קוואזי-גביש הולמיום–מגנזיום–אבץ

קוואזי גביש Ho–Mg–Zn בצורת תריסרון.

קוואזי-גביש הולמיום–מגנזיום–אבץ (Ho–Mg–Zn) הוא קוואזי-גביש המורכב מסגסוגת של שלוש המתכות הולמיום, מגנזיום ואבץ, ובעל צורת תריסרון משוכלל, פאון משוכלל בעל 12 פאות[1][2]. שלא כמו צורת הפיריטהדרון הדומה של כמה גבישים בעלי מערכת גבישית קובייתית כדוגמת פיריט, לקוואזי-גביש הזה יש פאות שהן מחומשים משוכללים אמיתיים.

הגביש הוא חלק ממשפחת הגבישים R–Mg–Zn, כאשר R יכול להיות Y ,Gd ,Tb ,Dy ,Ho או Er. הם התגלו לראשונה ב-1994[3]. אלו יוצרים קוואזי-גבישים בעלי נוסחה סטויכיומטרית של [2]. מבחינה מגנטית, הם יוצרים זכוכית ספין בטמפרטורות קריוגניות.

בעוד הגילוי הניסיוני של הקוואזי-גבישים החל כבר בשנות השמונים של המאה העשרים, האופי של הגרעין הבודד (אנ'), הגדול יחסית, של כמה קוואזי-גבישי Ho-Mg-Zn, הפך אותם לדרך פופולרית להמחיש את הרעיון[4][5].

הערות שוליים

  1. ^ Canfield, Paul C.; Fisher, Ian R. (2001). "High-temperature solution growth of intermetallic single crystals and quasicrystals". Journal of Crystal Growth. Elsevier BV. 225 (2–4): 155–161. doi:10.1016/s0022-0248(01)00827-2. ISSN 0022-0248.
  2. ^ 1 2 Fisher, I.R; Islam, Z; Zarestky, J; Stassis, C; Kramer, M.J; Goldman, A.I; Canfield, P.C (2000). "Magnetic properties of icosahedral R–Mg–Zn quasicrystals (R=Y, Tb, Dy, Ho and Er)". Journal of Alloys and Compounds. Elsevier BV. 303–304: 223–227. doi:10.1016/s0925-8388(00)00635-6. ISSN 0925-8388.
  3. ^ Tsai, A. P.; Niikura, A.; Inoue, A.; Masumoto, T.; Nishida, Y.; Tsuda, K.; Tanaka, M. (1994). "Highly ordered structure of icosahedral quasicrystals in Zn-Mg-RE (RE ≡ rare earth metals) systems". Philosophical Magazine Letters. Informa UK Limited. 70 (3): 169–175. doi:10.1080/09500839408240971. ISSN 0950-0839.
  4. ^ Daniel Oberhaus, Quasicrystals Are Nature’s Impossible Matter, Vice, ‏2015-05-03 (באנגלית)
  5. ^ Aron Heller, Associated Press, Vindicated: Ridiculed Israeli scientist wins Nobel, San Diego Union-Tribune, ‏2011-10-05 (באנגלית אמריקאית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.