קפסולה חיידקית (באנגלית: Bacterial capsule; נקראת גם קופסית החיידק) היא מעטפת רירית המורכבת, על פי רוב, מפוליסכרידים וחלבונים מעטים, המאורגנים היטב בשכבה חיצונית הממוקמת מחוץ לדופן הפפטידוגליקנית בחיידקים גראם-חיוביים ומחוץ לקרום החיצוני בחיידקים גראם-שליליים. הקפסולה החיידקית צמודה ומהודקת היטב אל החלק החיצוני של החיידקים. מעטפת רירית שלא מהודקת היטב ועוברת תהליך של פעפוע אל הסביבה החיצונית בה נמצא החיידק נקראת Slime layer. במיקרוביולוגיה הקפסולה וה-Slime layer מוכרים גם בתור גליקוקליקס (Glycocalix)[1].
העובדה כי הקפסולה צמודה ומהודקת היטב לחלק החיצוני של החיידקים מקשה מאוד על צביעתה. חיידקים שמייצרים את הקפסולה יראו במיקרוסקופ אור, לאחר צביעת גראם, כהים הרבה יותר בהשוואה לשכבת הקפסולה שלא תספוח את הצבע ותראה כהילה בהירה מסביב לחיידקים[7]. על מנת להבחין בקפסולה דרך התבוננות במיקרוסקופ אור ניתן להשתמש בשתי שיטות מקובלות:
צביעה באמצעות India ink - הצבע השחור של ה-India ink לא מצליח לחדור את שכבת הקפסולה, דבר שגורם לחיידקים בעלי הקפסולה להיראות בהירים על רקע שחור[1].
Quellung reaction - שיטה סרולוגית בה מדגירים חיידקים בעלי שכבת קפסולה עם סרום שמכיל נוגדנים ייעודיים כנגד הקפסולה (מופק מחיות מעבדה). הצמדות הנוגדנים לקפסולה יוצר תצמידים כבדים של נוגדנים-פוליסכרידים ששוקעים ונראים במיקרוסקופ אור כשכבה נפוחה סביב החיידקים[2].
שכבת קפסולה קטנה מאוד, שלא ניתנת להבחנה באמצעות מיקרוסקופ אור בשיטות הנ"ל, דוגמת זאת של חיידקי Streptococcus agalactiae נקראת מיקרוקפסולה (Microcapsule)[8].
ניתן לזהות חיידקים בעלי קפסולה על ידי התבוננות במרקם המושבות שהם יוצרים על גבי צלחות פטרי. קרקעות מזון מסוימות (לרוב אלה בעלות ריכוז גבוה של סוכרים), דוגמת אגר MacConkey, מעודדות מינים מסוימים של חיידקים לייצר שכבת קפסולה. מרקם מושבות אלה יראה רירי מאוד[2].
תפקידי הקפסולה
לא כל החיידקים מייצרים את שכבת הקפסולה. יתרה מזאת, לא כל מיני החיידקים שכן ידועים בתור יצרני קפסולה ייצרו אותה. יצירת הקפסולה תלויה בראש ובראשונה בסביבה ובתנאים החיצוניים בה נתון החיידק. עם זאת, יצירת הקפסולה תורמת רבות לשרידותם ושגשוגם של החיידקים ומהווה גורם אלימות מרכזי בשל מספר סיבות:
מהווה אימונוגן חלש מאוד כלפי מערכת החיסון בשל הדמיון למולקולות פוליסכרידיות שמרכיבות את גוף המאכסן. דבר זה גורם למעין "מיסוך" נוכחותו של יצרן הקפסולה במאכסן ומונע בצורה ניכרת את תהליך הפגוציטוזה והפעלת מערכת המשלים. על מנת להתמודד עם נוכחות הקפסולה, על מערכת החיסון ליצור נוגדנים ייעודיים שיצמדו אליה ויגבירו את קצב הפגוציטוזה. קיימים סוגים רבים של קפסולות ומינים מסוימים של חיידקים מסוגלים לשנות את הרכבה ובכך להקשות כל פעם מחדש על מערכת החיסון. לפיכך יצירת נוגדנים כנגד סוג קפסולה אחד אינו מבטיח בהכרח חסינות מפני הדבקה עתידית באותו החיידק[1][2].
שינוי הרכב הקפסולה בקרב מין מסוים של חיידקים יוצר למעשה את הזנים והסרוטיפים השונים של אותו מין חיידקים. שיטת קלסיפיקציה של זנים לפי הרכב הקפסולה (K antigen) מהווה את אחת השיטות המקובלות בקרב המיקרוביולוגים למיון חיידקים. שיטות נוספות כוללות קלסיפיקציה לפי הרכב הפוליסכרידים במולקולת LPS (O antigen) ולפי הרכב חלבוני השוטון (H antigen)[9][10][11].
^Stollerman GH, Dale JB. (2008). The importance of the group a streptococcus capsule in the pathogenesis of human infections: a historical perspective. Clinical infectious diseases. Apr 1;46(7):1038-45. PMID18444821.
^Vimr E, Steenbergen S, Cieslewicz M. (1995). Biosynthesis of the polysialic acid capsule in Escherichia coli K1. Journal of Industrial Microbiology & Biotechnology. Oct;15(4):352-60. PMID8605072.
^Sahly H, Podschun R, Oelschlaeger TA, Greiwe M, Parolis H, Hasty D, Kekow J, Ullmann U, Ofek I, Sela S. (2000). Capsule impedes adhesion to and invasion of epithelial cells by Klebsiella pneumoniae. Dec;68(12):6744-9. Infection and Immunity. PMID11083790.
^ 12Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller. Medical microbiology (5th ed.). Elsevier Mosby. 2005, p.265. ISBN 978-0323033039.
^ 12Baker CJ, Kasper DL. (1976). Microcapsule of type III strains of group B Streptococcus: production and morphology. Infection and Immunity. Jan;13(1):189-94. PMID2557.
^Evans DJ Jr, Evans DG, Höhne C, Noble MA, Haldane EV, Lior H, Young LS.(1981). Hemolysin and K antigens in relation to serotype and hemagglutination type of Escherichia coli isolated from extraintestinal infections. Journal of Clinical Microbiology. Jan;13(1):171-8. PMID7007421.
^Faure K1, Shimabukuro D, Ajayi T, Allmond LR, Sawa T, Wiener-Kronish JP. (2003). O-antigen serotypes and type III secretory toxins in clinical isolates of Pseudomonas aeruginosa. Journal of Clinical Microbiology. May;41(5):2158-60. PMID12734267.
^Prager R, Strutz U, Fruth A, Tschäpe H. (2003). Subtyping of pathogenic Escherichia coli strains using flagellar (H)-antigens: serotyping versus fliC polymorphisms. International Journal of Medical Microbiology. Feb;292(7-8):477-86. PMID12635930.
^Potts M. (1994). Desiccation tolerance of prokaryotes. Microbiological Reviews. Dec;58(4):755-805. PMID7854254.
^Scholl D, Adhya S, Merril C. (2005). Escherichia coli K1's capsule is a barrier to bacteriophage T7. Applied Environmental Microbiology. Aug;71(8):4872-4. PMID16085886.
^Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller. Medical microbiology (5th ed.). Elsevier Mosby. 2005, p.18. ISBN 978-0323033039.
^Russell FM, Buttery J. (2003). Vaccine development for capsulate bacteria causing pneumonia. Current Opinion in Pulmonary Medicine. May;9(3):227-32. PMID12682569.
^Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller. Medical microbiology (5th ed.). Elsevier Mosby. 2005, p.222. ISBN 978-0323033039.