רונלד צ'ארלס קולמן (באנגלית: Ronald Charles Colman; 9 בפברואר1891 - 19 במאי1958) היה שחקןאנגלי שהיה פופולרי בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. הוא זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בסרט "חיים כפולים" (1947) והיה מועמד לפרס האוסקר על הסרט "קציר הגורל" (1942) ועל הסרטים "בולדוג דראמונד" ו-"Condemned" (שניהם מ-1929). קולמן כיכב בסרטים קלאסיים בהם "בין שתי ערים" (1935), "האופק האבוד" (1937) ו"השבוי מזנדה" (1937).
לקולמן שני כוכבים בשדרת הכוכבים של הוליווד על תרומתו לתחום הקולנוע והטלוויזיה. הוא נכלל ברשימת השחקנים ההוליוודיים שגם זכו באוסקר ויש להם גם כוכב בשדרת הכוכבים.
קורות חייו
קולמן נולד בריצ'מונד שבמחוז סארי באנגליה. הוא היה הילד הרביעי של צ'ארלס קולמן ואשתו מרג'ורי ריד פרייזר.[1] הוא התחנך בפנימייה בליטלהמפטון, שם גילה שהוא אוהב לשחק על אף ביישנותו. הוא תכנן ללמוד הנדסה באוניברסיטת קיימברידג', אבל זה נמנע ממנו בגלל קשיים כלכליים עקב מותו הפתאומי של אביו מדלקת ריאות בשנת 1907.[2]
בשנים 1908 ו-1909 הפך קולמן לשחקן חובב ידוע למדי באגודת התיאטרון של וסט מידלסקס. הופעתו המקצועית הראשונה על במת התיאטרון הייתה בשנת 1914.
מלחמת העולם הראשונה
כשעבד בחברת הספנות הבריטית בסיטי של לונדון הצטרף קולמן ב-1909 לרגימנט "לונדון הסקוטית" (אנ')[3][4] כחייל בצבא הבריטי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס ובספטמבר 1914 חצה את תעלת למאנש לצרפת להשתתף בלחימה בחזית המערבית. ב-31 באוקטובר 1914 נפצע קולמן מרסיס בקרסול בקרב איפר הראשון. הפציעה גרמה לו לצליעה אותה ניסה להסתיר במשך כל הקריירה שלו. כתוצאה מכך שוחרר מהצבא מטעמי בריאות בשנת 1915.[5] שחקנים הוליוודיים נוספים כמו קלוד ריינס, הרברט מרשל (אנ'), סדריק הרדיק (אנ') ובזיל רת'בון (אנ') שירתו אף הם ברגימנט לונדון הסקוטית במהלך המלחמה.
קריירה
תיאטרון
רונלד קולמן החלים מפצעיו וב-19 ביוני 1916 יכול היה להופיע בתיאטרון קוליסאום בלונדון בתפקיד רהמט שייך במחזה "The Maharani of Arakan" יחד עם לנה אשוול. בדצמבר אותה שנה שיחק בדמות סטיבן ות'רבי במחזה "The Misleading Lady" מאת צ'ארלס גודארד ופול דיקי בתיאטרון פלייהאוס. במרץ 1917 גילם את ובר במחזה "Partnership" בתיאטרון רויאל קורט. עוד בתיאטרון הקורט שיחק שנה אחר כך במחזה "Damaged Goods" מאת אז'ן בריו (אנ'). בפברואר 1918 הופיע קולמן במחזה "The Little Brother" בתפקיד ג'ורג' לובין.
בשנת 1920 נסע קולמן לאמריקה ושיחק בסיבוב הופעות של המחזה "The Dauntless Three" יחד עם רוברט ווריק, ובמחזה "East is West" עם פיי ביינטר. בינואר 1921 הופיע בתיאטרון בות' בניו יורק במחזה "The Green Goddess" מאת ויליאם ארצ'ר. באוגוסט 1921 שיחק בדמות צ'ארלס במחזה "The Nightcap" בתיאטרון רחוב 39. בספטמבר 1922 זכה להצלחה רבה כשהופיע בתפקיד אלאן סרגיל במחזה "La Tendresse" בתיאטרון אמפייר בניו יורק.
קולנוע
קולמן עם ג'ין ארתור בסרט "שיחת העיר" (1942)
בקולנוע שיחק קולמן לראשונה בבריטניה ב-1917 וב-1919 עבור הבמאי ססיל הפוורת', ובהמשך הופיע בסרט "Snow in the Desert" בהפקת ברודווסט פילם קומפני (אנ'). כשהופיע על הבמה בניו יורק במחזה "La Tendresse" ראה אותו הבמאי הנרי קינג, וליהק אותו לתפקיד הגברי הראשי בסרט "The White Sister" לצדה של ליליאן גיש. הוא זכה להצלחה מיידית, ולאחר מכן קולמן כמעט נטש את במת התיאטרון למען הקולנוע. הוא היה כוכב סרטי ראינוע בהם סרטים רומנטיים וסרטי הרפתקאות. בין הסרטים האילמים בהם השתתף היו "The Dark Angel" (מ-1925), "סטלה דאלאס" (מ-1926), "בו ג'סט" (1927) ו-"The Winning of Barbara Worth" (מ-1926). בזכות שיערו ועיניו הכהים, ויכולת הרכיבה שלו (הוא עשה בעצמו את רוב הפעלולים) הוא תואר על ידי המבקרים כמין ולנטינו, ולעיתים קרובות לוהק לתפקידים דומים ואקזוטיים.[6] לקראת סוף תקופת הראינוע הרבה קולמן לשחק לצדה של השחקנית וילמה באנקי בסרטיו של סמואל גולדווין, והם היוו צמד מתחרה לגרטה גרבו וג'ון גילברט.
על אף הצלחתו הרבה בקולנוע האילם הוא לא ניצל את אחד הנכסים החשובים שלו שהיה קולו היפה.[7] על המסך נראה קולמן לעיתים קרובות כג'נטלמן אנגלי נעים הליכות, שקולו גילם את האבירות ושיקף את הדימוי של הג'נטלמן האנגלי הטיפוסי.
סרט הקולנוע המצליח הראשון של קולמן היה ב-1930, אז היה מועמד לשני פרסי אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור הסרטים "Condemned" ו"בולדוג דראמונד". לאחר מכן הופיע בסרטים בולטים כמו "Raffles" ב-1930, "The Masquerader" ב-1933, "Clive of India" ו"בין שתי ערים" ב-1935, "תחת שני דגלים", "השבוי מזנדה" ו"האופק האבוד" ב-1937, "אילו הייתי מלך" ב-1938, "אילו הייתי מלך" ו"שיחת העיר" ב-1942. ב-1948 זכה קולמן בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בסרט "חיים כפולים". בעת מותו היה לקולמן חוזה עם מטרו גולדווין מאייר לשחק בתפקיד הראשי בסרט "כפר הארורים". אחרי מותו גילם את התפקיד ג'ורג' סנדרס שמאוחר יותר נשא לאשה את אלמנתו של קולמן, בניטה יום (אנ').
רונלד קולמן מוזכר ברומנים רבים. במפורש הוא מוזכר ברומן "האדם הבלתי נראה" מאת רלף אליסון בשל קולו הידוע והמקסים. לדברי הדמות הראשית ברומן הוא היה רוצה קול כמו של רונלד קולמן בהיותו קולו של ג'נטלמן או אדם מתוך המגזין אסקווייר.[8]
רדיו וטלוויזיה
ב-1945 הופיע קולמן לראשונה בתפקיד אורח בתוכנית הרדיו "התוכנית של ג'ק בני" לצדה של אשתו השחקנית בניטה יום. הופעתם הקומית בתוכנית של בני הובילה לקומדיה רדיופונית משלהם בשם "The Halls of Ivy" ששודרה בין השנים 1950 עד 1952.
סדרת התסכיתים ששודרה ברדיו NBC הועברה לטלוויזיה ברשת CBS ושודרה ב-1954 ו-1955.[9]
עוד בטלוויזיה היה קולמן המגיש של הסדרה "Favorite Story" ששודרה ב-NBC החל מ-13 בספטמבר 1947 עד 1949 ולעיתים כיכב בה. אחד מהופעותיו הבולטות בסדרה הייתה גילום הדמות של סקרוג' בהפקה משנת 1948 של "מזמור חג המולד"
חיים אישיים
קולמן היה נשוי מ-1920 ל-1934 לתלמה ריי, ומ-1938 עד למותו לבניטה יום (אנ').
רונלד קולמן נפטר ב-19 במאי 1958 בגיל 67 ממחלת ריאות חסימתית כרונית. הוא נקבר בבית הקברות של סנטה ברברה. הייתה לו בת אחת ג'ולייט בניטה קולמן שנולדה ב-1944.[10]
ב-1975 פרסמה בתו ג'ולייט בניטה את הביוגרפיה שלו "Ronald Colman: A Very Private Person".
קולמן היה מועמד שלוש פעמים לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. בטקס השלישי של פרסי האוסקר היה מועמד עבור שני סרטים "בולדוג דראמונד" ו-"Condemned". ב-1942 היה מועמד לפרס על הסרט "קציר הגורל". ב-1947 זכה בפרס על הופעתו בסרט "חיים כפולים". בסרט הוא שיחק בדמות אנתוני ג'ון שחקן שמגלם את אותלו ומתחיל להזדהות עם הדמות. עוד זכה קולמן בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר על הופעתו ב"חיים כפולים". ב-2002 נמכר פסלון האוסקר של קולמן במכירה פומבית בכריסטי'ס עבור 174,500 דולר.[11]
קולמן קיבל את פרס ג'ורג' איסטמן מטעם "בית ג'ורג' איסטמן" על תרומתו הייחודית לאמנות הקולנוע.
^"Shelley Winters." Britannica Book of the Year, 2007. Encyclopedia Britannica Online Academic Edition. Encyclopedia Britannica Inc., 2013.Web.16 September 2013