ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל)
רֹאשׁ הַמַּטֶּה הַכְּלָלִי

ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי
איוש נוכחי	הרצי הלוי
תאריך כניסה לתפקיד	16 בינואר 2023
דרכי מינוי	מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון
תחום שיפוט	ישראל ישראל
דרגה	רב-אלוף
מושב המשרה	מגדל המטכ"ל, מחנה רבין, תל אביב, ישראל
משך כהונה קצוב	3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית)
ייסוד המשרה	1 ביוני 1948
איוש ראשון	יעקב דורי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראש המטה הכללי של צה"ל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):

(א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.

(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.

(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.

למעשה, שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.

המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה^[1][2].

חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית שצה"ל רוצה ליזום (גם לפי "מסמך הקונסיטיטוציה" וגם לפי נוהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).

חנן מלצר בתפקידו בפרקליטות הצבאית כתב חוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:

1. כפיפות מוחלטת – השר רשאי להתערב בכל נושא, והוא מעין 'רמטכ"ל על' (כנציג הממשלה).
2. כפיפות אסטרטגית – הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון בנושאים בעלי משמעות מדינית או אסטרטגית, אך ניהול שוטף ואירועים טקטיים בסמכות מלאה של הרמטכ"ל.
3. כפיפות יחסית – בנושאים האסטרטגיים הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, אך בניהול שוטף ואירועים טקטיים שר הביטחון מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעת הרמטכ"ל.

בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).

מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל גדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקיד הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא^[3].

תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.

הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.

בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).

ראש המטה הכללי המכהן וה-23 במספר הוא רב-אלוף הרצי הלוי, שנכנס לתפקיד ב-16 בינואר 2023.

עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.

ראשי המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	תקופת כהונה		ראש הממשלה הממנה	שר הביטחון הממנה	אירועים מרכזיים
			תאריך לועזי
1		רב-אלוף יעקב דורי (1899–1973)	1 ביוני 1948	9 בנובמבר 1949	דוד בן-גוריון		הקמת צה"ל מלחמת העצמאות
2		רב-אלוף יִגָּאֵל ידין (1917–1984)	9 בנובמבר 1949	7 בדצמבר 1952
3		רב-אלוף מרדכי מקלף (1920–1978)	7 בדצמבר 1952	6 בדצמבר 1953			אירועי הפדאיון פעולות התגמול
4		רב-אלוף משה דיין (1915–1981)	6 בדצמבר 1953	29 בינואר 1958			פעולות התגמול מלחמת סיני
5		רב-אלוף חיים לסקוב (1919–1982)	29 בינואר 1958	1 בינואר 1961
6		רב-אלוף צבי צור (1923–2004)	1 בינואר 1961	1 בינואר 1964
7		רב-אלוף יצחק רבין (1922–1995)	1 בינואר 1964	1 בינואר 1968	לוי אשכול		מלחמת ששת הימים
8		רב-אלוף חיים בר-לב (1924–1994)	1 בינואר 1968	1 בינואר 1972	לוי אשכול	משה דיין	מלחמת ההתשה
9		רב-אלוף דוד אלעזר (1925–1976)	1 בינואר 1972	3 באפריל 1974	גולדה מאיר		מלחמת יום הכיפורים
10		רב-אלוף מרדכי גור (1930–1995)	16 באפריל 1974	16 באפריל 1978			מבצע יונתן מבצע ליטני
11		רב-אלוף רפאל איתן (1929–2004)	16 באפריל 1978	19 באפריל 1983	מנחם בגין	עזר ויצמן	הנסיגה מסיני מלחמת לבנון הראשונה מבצע אופרה
12		רב-אלוף משה לוי (1936–2008)	19 באפריל 1983	19 באפריל 1987		משה ארנס	מבצע רגל עץ פרשת קו 300 המערכה ברצועת הביטחון
13		רב-אלוף דן שומרון (1937–2008)	19 באפריל 1987	1 באפריל 1991	יצחק שמיר	יצחק רבין	המערכה ברצועת הביטחון מלחמת המפרץ האינתיפאדה הראשונה
14		רב-אלוף אהוד ברק (1942–)	1 באפריל 1991	1 בינואר 1995		משה ארנס	המערכה ברצועת הביטחון מבצע דין וחשבון
15		רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק (1944–2012)	1 בינואר 1995	9 ביולי 1998	יצחק רבין		המערכה ברצועת הביטחון מבצע ענבי זעם אסון המסוקים אסון השייטת
16		רב-אלוף שאול מופז (1948–)	9 ביולי 1998	9 ביולי 2002	בנימין נתניהו	יצחק מרדכי	נסיגת צה"ל מדרום לבנון האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן
17		רב-אלוף משה יעלון (1950–)	9 ביולי 2002	1 ביוני 2005	אריאל שרון	בנימין בן אליעזר	האינתיפאדה השנייה
18		רב-אלוף דני חלוץ (1948–)	1 ביוני 2005	14 בפברואר 2007		שאול מופז	ההתנתקות מבצע גשמי קיץ מלחמת לבנון השנייה
19		רב-אלוף גבי אשכנזי (1954–)	14 בפברואר 2007	14 בפברואר 2011	אהוד אולמרט	עמיר פרץ	תקיפת הכור הגרעיני בסוריה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה
20		רב-אלוף בני גנץ (1959–)	14 בפברואר 2011	16 בפברואר 2015	בנימין נתניהו	אהוד ברק	מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן
21		רב-אלוף גדי איזנקוט (1960–)	16 בפברואר 2015	15 בינואר 2019		משה יעלון	גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) מבצע בית הקלפים העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה מבצע מגן צפוני
22		רב-אלוף אביב כוכבי (1964–)	15 בינואר 2019	16 בינואר 2023		אביגדור ליברמן	העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה מגפת הקורונה בישראל מבצע שומר החומות מבצע עלות השחר גל הטרור בישראל (אביב 2022) מבצע שובר גלים
23		רב-אלוף הרצי הלוי (1967–)	16 בינואר 2023	מכהן	יאיר לפיד[4]	בני גנץ[4]	גל הטרור בישראל (2023) מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל מבצע מחנות קיץ מבצע חצי הצפון

ערך מורחב – קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית

נכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.^{[דרוש מקור]}

• משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י ומונה לשר החקלאות.
• צבי צור נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון.
• חיים בר-לב מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972, לאחר מכן מונה לשגריר ישראל ברוסיה.
• יצחק רבין שהיה שגריר בארצות הברית נבחר לכנסת השמינית ומונה להיות שר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות גולדה מאיר, נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה.
• יגאל ידין נבחר לכנסת התשיעית בראשות מפלגת ד"ש שהקים, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין.
• מוטה גור הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981, ובממשלת פרס הראשונה היה לשר הבריאות.
• רפאל איתן הצטרף למפלגת התחייה ולאחר מכן רץ עצמאית בראשות צומת, ב-1996 היה לסגן ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה.
• אהוד ברק כיהן כראש ממשלה ושר ביטחון.
• אמנון ליפקין-שחק כיהן כשר תחבורה.
• שאול מופז כיהן כשר ביטחון.
• משה יעלון כיהן אף הוא כשר ביטחון.
• בני גנץ הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת למערכת הפוליטית. גנץ כיהן כשר ביטחון בשתי ממשלות וכשר ללא תיק בממשלת החירום וכחבר בקבינט המלחמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
• גבי אשכנזי הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת לרשימת "כחול-לבן" וכיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון וכשר החוץ.
• גדי איזנקוט הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש לרשימה "המחנה הממלכתי" ושימש כחבר כנסת. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפך לשר ללא תיק בממשלת החירום וחבר בקבינט המלחמה.

• סגן ראש המטה הכללי

• מאיר פינקל, הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018
• גיא אביעד, הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963, הוצאת מודן, צה"ל/המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון, 2020
• שי חורב, בחירת ראש המטה הכללי של צה"ל, חיפה: דוכיפת, 2019
• שני אלמוג, השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל, מערכות, מרץ 2022

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ראש המטה הכללי
ערך מילוני בוויקימילון: רמטכ"ל
ציטוטים בוויקיציטוט: ראש המטה הכללי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראש המטה הכללי

• מתן גלין ודנה פטרוב, 65 בתמונות: הרמטכ“לים לשעבר ברגעים מיוחדים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
• אפרים לפיד, ‏הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963 מאת גיא אביעד, באתר "IsraelDefense‏", 25 בינואר 2021
• שני אלמוג, השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל, באתר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, 20 במרץ 2022
• פרופ' אסא כשר, האתיקה של בחירת רמטכ"ל, מערכות, 23 ביוני 2022
• הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | רשות השידור, 2017

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי • יגאל ידין • מרדכי מקלף • משה דיין • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזר • מרדכי גור • רפאל איתן • משה לוי • דן שומרון • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • שאול מופז • משה יעלון • דני חלוץ • גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט • אביב כוכבי • הרצי הלוי