קונרד וולף (20 באוקטובר 1925 – 7 במרץ 1982) היה במאי קולנוע מזרח גרמני, בנו של פרידריך וולף ואחיו של מרקוס וולף.
קורות חיים
משפחת וולף התגוררה בעיר הכטינגן, בפרובינציית הוהנצולרן (כיום בבאדן-וירטמברג). עם עליית אדולף היטלר לשלטון, ותחילת הרדיפות נגד היהודים, עזבה המשפחה לשווייץ ומשם לצרפת ולבסוף למוסקבה. האב, פרידריך, היה חבר במפלגה הקומוניסטית עוד קודם לכן.
בברית המועצות, קונרד גילה התעניינות מרובה בקולנוע, וכבר בן 10 שיחק תפקיד זוטר בסרט Kämpfer ("לוחם", בגרמנית), סרט שהופק בקרב הגולים הגרמניים הקומוניסטיים בברית המועצות.
בגיל 17 הוא התנדב אל צבא האדום. בהתחלה שירת כמתורגמן ומתשאל שבויים. בהמשך שירת ביחידת תעמולה, עמה יצא אל החזית, שם קרא במגפון לחיילים גרמנים להיכנע. בסוף המלחמה שימש תקופה קצרה כמושל צבאי של העיר ברנאו. על תפקידו במלחמה עוטר בעיטור הכוכב האדום. הוא השתחרר מן הצבא בשנת 1948. מאוחר יותר, בשנת 1968, הוא תיאר מאורעות אלו בסרטו "Ich war neunzehn" ("הייתי בן תשע-עשרה").
לאחר שחרורו מן הצבא הוא עבר למוסקבה, שם למד קולנוע ב-VGIK. בשנת 1961 סרטו "פרופסור מאמלוק" השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי השני במוסקבה, שם זכה בפרס הזהב. סרטו משנת 1971 "גויה או הדרך הקשה אל ההשכלה" זכה בפסטיבל לפרס מיוחד.
בשנת 1978 היה חבר בוועדת השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, ושנתיים מאוחר יותר, סרטו "סולו סאני" השתתף בפסטיבל.
היה נשוי בין השנים 1960–1978 לשחקנית הגרמנייה קריסטל בודנשטיין.
לאחר מותו ייסדה האקדמיה לאמנויות בברלין פרס על שמו, המחולק מדי שנה עבור "הישגים יוצאי דופן בתחום אמנויות הבמה, הקולנוע והתקשורת".
קישורים חיצוניים
.jpg)
