תאגיד המדינה רוסקוסמוס
Госкорпорация Роскосмос

סמליל עיקרי
חדר בקרת המשימות של רוסקוסמוס בעיר קורוליוב
מידע כללי
מדינה	רוסיה
תחום שיפוט	רוסיה רוסיה
משרד אחראי	נשיא רוסיה
סוכנות אם	ממשלת רוסיה
תאריך הקמה	25 בפברואר 1992 כסוכנות החלל הרוסית 28 בדצמבר 2015 כתאגיד רוסקוסמוס
סוכנות קודמת	תוכנית החלל הסובייטית (1965–1992) סוכנות החלל והתעופה (1992–2004) סוכנות החלל הפדרלית (2004–2015)
מנהל	אולג אוסטפנקו
מנכ"ל	יורי בוריסוב
מטה מרכזי	עיר הכוכבים, מחוז מוסקבה
עובדים	170,500 (2020)[1]
תקציב	3 מיליארד דולר (2020) (176 מיליארד רובל)[2][3]
Roscosmos.Ru

רוֹסקֹוסמוֹס (ברוסית: Роскосмос) הוא שמו הנפוץ של התאגיד הממלכתי לפעילות חלל,^[4] שהוא הגוף העיקרי של הפדרציה הרוסית הממונה על חקר מדעי החלל ועל פעילות האסטרונאוטיקה האזרחית בפדרציה והוא אחד מארגוני החלל הגדולים בעולם.

בשנים 2004–2015 נודעה בשם סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה^[5] וזוהי היורשת העיקרית של תוכנית החלל הסובייטית ושל המשרד לבניית מכונות כלליות (Министерство общего машиностроения СССР) המהווה לתוכנית החלל הוותיקה ביותר בעולם שהוקמה בשנות ה־50.

משרדי רוסקוסמוס ממוקמים במוסקבה. מרכז בקרת המשימה שוכן בעיר קורוליוב. מרכז הכשרת הקוסמונאוטים נמצא בעיר הכוכבים, מחוז מוסקבה. רוסקוסמוס משתמשת בנמלי החלל בייקונור, ווסטוצ'ני ופלסצק.

משנת 1992 ועד 2015 רוסיה הייתה המובילה העולמית במספר שיגורי הטילים, בסך הכל 19 שנים והחזיקה בערך 30-40% מסך שירותי השיגור העולמיים ובשנת 2001 הייתה החלוצה בתחום תיירות חלל כששיגרה את דניס טיטו ומאז משתפת פעולה בתחום עם חברת Space Adventures, שיתוף פעולה שהביא לכך ששוגרו שבעה תיירים לחלל (אחד מהם פעמיים). רוסקוסמוס שיגרה את טיסת התיירים האחרונה בשנת 2021.

ברוסיה קיימת גם מקבילה צבאית - חיל החלל, שנחשב לסוכנות החלל הוותיקה בעולם (פועל ברציפות מאז 1957).

עם התפרקות ברית המועצות בשלהי שנת 1991 החלו תהליכי שינוי ורפורמה בסוכנויות והארגונים של הממשל הישן, שבין השאר הביאו לפיצולה של תוכנית החלל הסובייטית לשני גופים - חיל החלל הרוסי האחראי על הפעילות הצבאית בחלל, וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה האחראית על הפעילות האזרחית. ככלל, רוסקוסמוס נחשבת ליורשת המשרד הסובייטי לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения, МОМ СССР) שנחשב למשרד הממשלתי הממונה על תוכנית החלל הסובייטית. המשרד הוקם ב־1965 ופורק ב־1991 על מנת להקים במקומו את רוסקוסמוס, ב־25 בפברואר 1991.

באופן רשמי, נוסדה הסוכנות ב־30 בספטמבר 1992 במסגרת משרד התעשייה והאנרגיה, כשמטרתה המוצהרת היא הוצאה לפועל של מדיניות החלל הממשלתית, תיאום וניהול הפעילות האזרחית בחלל וניהול תשתיות החלל של הפדרציה.

למנהלה הראשון של הסוכנות מונה יורי קופטב, לשעבר מהנדס במשרד לתכנון ניסויי לאבוצ'קין ויועץ בכיר להנדסה לממשל הסובייטי. קופטב כיהן כמנהל הסוכנות עד שנת 2004.

בשנותיה הראשונות סבלה הסוכנות ממחסור קשה בתקציבים למימון פעילותה השוטפת ותחזוקת מתקניה על הקרקע ובחלל. בשנים אלו מיעטה הסוכנות בהשקעה במשימות מדעיות כגון שיגור גשושיות או לווייני מחקר, והפסיקה תוכניות פיתוח כגון תוכנית "סויוז 2" למודרניזציה של משגר הסויוז וסיום בנייתם ושיגורם של רכיבי Spektr ו־Priroda שיועדו להרחבת תחנת החלל מיר.

החל מאמצע שנות התשעים החלה הסוכנות לתור אחר מיזמים נושאי רווח, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים דוגמת הקמת תאגיד Starsem הרוסי־אירופאי לשיווק שיגורי לוויין מסחריים, והפכה לגורם מוביל בשוק זה. כמו כן החל שיתוף פעולה עם נאס"א בתחזוקת והרחבת תחנת החלל מיר, דבר שאיפשר את המשך פעילותה של התחנה לשנים נוספות.

בשנת 1998 ביצעה הסוכנות את שיגור הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית ומאז היוותה פעיל מרכזי בשיגורים לתחנה זו.

בשנת 1999 קיבלה הסוכנות את האחריות הממשלתית על כל תעשיית התעופה ברוסיה, ומילאה תפקיד זה עד שנת 2004.

בתחילת שנות ה־2000 הייתה הסוכנות לגוף הראשון שביצע טיסות תיירות בחלל. הסוכנות אימנה והטיסה מספר תיירים (כמו דניס טיטו) לתחנת החלל הבינלאומית^[6] וזהו עודנו אחד מתחומי הפעילות העיקריים של תאגיד החלל.

בשנת 2004, במסגרת רפורמה מקיפה בארגונים הממשלתיים ברוסיה, קיבלה סוכנות החלל מעמד של סוכנות פדרלית עצמאית והופרדה ממשרד התעשייה והאנרגיה. למנהלה החדש של הסוכנות מונה הגנרל אנאטולי פרמינוב, לשעבר סגן מפקד כוחות הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות ומפקד קוסמודרום פלסצק.

השגשוג שחוותה הכלכלה הרוסית משנת 2005 הביא להגדלת תקציב הסוכנות לכ־900 מיליון דולר בשנה זו, סכום הגדול פי 4 מתקציבה בשנת 2004.

בשנת 2005 אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי תקציב של 305 מיליארד רובל (כ־11 מיליארד דולר) לסוכנות החלל לשנים 2006–2015, ובנוסף לזאת צפויה הכנסה נוספת משיגורים מסחריים.

מעורבות סוכנות החלל בתחנת החלל הבינלאומית הלכה והתרחבה, עם הכפלת מספר השיגורים השנתיים לתחנה מארבעה לשמונה החל משנת 2008 ובנייתם ושיגורם של רכיבי מבנה חדשים. כמו כן מופעלות ומתוכננות משימות מדעיות לא מאוישות לירח, לנוגה ולמאדים (כדוגמת תוכנית מאדים 500) ופיתוח דורות חדשים של משגרים וחלליות דוגמת תוכנית קליפר.

ב־2010 רוסיה המשיכה להוביל את כמות השיגורים לחלל ונחשבה למובילה עולמית; רוסיה ביצעה 31 שיגורים לחלל לאורך השנה, כאשר ארצות הברית שנייה לה, עם 16 שיגורים בלבד.

ב־2011 שוגרה הגשושית "פובוס גרונט" לחלל, כדי לחקור את ירח פובוס, הסובב את מאדים, אלא שבשל תקלה מערכתית החללית סטתה ממסלולה והתרסקה אל כדור הארץ בינואר 2012. חרף הגדלת התקציב עבור תוכנית החלל הפדרלית של רוסיה, עדיין סובלת זו משחיתות גואה הפוגעת ביעילות פעילותה של התוכנית.

• 
  לוגו התאגיד בשנים 2015–2018.
• 
  מסמלילי התאגיד

עקב שלל כישלונות השיגור בשנים 2011–2014, הוחלט לבצע רפורמה במבנה ובמעמד סוכנות החלל וממשלת רוסיה החלה בתהליך של הפיכת הסוכנות לתאגיד ממשלתי, תוך ניסיון לייעל את פעילותה והפכה לתאגיד (בדומה לרפורמה שבוצעה ברוסאטום, לשעבר הסוכנות הפדרלית לאנרגיה אטומית). במסגרת ההחלטה בינואר 2015 פוטר ראש הסוכנות אולג אוסטפנקו ובמקומו מונה למנהל הסוכנות, הכלכלן והתעשיין איגור קומארוב, שניהל את תאגיד הטילים והחלל המאוחד. באוגוסט אותה שנה הוא הוחלף על ידי אלכסנדר איוואנוב שמונה לפרק זמן קצר כמנהל סוכנות החלל הפדרלית כדי להוביל את פירוק הסוכנות כאשר קומארוב המשיך לכהן במקביל כמנכ"ל רוסקוסמוס.

מאז אוגוסט 2015 הסוכנות הפכה לרוסקוסמוס - התאגיד הממלכתי לפעילות חלל. ב־28 בדצמבר 2015 נשיא רוסיה חתם על צו לפירוק סוכנות החלל והפיכתה לתאגיד ממלכתי. ב-2018 מונה דמיטרי רוגוזין להחליף את איגור קומארוב בראש התאגיד. באוגוסט 2019, במסגרת משימת סויוז MS-14, שוגר לראשונה רובוט חלל רוסי בשם FEDOR, שמטרתו לסייע לקוסמונאוטים במשימותיהם בתחנת החלל הבינלאומית.

באוקטובר 2021, התאגיד היה מעורב בהטסת שחקנית הקולנוע יוליה פרסילד והבמאי קלים שיפנקו לצלם את הסרט העלילתי הראשון בהיסטוריה שצולם בחלל ובדצמבר אותה שנה היה מעורב שוב בהטסת תיירי חלל לתחנת החלל הבינלאומית, לראשונה מאז 2001 .^[7]הכנסות החברה ברוסיה בשנת 2021 היו 96,683,300 דולר.^[8] במרץ 2022, שונה לוגו התאגיד באופן זמני לכוכב אדום, לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה וכתמיכה בצבא הרוסי בימי הפלישה הרוסית לאוקראינה. בתאגיד הדגישו כי מדובר בצעד זמני.

בקיץ 2022 מונה יורי בוריסוב למנכ״ל התאגיד החדש, לאור ניסיונו בתחום התעשיות הביטחוניות. אחד מצעדיו הראשונים היה להכריז רשמית כי הסוכנות תפסיק לתחזק את תחנת החלל הבינלאומית החל משנת 2024, תוך התמקדות בבניית תחנת החלל המסלולית הלאומית.^[9]

• החללית אוריול - פיתוח חללית מאוישת רב שימושית
• אנגרה - פיתוח משגר חדש. טיסות ניסוי ראשונות החלו בשנת 2014.
• לונה־גלוב - תוכנית לחקר הירח, במסגרת תוכנית חקר הירח הרוסית.
• ונרה D - חללית לחקר נוגה, במסגרת תוכנית ונרה. השיגור מתוכנן לשנת 2024.
• מארס־500 - הכנות ובדיקות לשיגור חללית מאוישת למאדים
• תחנת החלל המסלולית הלאומית - מיזם תחנת חלל שנועד להחליף את תחנת החלל הבינלאומית לאחר 2024.
• תחנת מחקר הירח הבינלאומית - מיזם משותף עם סוכנות הסינית לחקר החלל.

מאז 2002 חל גידול מתמיד בגודל התקציב הפדרלי המוקדש לחקר החלל, בניגוד למצב משנות ה־90 שאופיינו בפיחות בתקציב, מה שהכריח את החברה לפנות ליזמים פרטיים ולפתח באופן עצמאי את ענף התיירות חלל. במסגרת תוכנית החלל הפדרלית לשנים 2016–2025 צפוי גידול בפעילות רוסקוסמוס ובהתאם לכך גם המשך הגדלת התקציב השנתי.

משרדי רוסקוסמוס ממוקמים במוסקבה. מרכז הבקרה וניהול המשימות נמצא בעיר קורולב שבמחוז מוסקבה ומרכז אימוני הקוסמונאוטים על שם יורי גגארין נמצא בעיר הכוכבים מצפון למוסקבה.

בפברואר 2019 החלה הקמת מרכז החלל הלאומי במוסקבה (Национальный космический центр), קומפלקס משרדים ומתקני מחקר ברחוב נובוזאבודסקאיה 18, רובע פילי שבמוסקבה. השלמתו מתוכננת לשנת 2024^[10][11] ומיועד להפוך למטה רוסקוסמוס.

רוסקוסמוס מבצעת את שיגוריה המאוישים מקוסמודרום בייקונור בקזחסטן וחלק מהשיגורים הלא מאוישים מקוסמודרום פלסצק בצפון רוסיה ומקוסמודרום ווסטוצ'ני, בסיס שיגור חדש בדרום מזרח רוסיה, שבנייתו החלה ב־2011 ושיגור לא מאויש ראשון בוצע בשנת 2017.

רוסקוסמוס כוללת גם חברות ותאגידים פרטיים, שחציים או חלקם בבעלות ממשלתית, להלן רשימה חלקית שלהם:

• תאגיד טילי החלל "אנרגיה" ע"ש סרגיי קורוליוב
• תאגיד הטילים והחלל המאוחד
  • חברת אנרגומאש לייצור מנועים (שמקום מושבה בחימקי, מחוז מוסקבה)
• חברת לאבוצ'קין לייצור רכיבי חלל
• מערכות המידע הלווייניות רשטניוב
• המרכז להפעלת מתקני תשתיות חלל מבוססות קרקע (ФГУП «ЦЭНКИ»)
• חברת לשכת המרכז לבנייה מיוחדת־פרוגרס - איחוד של המרכז לניסוי מיוחד ומפעל הטילים פרוגרס של סמרה - עוסקת בייצור טילים.
• מכון המחקר המרכזי לטכנולוגיית רדיו ע"ש האקדמאי ברג
• איגוד המחקר המדעי לבניית מכונות
• מרכז חרוניצ'ב לפיתוח ומחקר החלל
• מרכז החלל הפדרלי בייקונור - ארגון פדרלי האחראי לניהול אתר השיגור בייקונור
• מכון המחקר המדעי הכל־רוסי למכניקה חשמלית ע"ש יוסיפיאן
• אולפן הטלוויזיה של רוסקוסמוס (Телестудия Роскосмоса) - אולפן הטלוויזיה הרשמי. הוקם ב־11 בינואר 2005.
• גלבקוסמוס, פיתוח ושיווק פרויקטים לחלל

מתקני רוסקוסמוס
מתקנים עיקריים	מרכזי חלל מרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים בעיר הכוכבים • מרכז החלל הלאומי • מרכז בקרת הטיסה בקורוליוב נמלי חלל קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום פלסצק תחנות חלל תחנת החלל מיר • המקטע הרוסי בתחנת החלל הבין-לאומית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
מחלקות וחברות בת	אולפן הטלוויזיה • אנרגומאש • גלבקוסמוס • המרכז להפעלת מתקני תשתיות חלל מבוססות קרקע • חרוניצ'ב • לאבוצ'קין • פרוגרס • רשטניוב • תאגיד הטילים והחלל אנרגיה • תאגיד הטילים והחלל המאוחד
מכוני מחקר	המכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים * המכון לאסטרונומיה של האקדמיה הרוסית למדעים
תשתיות, מערכי תקשורת ותצפית	המרכז לתקשורת חלל רחוקה • רשת החלל העמוק הרוסית • העיר ציולקובסקי • בייקונור

בדצמבר 2019 הוקם מרכז לגילוי אסטרואידים מסוכנים (Центр по обнаружению опасных астероидов). משימתו העיקרית היא לעקוב אחר גרמי שמים מסוכנים המתקרבים לכדור הארץ. מערכת כזו מאפשרת לרוסיה לקבל מקור מידע עצמאי משלה על מצב החלל.^[12][13] תחום זה מפוקח בשיתוף פעולה עם המרכז הגרעיני הפדרלי הרוסי — מכון המחקר המדעי הרוסי לפיזיקה טכנית על שם האקדמאי זבאבשצ'ין (VNIITF) של תאגיד רוסאטום.^[14] מהווה כחלק מהקמת המערכת לניטור ותמיכת מידע לבטיחות פעילות החלל במרחב הקרוב לכדור הארץ, הגוף ייקרא המרכז הרוסי לגופים שמימיים קטנים, שעיקר תפקידו יהיה איתור ומעקב אחר גרמי שמים ממקור טבעי, המתקרבים לכדור הארץ. התכנית ליצירת מערכת לניטור ותמיכת מידע לבטיחות פעילות החלל החיצון במרחב הקרוב לכדור הארץ אושרה לשנים 2020–2030. המערכת תיווצר על בסיס מרכז המידע והניתוח להבטחת בטיחות פעילויות החלל במרחב קרוב לכדור הארץ של מכון TsNIIMash והמערכת האוטומטית להתרעה על מצבים מסוכנים במרחב הקרוב לכדור הארץ. הרעיון של יצירת מרכז רוסי למניעת פגיעת אסטרואידים אינו חדש. במשך שנים רבות, המנהל המדעי של המכון לאסטרונומיה של האקדמיה הרוסית למדעים (INASAN) בוריס שוסטוב דגל בהקמת ארגון מאוחד. לדבריו, רוסיה חושפת מספר קטן של עצמי חלל מסוכנים בהשוואה למדינות אחרות. התרומה הרוסית לגילוי אסטרואידים ושביטים מסוכנים הייתה 0.1% בלבד שמת 2016, התרומה העיקרית נעשתה על ידי ארצות הברית. בתחילת 2019, ידוע על 18 אלף עצמים מסוכנים, מתוכם 99% היו אסטרואידים. המרכז מתבסס על מערכת התרעה אוטומטית על מצבים מסוכנים בחלל קרוב לכדור הארץ, שנוצרה בבשנת 2016. המערכת כוללת תחנות אופטו-אלקטרוניות הממוקמות בשטח המדינה ומחוצה לה, בפרט בארמניה ובברזיל. המערכת צופה בעיקר בעצמים בחלל הקרוב, כולל מעקב אחר פסולת חלל וטיפול בביטחון תנועת רכיבי חלל.

• Spectr-RG הוא מצפה אסטרופיזי מסלולי רוסי-גרמני שנועד לבנות מפה שלמה של היקום בטווח אנרגיית רנטגן של 0.2-30 keV. הוא מורכב משני טלסקופי רנטגן: ה-ART-XC הרוסי, הפועל בקרני רנטגן קשות, ו-eROSITA הגרמני, הפועל בקרני רנטגן רכות. הטלסקופ הרוסי הראשון בעל אופטיקה של שכיחות אלכסונית. סריקה ראשונה של כל השמים על ידי טלסקופ הרנטגן eROSITA הושלמה ב-11 ביוני 2020, בהתבסס על הנתונים שלו, קוטלגו 1.1 מיליון מקורות קרני רנטגן, בעיקר גרעינים גלקטיים פעילים (77%), כוכבים בעלי פעילות מגנטית חזקה, קרני חמה (20%) וצבירי גלקסיות (2%), צמדים בינאריים של קרני רנטגן, שרידי סופרנובה ואזורים מורחבים של יצירת כוכבים וחולפים כגון התפרצויות קרני גמא.
• תאגיד החלל נחשב לחלוץ תיירות החלל ועודנו נחשב לסוכנות החלל המובילה בתחום.^[15][8]
• הטיסה הארוכה ביותר בוצעה על ידי ולרי פוליאקוב ששהה בתחנת מיר 437 ימים, 17 שעות, 58 דקות ו־17 שניות.
• השיא של השהות הכוללת במסלול סביב כדור הארץ שייך לגנאדי פדלקה והוא 878 ימים, 11 שעות, 29 דקות ו־36 שניות (עבור 5 טיסות); השיא נרשם על ידי Fédération Aéronautique Internationale (FAI) בספטמבר 2015.
• הקוסמונאוט אנטולי סולוביוב יצא לחלל 16 פעמים, הוא בילה 78 שעות 48 דקות בחלל החיצון.
• נכון לסוף דצמבר 2021, בוצעו 76 שיגורים מוצלחים של רקטות חלל רוסיות ברציפות: 37 מבייקונור, 23 מפלסצק, 8 מווסטוצ'ני וקורה. מדובר ב־62 שיגורים של טילי Soyuz-FG (5 - Soyuz-FG, 18 - Soyuz-2.1a, 28 - Soyuz-2.1b, 3 - Soyuz-2.1b, 4 - Soyuz- ST-A ו-Soyuz-ST-B), תשעה שיגורים של טילי Proton-M, שני שיגורים של טילי אנגרה-A5 ושלושה שיגורים של טיל רוקוט.^[16]
• במאי 2021 שברה רוסיה את השיא הלאומי של 58 שיגורי חלל מוצלחים רצופים. ההישג הקודם נקבע בין פברואר 1992 לפברואר 1993. מדד האמינות של טיסות החלל הרוסיות צמח ל־97% בתוך חמש שנים.^[16]

מאז 2015 הסוכנות מנוהלת על ידי המועצה המפקחת (Наблюдательный Совета ברוסית). במועצה חברים כלכלנים, תעשיינים ומנהלים בכירים, לרבות עוזרים לנשיא רוסיה, מפקד חיל החלל הרוסי, סגן/ית שר האוצר של רוסיה, מנכ"ל הקרן למחקרים מתקדמים, סגן שר התקשורת, סגן/ית השר לפיתוח כלכלי, מנכ"ל תאגיד רוסאטום ומנכ"ל רוסקוסמוס, שמנהל את החברה בפועל ואחראי לתפעול היומיומי.

ערך מורחב – מנהל רוסקוסמוס

כיום, מנהל רוסקוסמוס הוא העומד בראש תאגיד החלל הרוסי והוא משמש גם כיועץ הבכיר למדעי החלל של נשיא רוסיה. משרדי ההנהלה שוכנים במטה הראשי של רוסקוסמוס הממוקם במוסקבה והם האחראים על כל פעילויות הסוכנות.

מנהלה הראשון של רוסקוסמוס היה יורי קופטייב, שירש את התפקיד מאולג שישקין, ששימש כראש תוכנית החלל הסובייטית. תחת אחריותו של קופטייב הפכה התכנית לתוכנית אזרחית בחסות משרד המדע והטכנולוגיה. קופטייב היה גם מנהל רוסקוסמוס למשך התקופה הארוכה ביותר (13 שנים). עד כה, אף אדם לא החזיק במשרת מנהל רוסקוסמוס פעמיים. חלק ממנהלי רוסקוסמוס היו עובדי תעשיית החלל בעבר.

ב־15 ביולי 2022 הודיע הנשיא ולדימיר פוטין על מינויו של יורי בוריסוב למנכ"ל רוסקוסמוס והוא מנהל הסוכנות הנוכחי.

• חיל החלל הרוסי
• סוכנות החלל האירופית
• נאס"א
• סוכנות החלל הישראלית
• המרכז הגרמני לחקר החלל
• אדם וחלל - מונחים

מדיה וקבצים בנושא רוסקוסמוס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רוסקוסמוס (ברוסית ובאנגלית)
• רוסקוסמוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• רוסקוסמוס, ברשת החברתית פייסבוק
• רוסקוסמוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רוסקוסמוס, ביישום טלגרם
• רוסקוסמוס, ברשת החברתית אינסטגרם
• רוסקוסמוס, ברשת החברתית VK
• רוסקוסמוס, באתר פליקר
• אתר רוסקוסמוס (ברוסית)
• ערוץ היוטיוב הרשמי
• אודות רוסקוסמוס באתר סוכנות החלל האירופית (אנגלית)
• רוסיה בחלל, באתר "הידען"
• עתי"ם, רוצה לטוס לחלל? רוסיה תסדר, באתר ynet, 21 ביולי 2000

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות	תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרה • תוכנית לונוחוד • תוכנית מארס • תוכנית זונד • תוכנית וגה
תוכניות מאוישות	תוכנית ווסטוק • תוכנית ווסחוד • תוכנית סויוז • תוכנית סאליוט • אינטרקוסמוס • פדרציה • מאדים 500 • תוכנית חקר הירח הרוסית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
משימות בולטות	ספוטניק 1 • ספוטניק 2 • לונה 2 • ווסטוק 1 • סויוז 1 • סויוז 11 • ונרה 11 • אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים	ווסטוק • ווסחוד • סויוז • מעבורת החלל בוראן • מעבורת החלל פטיצ'קה • מעבורת 2.02 • מעבורת 2.03 • תחנת החלל מיר • פרוגרס • קליפר • תוכנית מיר ומעבורות החלל • מיר-2 • תחנת החלל הבין-לאומית (המקטע הרוסי) • LK • משגר ווסטוק • משגר ווסחוד • משגר סויוז • משגר מולניה • פרוטון • זניט • N-1 • אנגרה • תחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים	יורי גגארין • גרמן טיטוב • ולנטינה טרשקובה • אלכסיי ליאונוב • לייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליוב • ולנטין גלושקו • ולדימיר צ'לומי • קרים קרימוב • קונסטנטין ציולקובסקי
קוסמודרומים	קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום פלסצק • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום סבובודני • קפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס	סרגיי אפאנסייב • יורי קופטב • אנאטולי פרמינוב • ולדימיר פופובקין • אולג אוסטפנקו • איגור קומארוב • דמיטרי רוגוזין • יורי בוריסוב
חברות ותאגידי חלל פרטיים	תאגיד החלל הרוסי אנרגיה • מחקר מדעי לבניית מכונות • אנרגומאש • מערכות המידע הלווייניות רשטניוב