קיפר אונד ויפר

שקילת מטבעות כדי למצוא את אלה שטרם בוזו

קיפר אונד ויפרגרמנית: Kipper- und Wipperzeit, מילולית: "עידן הבוררים ומטי המאזניים"[1]) הוא שמו של המשבר הכלכלי שאירע במהלך מלחמת שלושים השנים, המשבר החל לערך בשנת 1621.[2] לאור החוסר במערכת מיסוי אפקטיבית, ערי המדינה של האימפריה הרומית הקדושה החלו בביזוי(אנ') המטבעות על מנת להעלות את תפוקת המטבעות והכנסות המדינה עבור המלחמה.

ביזוי המטבעות התבצע באמצעות הפחתת כמות המתכות היקרות זהב או כסף, והוספת מתכות זולות יותר כמו עופרת או נחושת. לרוב ערי המדינה היו מבצעות את הביזוי על מטבעות ערי מדינה שכנות ומבזבזות אותן במדינות אחרות, וזאת על מנת שלא לפגוע בערך מטבעות המדינה שלהן. השיטה עבדה לזמן מה, אך לאחר שהציבור הרחב התוודע לשיטה החלו גלי מחאה וסירובים לעבוד תמורת כסף בזוי, אלא רק תמורת כסף אמיתי. לאור המחאות גם המדינות החלו לעשות שימוש במטבעות הבזויות למטרות מיסים ואגרות מכס. לאור הבעיות שהשימוש במטבע הבזוי הוביל אליהן, הפסיקו לעשות שימוש בכסף הבזוי בשנת 1623, אך הנזק כבר נגרם וגרם למשבר כלכלי בכל ערי המדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיפר אונד ויפר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נגזר מהסוכנים שמונו לשקול את המטבעות (כלומר, להטות - Wippen - את המאזניים) ולברור (Kippen בגרמנית תחתית) מתוכם את אלה שטרם בוזו ולכן שקלו יותר. אלו הותכו ושימשו לייצור מטבעות מבוזים נוספים שהושבו למחזור.
  2. ^ Mike Dash, “Kipper und Wipper”: Rogue Traders, Rogue Princes, Rogue Bishops and the German Financial Meltdown of 1621-23, ‏MARCH 29, 2012