שלום חנוך הגיע ל"מחכים למשיח" לאחר שני אלבומים רצופים שנכשלו מבחינה מסחרית, "חתונה לבנה" ו"על פני האדמה". המפיק משה לוי סיפר שחברת סי.בי.אס לא רצתה להוציא עוד אלבום של חנוך, אבל נאלצה להפיק את "מחכים למשיח" משום שהחוזה עם חנוך חייב זאת. בהתאם, התקציב היה נמוך (לוי העריך אותו בכ־20 אלף דולר), והוקצה להפקתו מעט זמן אולפן[2].
על רקע התחושות האלה שתי בלדות האהבה הרכות באלבום, "קרן שמש מאוחרת" ו"דז'ה וו", יועדו להיות סינגלים מובילים, כדי להחזיר את חנוך לקהל. לאחר שהכנת האלבום הסתיימה, הציעה אתי אנטה מחברת התקליטים לחנוך וללוי להוציא את "מחכים למשיח" כסינגל פתיחה, ולאחר מכן את הבלדות שימכרו את האלבום. הצעתה התקבלה. עם זאת, כששיר הנושא יצא לאור כסינגל, התברר שדווקא הצלחתו העצומה ברדיו היא שסייעה יותר מכל למכירות האלבום[2].
במופע מחווה לכבוד היצירה של חנוך, הציג אביב גפן את השיר במילים: ”שיר האהבה הכי גדול שאי פעם נכתב”[3]. העיתונאי ואיש הרדיו
בועז כהן תיאר את השיר במילים "מקסים ורומנטי"[4]. עמוס אורן כתב (בביקורת על הופעה של חנוך): ”בלדת אהבה יפהפייה, השיר הכי רך והכי יפה במופע, הוא שיר אולטימטיבי להדלקת נרות, אם לא שמשות”[5].
יאיא כהן אהרונוב ביצע לשיר גרסת כיסוי. בריאיון שנתן לרבקה מיכאלי בתחנת הרדיו 103fm אמר: ”זה אחד השירים שאני הכי אוהב במוזיקה הישראלית ותמיד השתעשעתי לעשות איתו משהו [...] ואמרתי, 'אולי אני אקח אותו לכיוון שלי וננסה לראות מה ייצא'”[6].
במסגרת פרויקט משותף של ynet וקבוצת זאפה נתבקשו מוזיקאים מובילים לכתוב על שירי אהבה שהם אוהבים במיוחד. דודו טסה, שבחר בשיר, כתב:
'מחכים למשיח', מעבר לעובדה שהוא אחד האלבומים הגדולים בעיניי, הוא אלבום של תקופה. לא היה קל בארץ ב־1985 והאלבום הוא פסקול הלך הרוח של אותה שנה. בין השירים הקשים והכועסים באלבום מסתתר 'קרן שמש מאוחרת', אחד משירי האהבה היותר מרגשים שאני מכיר. השיר הזה מקועקע לי בנשמה מאז ששמעתי אותו בפעם הראשונה ואני מאוד מתחבר למילים שלו. [...] מסוג שירי האהבה שהם מעל לזמן ולמקום.
מבין עשרות השירים היפים שכתב שלום חנוך – זה שיר שהתמקם חזק על מדפי הפנתיאון של המוזיקה הישראלית. הבלדה הלירית הזו נכללה באלבום רוק שביטא את שיאי המעורבות הפוליטית והמחאתית של חנוך – 'מחכים למשיח' (1986). היא עומדת בפני עצמה, אנטיתיזה לשיר הרוק הבועט,
שקיעת סוף היום יוצרת אווירה אחרת, זמן לשקוע ולחלום, לשייט בדמיונו אל מראה דמותה בילדותה, ולהתפכח ממסע הדמיון בהמשך ולחוש געגוע כי – 'אבדו לי עקבותייך' כמו שקיעה שנמוגה באופק.
שלום חנוך שר את הכאב והגעגוע שבגילוי החלומי ובאכזבה במנגינה ענוגה שמשדרת תחושה עמוקה של רגשות ובסולו גיטרה מעצים. הלחן אחד ויחיד במינו, מועצם בביצועי הרגש המפעימים של היוצר וגם של הקאבריסט המצוין, דני ליטני.
.svg){kind=icon}