רד אלינו לבקעה היא תוכניתה ה-17 של להקת פיקוד מרכז משנת 1969. בתוכנית נכללו שירים רבים שצעדו במצעדי הפזמונים, עמם הופיעה הלהקה בפסטיבל הזמר של אותה שנה. בהם: "שנינו מאותו הכפר", "שירו של צנחן", "צ'ארלי צ'פלין", ו"בכי תמרורים".
כתיבת התוכנית
את התוכנית ביים דני ליטאי לצידו של המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום, שאף הלחין חלק מהשירים.
ללהקה כתבו יוצרים רבים, ביניהם יורם טהרלב ("שירו של צנחן", "צ'ארלי צ'פלין", "מגע ידך", "הבלתי מאושרים", "טנגו ולנטינו", "סיסי", "בכי תמרורים", "המלווה", "כמה שמש"), נעמי שמר ("שנינו מאותו הכפר"), חיים חפר ("רד אלינו לבקעה" ("אי, כרמלה"), "ארץ המרדפים") ורימונה די-נור ("אהבה ים תיכונית"). למילותיהם כתבו לחנים סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום ונעמי שמר. את המערכונים כתב בעיקר אפרים קישון.
רשימת השמעה
| 1. |
אהבה ים תיכונית |
2:29 |
| 2. |
ארץ המרדפים |
2:36 |
| 3. |
בכי תמרורים |
5:05 |
| 4. |
הבלתי מאושרים |
|
| 5. |
המלווה |
4:14 |
| 6. |
טנגו ולנטינו |
|
| 7. |
כמה שמש |
2:10 |
| 8. |
מגע ידך |
|
| 9. |
סיסי |
4:01 |
| 10. |
צ'רלי צ'פלין |
3:52 |
| 11. |
רד אלינו לבקעה |
2:54 |
| 12. |
שירו של צנחן |
3:28 |
| 13. |
שנינו מאותו הכפר |
3:28 |
מעורבותו של האלוף רחבעם זאבי (גנדי)
גם למפקד פיקוד המרכז באותה שנה, רחבעם זאבי (גנדי), היה קשר לתוכנית. לאחר תום התוכנית הקודמת ("איפה המרכז", 1968), יזם גנדי רבות בתוכנית המדוברת בערך זה והדגיש כמה היבטים:
- הלהקה מחדירה מוטיבציה גבוהה בפני החיילים, גם בפקודה וגם ברוח צוות. את הבנים שלח לקורס צניחה, וב"שירו של צנחן" היו מעוטרי כנפיים, ונעלי צנחנים.
- צמצום משך החזרות: החזרות נמשכות בין שלושה לארבעה חודשים, והרצת התוכנית ב-500 הופעות מינימום. הלהקה הופיעה חמש פעמים ביום ולפעמים יותר.
- החזרות עוברות למקום סגור בתנאי פנימייה מחוץ לתל אביב.
- לכידות, ויעילות בין חברי הלהקה, המביים והמנהל המוזיקלי.
- כל חברי הלהקה יכולים להעיר הערות ולהעלות הצעות לשיפור.
- גם כותבי המילים שותפים בהכנת התוכנית, ויש צורך להביאם אל זירת הפעילות.
זאבי אף הגיע אל הפרטים הקטנים ביותר, והיה שותף לבחירת השירים וקטעי המעבר, ואף שינה טקסטים שלא נראו לו. מספרת ניצה שאול חברת הלהקה:
- " גנדי שהיה אז מפקד הפיקוד רצה שהלהקה שלנו ושלו תהיה הלהקה הצבאית הטובה ביותר. הוא היה איתנו די קשוח, העמיד אותנו בחזרות עד שלוש בלילה, אבל ידע גם להחזיר לנו בדרכים טובות. כל יומיים הוא היה לוקח אותי לבד לירושלים לקנות סטייקים ופיתות והרבה בשר טוב וטרי לכל הלהקה... "
בשיר "שירו של צנחן" אשר הופיע בתוכנית הייתה הקפדה גדולה מצידו של זאבי. בחזרה הגנרלית לתוכנית הוא הגיע, ובסופה הוא פונה אל יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום, מחברי השיר, ואמר שהלהקה לא יכולה להופיע עם השיר כמו שהוא, משום שטהרלב כתב "שייפתח עלי שייפתח", וזה כמו תפילה, שחיילים מתפללים שהמצנח ייפתח. כך יכולים החיילים לחשוב שהמצנח עלול לא להיפתח, וזה יוריד את המורל לצנחנים. זאבי עצמו הגה את הרעיון של הוספת כ"ף קטנה: "כשייפתח".
השיר זכה גם להקפדה מכיוון אחר. בשליחתו לרדיו פנו אנשי האקדמיה ללשון העברית ואמרו שאי אפשר להשתמש בשיר, מכיוון שהלהקה שרה "מִצְנָח", בעוד שהניקוד הנכון הוא "מַצְנֵחַ". כיוון שהתיקון דרש כניסה מחודשת של הלהקה לאולפני הקלטות, והוצאת כספים, נלחמו חברי הלהקה להשאיר את השיר כמו שהוא, והצליחו בכך. השיר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה.
מצעדי הפזמונים
שניים משיריה של הלהקה השתתפו במצעד הפזמונים של אותה שנה, תשכ"ט: "שירו של צנחן" ו"שנינו מאותו הכפר". את השיר "שנינו מאותו הכפר" שר דני וסלי כסולן והוא הגיע למקום החמישי במצעד. שירו של צנחן הגיע למקום השני אחרי "על כפיו יביא", שנכתב גם הוא על ידי טהרלב ורוזנבלום.
סולנים
קישורים חיצוניים
