תיאור גרפי של מטריצת הטעות: הקו החוצה מפריד בין הפריטים החיוביים (משמאל) לבין הפריטים השליליים (מימין). האליפסה מתארת את המסווג: הפריטים בתוך האליפסה סומנו על ידי המסווג כחיוביים, ומחוץ לה – כשליליים.
רגישות (באנגלית: sensitivity) משמשת כמדדסטטיסטי ליעילותו של מְסַוֵוג. בפרט, רגישות משמשת כמדד ליעילותן של בדיקות רפואיות בזיהוי מחלות או של בדיקות בקרת איכות במפעלים הקובעות את איכות המוצר, בהשוואה למדד מוחלט כלשהו ("מדד הזהב"). אם מסווג נועד לזהות את קיומו של מצב באוכלוסיית פריטים (למשל, היות הפריט חולה, או היותו מוצר פגום), רגישותו של המסווג היא ההסתברות לזיהוי המצב על ידי המסווג, בהינתן שהמצב קיים בפריט המדובר.
אמידת רגישות המבחן נעשית על ידי השוואת תוצאות המבחן לתוצאות מבחן אחר, שמהווה את מדד הזהב (המדד הטוב ביותר שבידינו לגבי קיומו של המצב הנבדק). כך למשל, תוצאת בדיקה למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). כל אחת מהתוצאות החיוביות נבדקת מול מדד הזהב: אם המחלה אכן קיימת על פי מדד הזהב, היא מסומנת כ"חיובית אמיתית", אחרת היא מסומנות כ"חיובית כוזבת". באותו אופן, התוצאות השליליות מסומנות כ"שליליות אמיתיות" אם המחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב, או כ"שליליות כוזבות", אם מדד הזהב מורה שהמחלה אמנם קיימת (ראו טבלה משמאל).
אם ידועים לנו נתוני כל האוכלוסייה, ניתן לחשב אותה בנוסחה:
ניתן לאמוד את ערכה של הרגישות על ידי חישוב הערך שבנוסחה על מדגם מתוך האוכלוסייה.
הרגישות, אם כן, היא שיעור התוצאות החיוביות אמיתיות בכל האוכלוסייה החולה במחלה. למשל, אם ערכה של הרגישות הוא 1 (או 100%), משמע שהבדיקה תזהה את כל החולים במחלה. במקרה שבו הרגישות נמוכה יותר, למשל 80%, רק שמונים אחוזים מהחולים יאותרו בעזרת הבדיקה. גם אם רגישות המסווג גבוהה מאוד, ייתכן (ואף סביר מאד) שהסגוליות שלו תהיה נמוכה. למשל, אם בדיקה רפואית קובעת שכל האוכלוסייה חולה במחלה, הבדיקה לא תפספס אף חולה, אך יהיו לה הרבה תוצאות חיוביות כוזבות, ולכן סגוליות נמוכה.
בתחום אחזור המידע, נהוג לכנות את מדד הרגישות "Recall" (בעברית, לפעמים נקרא "כיסוי"), והוא מייצג את מספר המסמכים הרלוונטיים שמנוע החיפוש החזיר, מתוך כל המסמכים בעולם שרלוונטיים לשאילה שהמשתמש כתב.
