קורדליה היא דמות בדיונית במחזה הטראגי של ויליאם שייקספיר, המלך ליר. קורדליה היא הצעירה מבין שלוש בנותיו של המלך ליר והאהובה עליו. היא נענשת ומוגלית ואינה נראית במשך רוב המחזה, לאחר שהיא מסרבת להצעתו של אביה הקשיש להביע את אהבתה אליו בתמורה לשליש מאדמות ממלכתו.
מקור
שייקספיר נעזר במספר מקורות בעת כתיבת המלך ליר. המקור המודפס העתיק ביותר היה הספר ההיסטוריה של מלכי בריטניה (The History of the Kings of Britain) מאת ג'פרי ממונמות', שנכתב בסביבות שנת 1136, ובו מופיע התיעוד הכתוב המוקדם ביותר של קורדליה כדמות אגדתית-היסטורית, שם היא מתוארת כמלכה קורדליה .
קורדליה מופיעה על הבמה לזמן קצר במהלך התמונה הראשונה במערכה הראשונה. אביה, המלך ליר, מעוניין לחלק בין שלושת בנותיו את אדמות הממלכה, ומחליט לעשות זאת על סמך הצהרות האהבה שלהן כלפיו. אחיותיה של קורדליה, גונריל ורגאן, נושאות נאומים מפוארים, מלאי חנופה ושקרים, בהן הן המצהירות על אהבתן, ומחמיאות לאביהן על יהירותו שלו. לעומתן, קורדליה, הרואה מעבר להצהרות הריקות של אחיותיה, ומבדילה בין אהבה לבין רכוש, מסרבת לשאת הצהרה כזאת, ומכריזה כי היא אוהבת את אביה לא פחות ולא יותר מחובה. המלך רואה בתשובתה כפשטנית ומרגיש מושפל ממנה, ובהתקף זעם משנה את חלוקת ממלכתו ומעניק אותה לגונריל ורגאן בלבד, בעוד קורדליה מנושלת ומגורשת מהממלכה. הרוזן מקנט מתנגד להוראות המלך לגבי קורדליה, ובשל כך מגורש אף הוא.
שני מחזריה של קורדליה, הדוכס מבורגונדי ומלך צרפת, מזומנים אל המלך לאחר מכן. בעוד הדוכס מבורגונדי חוזר בו מכוונתו לשאת אותה לאחר שנודע לו כי היא נושלה מהירושה, מתרשם מלך צרפת מהיושר שלה ומסכים להינשא לה. קורדליה עוזבת איתו ולא מופיעה שוב במחזה עד לתמונה הרביעית במערכה הרביעית.
אדווין אוסטין אבי (1852–1911) פרידה של קורדליה, המלך ליר, מערכה ראשונה, סצנה א'
סיום המחזה
המלך ליר מתאבל על מותה של קורדליה, ג'יימס בארי, 1786–1788
קורדליה הייתה תמיד הבת האהובה על המלך ליר. לאחר שגונריל ורגאן דחו אותו מפניהן, הוא נתקף טירוף.
קורדליה חוזרת בסוף המחזה בכוונה לעזור לאביה, ולמעשה מחליפה את תפקיד הבת בתפקיד טיפול כמו אם. עם הגעתה, ליר לא מסוגל לזהות אותה בגלל מצבו, אך היא סולחת לו למרות זאת על שגירש אותה. כאשר הוא סוף סוף חוזר לעשתונותיו ומבין שקורדליה איתו, נותר להם זמן מועט לדבר ולהתפייס.
אדמונד המרושע, בנו הלא-חוקי של האציל מגלוסטר, המנהל פרשיות אהבים עם גנריל ורגאן, זומם להשתלט על הממלכה. הוא שולח את ליר וקורדליה לכלא, במטרה להוציאם להורג, אך לאחר שהוא שומע כי האציל מגלוסטר, גנריל ורגאן, מתו, הוא מורה להמתיק את עונשם. הוראה זו מגיעה מאוחר מדי: ליר מופיע על הבמה עם גופתה של קורדליה בידיו, לאחר שהרג את המשרת שהוציאה להורג, ולאחר מכן מת בעצמו.
קורדליה כדמות אם
כאשר ליר מציע את ממלכתו לשלוש בנותיו, מתרחש היפוך תפקידים בו הבנות הופכות לדמויות אם עבור ליר.[1] על ידי חלוקת ממלכתו בין בנותיו, ליר נותן להן את הכוח להכתיב את עתידו שלו, בדיוק כפי שלהורה יש שליטה על עתיד ילדיו.[1] מכיוון שקורדליה היא הבת האהובה עליו ביותר, הוא מצפה ממנה שתדאג לו לעת זיקנתו, בדומה לדאגת אם לתינוקה.[1]
בישראל
המחזה, כאחד המחזות הטרגיים המפורסמים של שייקספיר, הועלה בארץ במספר תיאטראות. בין היתר, הועלה בתיאטרון הבימה בשנת 1955, אז שיחקו בתפקיד קורדליה לסירוגין השחקניות מרים זוהר ושושנה רביד, וכן בשנת 2018 בו גילמה השחקנית ליא קניג את תפקיד המלך ליר, ורינת ממטוב כקורדליה.
לקריאה נוספת
* Smiley, Jane. A Thousand Acres. Ivy Books, 1996
* Fischlin, Daniel and Fortier, Mark. Adaptations of Shakespeare. Feinstein, Elain and the Women's Theatre Group. Lear's Daughters. 215–232. Routledge, 2000.
