התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז מרילנד, מפני שמרכזה של ה-NSA הוא בפורט מיד שבמרילנד. באוקטובר 2015 התביעה נדחתה על ידי השופט ט.ס. אליס השלישי בטענה כי התביעה מתבססת על הסתברויות והשערות בלבד, וארבעה חודשים לאחר מכן ערערה על כך קרן ויקימדיה לבית המשפט הפדרלי הרביעי לערעורים של ארצות הברית. בית המשפט לערעורים קבע כי טענתה של קרן ויקימדיה היא סבירה, ואישר את המשך הליך הערעור, אך קבע כי קרן ויקימדיה היא התובעת היחידה אשר לטענותיה יש בסיס משפטי חזק מספיק.
לאחר שחלק מהחומר שנחשף כלל שקופיות שהתייחסו ספציפית לוויקיפדיה כיעד למעקב, הגישה קרן ויקימדיה תביעה משפטית נגד ה-NSA בטענה להפרת התיקונים הראשון והרביעי לחוקת ארצות הברית.[8]
בעת שהממשלה אישרה את קיומה ופעולותיה של מערכת המעקב "Upstream" והודתה כי היא מקיימת גם חיפושים אקראיים ללא חשד סביר, הצטרפו לתביעה ארגונים נוספים בטענה שהם עוסקים בכמויות גדולות מאוד של פעילויות תקשורת בינלאומיות, ומערכת המעקב בוודאי הפרה גם את זכויותיהם כשניתחה את ההתקשרויות שלהם.[9][10]
הדיון
ב-6 באוגוסט 2015 הגישה ההגנה בקשה לפסילת התביעה וטענה כי התובעים לא הוכיחו באופן סביר שהם נפגעו מאיסוף הנתונים על ידי מערכת המעקב, ועל כן אין להם זכות עמידה.
בתגובה לכך, קרן החזית האלקטרונית הגישה מסמך מידיד בית המשפט בשם מספר ספריות ומוכרי ספרים, בו נטען כי "הממשלה טועה באמירתה שארגונים כמו ויקימדיה אינם יכולים לייצג את זכויות התיקון הראשון של משתמשיה. מערכת המעקב שואבת את האינטראקציות המקוונות של הקוראים עם ספריות וחנויות ספרים, הכוללות מידע רגיש כמו בחירת הקוראים בחומר קריאה, המוגן על ידי התיקון הראשון. כפי שהסביר בית המשפט העליון, הערבות החוקתית לחופש הביטוי כוללת גם הגנות על הדברים הנלווים לחופש הביטוי: פרסום וקבלת מידע באופן אנונימי והתקשרות פרטית. רשימות קריאה הן דוגמה מצוינת: אם הממשלה יודעת מה אתה קורא - סביר שתחשוב פעמיים לפני שתבחר בספרים שנויים במחלוקת או מביכים. על כן, כספקי המילה הכתובה, ספריות ומוכרי ספרים הם המגנים הטבעיים על זכויות התיקון הראשון של הקוראים. וכמובן, משתמשי האינטרנט הקוראים ועורכים מאמרים בוויקיפדיה זכאים באופן דומה להגנה זו, כלומר - יש להעניק לוויקימדיה סמכות להעלות את זכויות התיקון הראשון של משתמשיה".[11]
שני הצדדים הציגו טיעונים בעל-פה בדיון שנערך ב-25 בספטמבר 2015, וב-23 באוקטובר 2015 נדחתה התביעה על ידי שופט בית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז מרילנד ט.ס. אליס השלישי בטענה כי התביעה מתבססת על הסתברויות והשערות בלבד, וכי אינה יכולה להוכיח באופן סביר שהארגונים הם תחת מעקב של מערכת המעקב "Upstream", ועל כן אין לתביעה זכות עמידה.[12][13]
ב-17 בפברואר 2016 הגישו התובעים ערעור לבית המשפט הפדרלי הרביעי לערעורים של ארצות הברית.[14] ב-23 במאי 2017 קיבל בית המשפט את טענת התובעים, והורה לבית המשפט המחוזי במרילנד להמשיך את הליכי המשפט.[15][16] עם זאת, בית המשפט לערעורים קבע כי קרן ויקימדיה היא היחידה מבין התובעים שיש לה עילה מספקת להמשך המשפט, ודחה את טענות התובעים האחרים.[17][18]
ב-16 בדצמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי כי לקרן ויקימדיה אין עילה מספקת להמשך התביעה.[19] ב-14 בפברואר 2020 הגישה הקרן ערעור נוסף. הערעור נידון במרץ 2021[20] ונדחה בספטמבר 2021. בית המשפט קיבל את עמדת הממשל שלא ניתן להמשיך בדיונים כיוון שהמדינה מוגנת מפני הליכים שיאלצו אותה לחשוף סודות ביטחוניים (State secret privilege). הגנה זו מאפשרת למדינה למנוע את המשך המשפט מבלי שיישמעו הטיעונים המהותיים בעתירה.[21] ויקימדיה עתרה לבית המשפט העליון נגד ההחלטה, אך בפברואר 2023 סירב בית המשפט העליון לדון בתיק, ובכך הסתיימו ההליכים.[22]