היישוב קריית יערים נקרא על-שם העיר המקראית בשם זה, המוזכרת בתנ"ך. זו הייתה אחת מארבע ערי הגבעונים שכרתו ברית עם בני ישראל ואליה הובא ארון הברית לאחר שהוחזר משבי הפלשתים. בפי הערבים נקרא המקום "דיר אל אזהאר", אולי על שם אלעזר בן אבינדב שלביתו הובא ארון הברית[6].[דרוש מקור][מפני ש...] סבורים כי בתל הנמצא בקרבת מקום נמצאים שרידי אותה עיר. היישוב הוקם על ידי הרב אליעזר סורוצקין שהיה חתנו של ראש הישיבה הרב אליהו מאיר בלוך ואחרי מלחמת העולם השנייה לקח על עצמו את הקמתה של הקריה כפרויקט חיים.[דרוש מקור]
היסטוריה
בשנת 1933, היה איש העסקים היהודי מנשה אלישר מעורב ברכישת 600 דונם קרקע באזור אבו גוש, יחד עם סגן הקונסול הגרמני בירושלים ואיש הנדל"ן ג'וזף פסקל אלבינה, לאחר חמש שנות מאבקים משפטיים מול הבעלים הערביים של הקרקעות, נרשמה הקרקע על שמו של אלישר ו"חברת קריית יערים בע"מ". במטרה להקים במקום עיר גנים שתתוכנן על ידי האדריכלריכרד קאופמן. התוכנית לא יצאה לפועל עקב המרד הערבי הגדול[7]. ניסיונות לקדם את התוכנית לאחר מלחמת העולם השנייה לא צלחו[8], בגלל מחסור במים[9].
בניין ישיבת טלז סטון הנטוש, 3/07אנדרטה לזכרו של האלוף דוד מרכוס (מיקי סטון) בקריית יערים (טלז-סטון)[10]
בתחילת שנות ה-60 נקנה השטח על ידי הרב אליעזר סורוצקין. את הכסף לקניית הקרקע תרם הנדבן היהודי ארווינג סטון. הרב אליעזר סורוצקין יזם והקים את הקריה על פי חזונו להעתיק אליה את ישיבת טלז מקליבלנד.
בשנת 1975 הוקמה במקום שכונת מגורים דתית בשם "קריית טלז-סטון", טלז - על שם עיר בליטא בשם זה שנתפרסמה ביהדות בזכות "ישיבת טלז" שהייתה בה, סטון - על שם הנדבן. מלכתחילה יועד המקום להיות משכנה של ישיבת טלז שהייתה אמורה לעבור אליו מקליבלנד, וסביבה מגורים לתלמידים ולצוות. הישיבה הייתה אמורה להכיל 500 תלמידים. במהלך הקמת הקמפוס הגדול (שכלל בית מדרש גדול, מבני פנימיות, גן ובריכת שחיה) התגלעו מחלוקות בין הגורמים המעורבים והופיעו קשיים במימון הפרויקט. בעקבות זאת לא הושלמה בניית בית המדרש והשלד הגדול שלו ניצב במרכז היישוב. עד לאמצע העשור השני של המאה ה-21, פעלה בעזרת הנשים ישיבת נווה ציון (אנ'). מאותה עת, נמצאת בבית המדרש המרכזי ישיבת באר יצחק.
קריית יערים הוכרזה כמועצה מקומית בנובמבר 1992,[11] וב-7 בינואר 1993 מונו חברי המועצה הראשונים, בהם דוד יפרח, שבאותו מעמד נבחר לכהן כראש המועצה הראשון[12].
