקה בעבודות שונות לפרנסתה, בתוכן איור שאלונים לבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית שבהר הצופים.

עם עזיבתה את ירושלים הגיעה לתל־אביב לצורך השתלבות בפרויקט עיצוב הַפְּנים של בית אסיה של האוֹמן גד אולמן, כצלמת דפוס וגרפיקאית. בסוף שנות ה־80 גויסה לצבא קבע כקצינת עריכה גרפית של הוצאת "מערכות", שם התמחתה בעריכה גרפית והבאה לדפוס, בעיצוב כתבי עת ("מערכות", "ציקלון"), עיצוב ספרים, עטיפות וסמלילים. כשהשתחררה הייתה תקופת מיתון במשק, ומתוך שלא מצאה עבודה, עבדה כעצמאית בעיצוב והפקות דפוס, וכמיקור חוץ של חברות שונות (מתכת תבור, האחים פולק), קרנות הון בבורסה (בבנק לאומי), "מחיש", שירותי המחשב של בנק המזרחי, ושל מוסדות אקדמיים (אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, המרכז ללימודי ספרד בסמינר לווינסקי, אוניברסיטת בן־גוריון והמרכז למורשת בן־גוריון בשדה בוקר).

בין השאר עיצבה והפיקה את השילוט והפרסומים של מרכז רוזה לוקסמבורג בתל אביב (2009), מיתגה ועיצבה ניירת, קטלוגים, סמלים, פרסומים וסדרות ספרים למרכז האקדמי הישראלי בקהיר (1982), למרכז לתרבות יהדות ספרד בסמינר לווינסקי (1991), למרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום (1992), למרכז דיין, למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ולחברות פרטיות ("ספורטילנד" ו"מטאור").^[5] בית־אור הועסקה בתקופת המיתון כמעצבת עצמאית במא"ה (המכון לאמצעי הוראה של משרד העבודה), ואיירה חוברות הוראה ולימוד לאוכלוסיות שונות. בין השאר שולבו איורים שלה בעטיפות של ספרי האוניברסיטה המשודרת ושל הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.^[6] כמיקור חוץ גם עיצבה, ערכה והפיקה ספרים ופרסומים להוצאות ספרים של משרד הביטחון, פו"ם, ממר"ם, צה"ל, מוסד ביאליק, יד טבנקין, הוצאת אריאל, יד יצחק בן־צבי, מכון בן־צבי, אוניברסיטת חיפה, ספרי מילתא ירושלים; כתבי עת לעמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר (1986), למכון לחקר העיתונות (בהקמה) באוניברסיטת תל אביב ("קשר" 1–11, 1991),^[7][8][9] להתאחדות המשפטנים היהודים הבין־לאומית, 1994 ("Justice"), ופרסומים שונים למרכז התרבות ACC של שגרירות ארצות הברית בישראל (1986). בית־אור גם ערכה, עיצבה והוציאה לאור ספרים בהוצאה פרטית לגופים (קיבוץ יפתח). ולסופרים והיסטוריונים בתנועה הקיבוצית.^[10][11]

בין הספרים שעיצבה בית־אור ניתן למצוא את הקובץ "קהליתנו" משנת 1922, שהיה "ספר חובה" בכל חדר בקיבוצי השומר הצעיר, זכה למהדורה מחודשת בידי מוקי צור, כשרותי עיצבה אותו על פי הקונספט של דף גמרא, שבו ההערות, ההארות, והאילוסטרציות הרלוונטיות לגוף הטקסט המרכזי, מקיפות אותו. רוב החומר הצילומי נלקח מהארכיון של הוריה, ברוך ופנינה בית־אור, אנשי העלייה השלישית. העיצוב והביצוע הגרפי של ספר מורכב זה בתקופת הטרום מחשב היוו אתגר מקצועי. הספר יצא לאור ב־1988 בהוצאת יד בן־צבי וזכה לסיקור מקיף ואוהד.^[12][13]

ספר נוסף, שהתבסס על תפיסה עיצובית דומה, יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת יד בן־צבי: "שירים במדים", מאת שמואליק טסלר. העיצוב והביצוע, משלב הסריקות, עיבודי התמונה והעריכה הגרפית, עד העימוד המוגמר, בוצע על ידי בית־אור. גם ספר זה, שהיה בפורמט אלבומי מהודר ובצבע, זכה לסיקור אוהד ונרחב.^[14]

עטיפות רבות של ספרים וכתבי עת בעיצובה של בית־אור פורסמו במדורי האומנות והספרות בעיתונות ("ידיעות אחרונות", "הארץ", "מעריב", "עיתון 77").

ב־26 בינואר 2006 ביצעה התזמורת הקאמרית הישראלית את האופרה "כנפיים" מאת אהרון חרל"פ, כשאת הליברית ליצירה, המבוססת על כתביו של חליל ג'ובראן, כתבה רותי בית־אור. על כך זכו אהרון חרל"פ ורותי בית־אור בפרס ראשון בתחרות של מפעל הפיס, לכתיבת אופרה קאמרית, כשבהחלטה נאמר: "מצאנו כי 'כנפיים' מציגה שילוב מוצלח ואפקטיבי של שפה מוזיקלית עשירה ולירית עם ליברית מרשימה ודרמטית".^[15]

כבוגרת לימודי תעודה בעריכה והבאה לדפוס באוניברסיטת תל אביב (1980) עסקה גם בניסוח תקנונים משפטיים, עריכת תוכן ולשון וייעוץ לשוני ועריכתי לפקולטות שונות באוניברסיטת תל־אביב. בית־אור ערכה ונתנה ייעוץ מקצועי בהתנדבות למנהלי ארכיונים, לעורכי מדורים בכתבי עת, לגרפיקאים, ולקולגות בתחום ההוצאה לאור. בשנים האחרונות היא עורכת ומעצבת בהתנדבות כרזות המלוות את התערוכות בגלריית "אמן מורה" של בית המורה בתל־אביב.

[רשימה חלקית]

• סדרת "כתבי מופת צבאיים", הוצאת מערכות משהב"ט, 1980 [עיצוב הלוגו, העטיפה והסדרה].
• "בתנועה מתמדת", אלבום 60 שנות הנוער העובד והלומד. כתב וערך מרדכי נאור, בהפקת מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, 1984 [עיצוב האלבום והעטיפה].
• "מוטקה, בשליחות ליבו", עריכה חנן סבר, בהוצאת רותי בית־אור, 1987 [עריכת לשון, עיצוב הספר והעטיפה].
• כתב העת "קשר", עורך מרדכי נאור, בהוצאת התוכנית ללימודי עיתונאות, אוניברסיטת ת"א, ממאי 1989, חוברות 1–11 [עיצוב הלוגו, העטיפות והפנים והפקה].
• "קהליתנו", מבואות והערות מוקי צור, הוצאת יד בן־צבי, 1988 [חברת מערכת, עיצוב ועריכה גרפית].
• "אטלס לשונות העיתונות היהודית בעולם", עורכים שלום רוזנפלד ומרדכי נאור, בהוצאת המכון לחקר העיתונות היהודית (בהקמה), אוניברסיטת ת"א, נובמבר 1990 [עיצוב והפקה].
• "מדעי החיים המשוגעים", אורי בית־אור, איורים דני קרמן, בהוצאת רותי בית־אור, 1994 [עיצוב ועריכה גרפית].
• כתב העת "Justice", ההתאחדות הבין לאומית של המשפטנים היהודים, עורכים דן פתיר ורחל רימון, 1994 [עיצוב עטיפה, לוגו חוברת והפקה].
• "הודעה של אמר", אורה סימנובסקי, 1996 [איורים, עיצוב הספר והעטיפה והפקה].
• "ספר הקבוצה", מבואות והארות: אביבה אופז, הוצאת יד בן־צבי, 1996 [עיצוב הספר והעטיפה ועריכה גרפית].
• "וידי אדם תחת כנפיהם", אריה הלל, הוצאת חיל האוויר, להק ציוד, והוצאת מערכות משרד הביטחון, 1999 [עיצוב הספר והעטיפה].
• "סביב כיכר השעון", יעקב ינון, הוצאת יד בן־צבי, 2001 [עיצוב הספר והעטיפה ועריכה גרפית].
• "בחזית המִחשוב", עמירה שחר, צה"ל – ממר"ם, הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2002 [עיצוב הספר והעטיפה, ועריכה גרפית].
• "יוגה לי ולך לגיל הרך", רות אהרוני, הוצאת נאורה, 2003 [עיצוב הספר והעטיפה והוצאה לאור].
• "בין דגניה לכנרת", אבינעם חדש וחנן סבר, הוצאה לאור רותי בית־אור, יוני, 2005 [עריכה, עיצוב הספר והעטיפה והפקה].
• "בית בהרים", מסיפורי קיבוץ יפתח, חנן סבר, הוצאה לאור רותי בית־אור, יולי 2006 [עריכה, עיצוב הספר והעטיפה והפקה].
• "איש אהבות", מוטי זעירא, הוצאת יד בן־צבי, 2006 [עיצוב הספר והעטיפה].
• "שירים במדים", שמואליק טסלר, הוצאת יד בן־צבי, 2007 [עיצוב הספר והעטיפה, עריכה גרפית והבאה לדפוס].
• "תקווה איננה שיטה", גורדון סליוואן ומייקל הרפר, הוצאת משהב"ט, 2008 [עריכת תרגום, עיצוב הספר והעטיפה].
• "בצל הדגל האדום", יצחק ארד, הוצאה לאור משרד הביטחון, יד ושם ועמותת יד לשריון, 2008 [עריכה, עיצוב הספר והעטיפה].
• "לחיות ביחד", הוצאה לאור משהב"ט והרבנות הראשית של צה"ל, 2008 [עיצוב, עריכת לשון והפקה].
• "בעקבות רוזה לוקסמבורג", עורכת אנג'ליקה טים, בהוצאת מרכז רוזה לוקסמבורג, 2009 [עיצוב הספר והעטיפה והוצאה לאור].
• "איש תל חי זלמן בלחובסקי", עורך מרדכי נאור, הוצאת יד בן־צבי, 2009 [עיצוב הספר והעטיפה והפקה].
• "ספר למזכרת, מזכרת בתיה עקרון – 100 השנים הראשונות", מרדכי נאור, הוצאת יד בן־צבי, אוקטובר 2010 [עריכת לשון, עיצוב הספר והעטיפה].
• "הרועה העברי", מיכל סדן, הוצאת יד בן־צבי, 2011 [עיצוב הספר והעטיפה].
• "צייד הצבעים", סיפורו של נחום גוטמן, לאה נאור, הוצאת יד בן־צבי, 2012 [עיצוב הספר והעטיפה, ועריכה גרפית].
• "כל ההתחלות", חנן סבר, הוצאה לאור רותי בית־אור, 2013 [עריכה, עיצוב הספר והעטיפה, והפקה].
• "רמזים", חנן סבר, הוצאה לאור רותי בית־אור, 2015 [עריכה, עיצוב הספר והעטיפה, והפקה].

• 
  עטיפה לספר "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", נורמן דיקסון, הוצאת מערכות־משהב"ט, 1979.
• 
  איורים למצגת שקופיות, לערב הווי במחלקה האורתופדית בתל־השומר, תחילת שנות ה-90.
• 
  איור חוברת "איתור קשיי קריאה", למכון לאמצעי הוראה (מא"ה), 1982.
• 
  חוברת קומיקס על מבנה וייעול מפעל, הוצאת המכון לאמצעי הוראה (מא"ה), 1984.
• 
  איור להדפסה על חולצה, 1997.
• 
  הצעת כרזה למרכז ההסברה, 2002.

• "ידיעות אחרונות", 1985, המדור "מספרי ארץ ישראל", יואל רפל, "מקורותיו של החינוך העברי".
• "ידיעות אחרונות", 16.8.1985, המדור "ממכבש הדפוס, אורי סלע, "על "מאורע ברנע", נורית גוברין.
• עיתון 77, אוקטובר 1985, מדור ספרים, נתן רענן על "מאורע ברנר", נורית גוברין.
• "ידיעות אחרונות", מדור ספרי ארץ ישראל, יואל רפל, "בשליחות הלב", 17.4.1987; מדור תרבות, ספרות ואמנות, 15.5.1987, "חבר בכינרת".
• "מעריב", מדור טבע ונוף, "מוטקה הבטלן החולם", נילי פרידלנדר, 14.5.1987.
• "ידיעות אחרונות", ספרות ואמנות, "60 שנה, 50 סיפורים" צבי אילן על "סיפורי הארץ הטובה", מרדכי נאור; מדור "ארץ ישראל" 60 שנים יפות, 5.11.1988; "טעם של פעם", בני גבירצמן, 4.1.1989.
• "הצֹפה", מדור עיטורי סופרים וספרים, 14.7.1989, "צימוקים ושקדים", נעמי גוטקינד, על "דבש מסלע", נורית גוברין.
• עיתון "קיבוץ", גיליון 43, 31.10.1990, "לוקא, בוא הביתה", איתן בר יוסף, עמ' 6.
• מוסף 7 ימים, "ידיעות אחרונות", 9.11.1990, "לוקא מת בסטלינגרד..." לאה ענבל, עמ' 42–43.
• "ידיעות אחרונות", 3.5.1991, מדור תרבות, ספרות אמנות, "גם ספר מחקר צריך להיות יפה ומושך", על "ברנר אובד עצות", נורית גוברין.
• "הארץ", 14.6.2000, ספרים, מדור מונוגרפיה, "בין מקיאוולי לדונטלו", מיכאל בר־זוהר, על בן־גוריון: מנהיג הרנסנס ששקע", שלמה אהרונסון.

• רותי בית־אור, עריכה ועיצוב גרפי.
• פרויקט בן־יהודה, ברנר: "אובד עצות" ומורה דרך, נורית גוברין, 1991.
• אבות ערבות וסיפורי מושבות, צולם ונערך ע"י ניצן אשוח שאול, 2006.
• מסע בעקבות סבא יצחק - שורשים והשתקפויות באוקראינה, אורנה ברמן חצרוני, 2006.
• "צייד הצבעים" באתר של לאה נאור, סיפורו של נחום גוטמן, לאה נאור, 2012.
• ״להאריך את חיי המדף״, דני קרמן, 24.1.2020, במדור כתבה על הספר "מדעי החיים המשוגעים" של אוֹרי בית אור.
• "הבניין המוזיקלי שלי", טל שניידר, "זמן ישראל", 5.5.2022.