סוחרים ובעלי מלאכה יהודים התיישבו ברומה במהלך המאה ה-18, אך קהילה מאורגנת נוסדה במקום בשלהי המאה ה-19. לקהילה הוקצתה חלקת בית עלמין בפאתי העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה התגברה הפעילות הציונית בעיר וב-1929 נוסד רשמית סניף התנועה ברומה. ב-1931 מנתה הקהילה 261 נפשות. ב-1935 הוקם בית הכנסת של הקהילה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו ברומה 249 יהודים. באפריל 1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית השתלטו על העיר אנשי הפולקסדויטשה. כאמור, בתחילה זכה האזור זכה למעמד מינהלי מיוחד ונוהל על ידם, אך בהמשך נכלל בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. מייד הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה. בשלהי יולי 1942 נשלחו יהודי רומה ביחד עם יהודי אילוק, שיד וסרמסקה מיטרוביצה למחנה הריכוז בעיר וינקובצי אשר שכן באצטדיון הכדורגל המקומי. באוגוסט 1942 גורשו ממנו אל מותם במחנות ההשמדהיאסנובאץ ואושוויץ. ב-1943 הוחרב בית הכנסת על ידי הנאצים. ב-1947 התגוררו ברומה 10 יהודים.[2]
בפאתי רומה עדיין קיימים שרידיו של בית העלמין יהודי ובו עד 250 מצבות, שהקדומה מהן מתוארכת ל-1873. הכיתוב על המצבות הוא בגרמנית, בסרבית ובעברית.[3] במקום בו עמד בית הכנסת הוצב לוח זיכרון לקהילה.
ברומה שורר אקלים יבשתי מתון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.3oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-0oc בינואר ועד 21.5oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 614 מילימטרים. החודש הגשום בשנה הוא יוני בו יורדים בממוצע 84 מילימטרים של משקעים והחודש השחון בשנה הוא פברואר, בו יורדים בממוצע 29 מילימטרים של משקעים.[4]
