קוברה יורקת הוא כינוי לקבוצה של נחשים ממשפחת הפתניים, מרביתם בסוג קוברה היורקים ארס מניביהם כאשר הם בסכנה. הארס היוצא מניביהם חסר השפעה על עורם של יונקים, אך יכול להיות קטלני לעיניהם של חיות אלו ואף לגרום לעיוורון.
התזת הארס
הנחש מתיז ארס בעזרת שרירי הפה אשר דוחפים את בלוטות הארס דרך חורים בעלי צורה גאומטרית ייחודית הנמצאים קרוב לקצה הניב ופונים קדימה.
חלק מהקוברות האלו מבצעות תנועות או רעשים בזמן שהן יורקות את הארס. ישנן השערות כי פעולות אלו מסיעות לדיוק רב יותר של כיוון הארס, אך מדענים אינם תומכים בהשערה זו. הם אומרים שהתנועות הללו נועדו להפחיד או להגביר את הרושם על האויב[1][2].
כאשר הקוברה היורקת נדחקת לפינה, מינים מסוימים יכולים לירוק את הארס עד 2 מטרים.
אף על פי שיריקת ארס היא האמצעי העיקרי של חיות אלו להגנה, כולן יכולות בנוסף להעביר ארס באמצעות נשיכה.
קוברות מסוימות, במיוחד אסיאתיות, אשר אינן מוגדרות כקוברות יורקות, לפעמים יורקות גם, אך לא בצורה יעילה כמו הקוברה היורקת. בנוסף גם מספר מיני צפעיים, למשל כמה מיני גומצנים, יכולים לירות את הארס למרחק קצר.