אשכנזי נולדה בשם שרה שְקינזי באיסטנבול להורים יהודים, אברהם ופלורה שקינזי. שנת לידתה אינה ברורה, ומקובל להסיק שהיא נולדה בתקופה שבין 1890 לשנת 1900. אביה של אשכנזי ניהל מחסן, והיו לה שני אחים, נסים וסמי.
בגיל 7 עברה אשכנזי עם משפחתה לסלוניקי, ומשם הגיעה בסביבות 1910 לפיראוס, שם נרשמו הופעותיה הראשונות. בתחילה הופיעה אשכנזי כרקדנית בקברט ואחר כך כזמרת. אשכנזי שרה בטורקית, ביוונית ובארמנית. בשלב זה כנראה גם שינתה את שמה לרוזה-רוזיטה.
בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 החלה לצבור מעריצים, והחלה להופיע בטברנה TSITSIFIES באזור פיראוס. בשנת 1929 יצא תקליטה הראשון. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הקליטה אשכנזי מאות שירים, ונחשבה לזמרת עם ההקלטות הרבות ביותר באותו עשור ביוון - למעלה מ-500 שירים.
רוזה אשכנזי נפטרה ב-2 בדצמבר 1980, ונקברה בכפר סטומיו במפרץ קורינתוס. קברה לא היה ידוע במשך כ-28 שנה, אך בשנת 2008 אותר הקבר וסומן על ידי מעריציה, חובבי הרבטיקו.[1]
הנצחה
1982 - קוסטס חאדזידוליס פרסם ספר קצר "זכרונותי" (Αυτά που Θυμάμαι) המבוסס על ראיונות שהעניקה רוזה אשכנזי בשנים האחרונות לחייה, מלווים באוסף גדול של צילומים.
2010 - יצא הסרט של הבמאי הישראלי רועי שר "קנרית מתוקה שלי" (Καναρίνι μου Γλυκό) המספר את סיפור חייה של אשכנזי. השתתפו בו מוזיקאים בולטים, בהם הזמרת היווניה חאריס אלקסיו, הזמרת הישראלית יסמין לוי, הזמרת הטורקיה מחטפ דמיר, המוזיקאי הישראלי תומר כץ 'הזמרת מרטה דה לויס ולהקת "רבטיקה קומפניה"
הסרט זכה להצלחה רבה והשתתף בפסטיבלים ברחבי העולם.
לקריאה נוספת
Ρόζα Εσκενάζυ, Αυτά που θυμάμαι, Αυτοβιογραφία, Επιμέλεια: Κώστας Χατζηδουλής, Κάκτος, Αθήνα 1982