ערך זה עוסק במשקה אלכוהולי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קוקטייל (פירושונים).
קוֹקְטֵייל (בעברית: מִמְזָג[א]) הוא משקה אלכוהולי מעורבב. קוקטייל לרוב מכיל משקה אלכוהולי מזוקק כמו ויסקי, טקילה, ערק וכו', המעורבבים עם סוכר, לעיתים בדמות של סוכר נקי, אך לעיתים סירופ או ליקר, ותוספות נוספות המכונות "מיקסרים", למשל ביטרס ומיצים מירקות ופירות. הקוקטיילים לרוב מוכנים לפי הזמנה תקופה קצרה לפני הגשתם בברים, אך קיימים גם קוקטיילים תעשייתיים הנמכרים מוכנים ומבוקבקים. קיימים מתכונים המוכרים על ידי איגוד הברמנים הבינלאומי הנחשבים מתכונים קלאסיים. לצידם, ברים רבים מגישים קוקטיילים מקוריים משלהם או גרסאות מקומיות או מודרניות של המתכונים הקלאסיים.
היסטוריה
הפעם הראשונה בה אוזכר הקוקטייל בעיתונות הכתובה כמשקה, הייתה ב-1803 בכתב העת The Farmers Cabinet, 3 שנים מאוחר יותר, ב-13 במאי1806, הוזכר המונח לראשונה במפורש במובן של ממזג אלכוהולי במגזין האמריקאיBalance and Columbian Repository. כך נכתב במגזין (תרגום חופשי): "קוקטייל הוא משקה מעורר המורכב ממשקאות חריפים מכל סוג, סוכר, מים וביטרס".
הפעם הראשונה בה פורסמו מתכוני קוקטיילים במדריך לברמנים הייתה ב-1862.
קוקטיילים קלאסיים
ישנם קוקטיילים שנהיו כה פופולריים עד כי הפכו ללא פחות מוכרים ממותגי המשקאות עצמם. בין קוקטיילים אלה אפשר למנות את הבאים:
פונץ' - שם כולל לקוקטיילים המוגשים בקערות ענק ומורכבים בדרך-כלל מהרבה משקאות אלכוהוליים, הרבה מיצי פירות והרבה קרח.
פונץ' חם - בדרך כלל מכיל יין אדום, ברנדי, מיצים (בדרך-כלל של פרי הדר) ותבלינים.
קוקטיילי שמנת - קוקטיילים המכילים שמנת מתוקה או חלב. אלה בדרך כלל קוקטיילים עדינים מאוד ולפעמים המרכיב האלכוהולי שבהם הוא לא יותר מליקר.
קוקטיילים ארוכים (long drinks) - קוקטיילים המוגשים בכוס גבוהה ומכילים כמות רבה של משקה לא אלכוהולי (מיץ, קוקה-קולה, מי סודה וכו') הממתן את טעם המשקה האלכוהולי.
קוקטיילים הנקראים על שמו של אדם מסוים כמו למשל "הארווי וולבנגר" שנקרא על שם גולשקליפורני שהיה שותה אותו לשוכרה, ולאחר מכן, כשהיה יוצא מהבר, היה מטיח את גלשן הגלים שלו בקירות.
קוקטיילים שבשמם מוזכרים מקומות נקראים על שם המקום בו הומצאו, כדוגמת "סן פרנסיסקו", או מצביעים על מרכיב אלכוהולי שמקורו במקום זה למשל "קובה ליברה" המכיל רום וקולה.
בתקופת היובש בארצות הברית הומצאו קוקטיילים ששמם מנסה להסוות את עובדת היותם אלכוהוליים, כמו למשל "Long Island Iced Tea", שאף קיבל צבע שמזכיר תה קר.
קוקטיילים בעלי שמות בוטים שנועדו למשוך קהל, למשל "סקס על החוף".
פרוסת פרי המוצמדת לשפת הכוס. לרוב תהיה זו פרוסת לימון או תפוז, אבל אם מדובר בקוקטייל על בסיס פרי מסוים כדאי לקשט אותו בפרוסה מאותו פרי.
פרי בתוך הכוס. הקישוט הכי מוכר הוא הזית שמוסיפים למרטיני. קישוטים מוכרים אחרים הם פלח לימון, רצועת קליפת לימון, דובדבן, גבעולסלרי - המשמש גם לקישוט וגם כמקל ערבוב בקוקטייל "bloody mary" - וכן עלי נענע.
קישוטים בלתי אכילים - מקל ערבוב המשמש גם לקישוט וגם לערבוב המשקה על ידי הלקוח, קשית ומטריות קש שהן קישוט נוסטלגי ששימש פעם לקישוט קוקטיילים אקזוטיים.
^הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קוקטייל את השם התנ"כי מֶרְקָח (שיר השירים, ה', י"ג), המציין במקור סמי בשמים, תערובת של מיני תמרוקים.[1] גם שם עברי זה לא נקלט בציבור.
הערות שוליים
^יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 326, הפינה פורסמה בט טבת תשי"ז-5 בינואר 1963.