קיארה מרגריטה קוצולאני (באיטלקית: Chiara Margarita Cozzolani; 1602 - סביבות1678) הייתה מלחינה מתקופת הבארוק, חברה במסדר נזירותבנדיקטיות, שכל חייה הבוגרים עברו עליה בין כותלי מנזר ראדגונדה הקדושה במילאנו. עם הזמן התמנתה לאם המנזר וחדלה להלחין. למעלה מתריסר נשים שחיו במנזרים הוציאו לאור מוזיקת קודש באיטליה של המאה ה-17.[1]
חייה
משפחת קוצולאני הייתה משפחה מילאנזית עשירה. נראה שקיארה מרגריטה קיבלה הכשרה מוזיקלית מקיפה לפני שנכנסה למנזר בשנת 1619, כשהגיעה לפרקה.
ארבע יצירותיה המוזיקליות יצאו לאור בין 1640 ל-1650, מועד הוצאתה לאור של "ערביות", שהיא אולי יצירתה היחידה המוכרת ביותר. כמו כן כתבה מיסה לחג הפסחא.
כאם מנזר הגנה על המוזיקה של הנזירות, שהייתה נתונה למתקפה מצד הארכיבישוףאלפונסו ליטה. איש הדת הבכיר רצה להכניס בנוהלי המנזר תיקונים, שכללו הגבלה של עיסוק הנזירות במוזיקה וקשרים אחרים עם העולם החיצון. חששותיו של הארכיבישוף מצאו חיזוק בדין וחשבון הנלהב של פיליפו פיצ'ינלי ב-Ateneo dei letterati milanesi (מילאנו 1670), שמצא, כי "הנזירות של סנטה ראדגונדה במילאנו מחוננות בכישרונות מוזיקליים נדירים ומיוחדים כל כך במינם, שאפשר לראות בהן את מיטב הזמרות של איטליה. הן עוטות גלימות של בנדיקטיות קאסיניות (גלימות שחורות) אך לכל המאזין לשירתן הן נדמות כברבורים צחורים ומלודיים, הממלאים את הלבבות בפליאה ואת הלשונות בשבחיהן. בין האחיות הללו, דונה קיארה מרגריטה קוצולאני היא הזוכה בשבח הרם והנישא מכולן, קיארה (לובן צח) בשמה אך עוד יותר מכך במעלותיה ומרגריטה (פנינה) על שום אצילות המצאתה היחידה במינה והמצוינת...".
דונה קיארה מרגריטה קוצולאני נעלמת מרשימות המנזר אחרי 1676. ההוצאה המודרנית הראשונה של מכלול המוטטים שלה, לקול אחד עד חמישה קולות וקונטינואו, נערכה על ידי רוברט ל. קנדריק, 1998 ISBN 978-0-89579-402-4 .[2]
לקריאה נוספת
Robert Kendrick, "The Traditions of Milanese Convent Music and the Sacred Dialogues of Chiara Margarita Cozzolani", in C.A. Monson, ed.,
The Crannied Wall: Women, Religion, and the Arts in Early Modern Europe (in series Studies in Medieval and Early Modern Civilization) University of Michigan Press 1992.
רוברט קנדריק, "מסורות מוזיקת המנזר במילאנו ו'הדיאלוגים המקודשים' של קיארה מרגריטה קוצולאני", ק. א. מונסון, עורך.