משפחת ה-Vascular Endothelial Growth Facotr Receptors (VEGFR) היא משפחה של רצפטורי טירוסין קינאז המקדמים את תהליך הלימפאנגיוגנזה (יצירת כלי לימפה) והאנגיוגנזה (יצירת כלי דם). במשפחת הרצפטורים יש את VEGFR1-3. הרצפטור VEGFR1 ו-VEGFR2 מקדמים בעיקר אנגיוגנזה, והרצפטור VEGFR3 מקדם בעיקר לימפאנגיוגנזה[1].
VEGF
למשפחת הרצפטורים יש את הליגאנדים ממשפחת VEGF המפעילים אותם. משפחת ה־VEGF מכילה את החלבונים VEGF-A, VEGF-B, VEGFC, VEGF-D, VEGF-E, ו־PIGF שהוא פקטור גדילה בשליה. VEGF-A מפעיל את תהליך האנגיוגנזה, בנוסף לתפקידים אחרים כמו נדידת תאים בתאים אנדותילילים ובתהליכים הקשורים במאקרופאג'ים. ל־VEGF-B ול- PIGF אין תפקיד משמעותי באנגיוגנזה, אבל יש להם מספר תפקידים במצבי לחץ או במצבים של זיהום. VEGFE הוא מקדם אנגיוגנזה הנמצא בווירוס ה-Orf. הליגאנד VEGFC מקדם לימפאנגיוגנזה במהלך אמבריוגנזה, בעוד ש-VEGFD מקדם את התהליך אחרי הלידה במהלך שלבים בוגרים. שניהם מפעילים את הרצפטור VEGFR3, אך בנוסף יש להם אפיניות נמוכה ל-VEGFR2, כלומר שגם על תהליך האנגיוגנזה יש להם השפעה נמוכה[1].
ביולוגיה של רצפטורים
הרצפטור VEGFR3, הוא רצפטור טירוסין קינאז ש-FLT4 הוא הגן המקודד אליו.[3] ל-VEGFR3 יש את הליגנדים VEGF-C ו-VEGF-D. כאשר VEGFR3 נקשר לאחד מהם, הוא גורם לפוספורילציה של שליחים שניוניים שמקדמים לימפאנגיוגנזה בתאי לימפה.[4] השליחים השניוניים האלו מתחלקים לשני מסלולים של העברת סיגנלים. האחד הוא של ERK הגורם למיון תאי ולהתחלקות מהירה. השני הוא של AKT הגורם ליצור חלבונים ולהישרדות תאית.[5]