קהילת יהודי וולוס שביוון היא קהילה עתיקה של יהודי יוון, שמתקיימת מימי החשמונאים עד היום, ברצף, מלבד בימי השואה, שהקהילה ברחה לחצי האי פליון.
תולדות הקהילה
הקהילה היהודית בעיר וולוס שביוון, היא קהילה עתיקה שהחלה את התיישבותה עוד בימי החשמונאים. במאה ה-12 ההתיישבות היהודית בעיר מנתה כ-400 משפחות יהודיות.
בדעיכתה של האימפריה העות'מאנית הגרו יהודים רבים מהעיר לארצות אחרות כמו סלוניקי, איסטנבול וארץ ישראל בעקבות משבר כלכלי וסכסוכים אזוריים. במאה ה-19 לא גרו הרבה משפחות בעיר וולוס, ולאחר מלחמת העצמאות היוונית הגיעו עוד משפחות להתיישב בעיר. בזמן מלחמת העולם השנייה העיר וולוס מנתה 882 יהודים בקהילה ולאחר שהנאצים רדפו אחריהם חזרו כ-300 יהודים לעיר לשקם את הקהילה.
אישיים מרכזיים בתולדות הקהילה
בשנים 1892–1955, עמד בראשותה של הקהילה היהודית רב הקהילה משה שמעון פסח. הרב ביסס את מעמד הקהילה היהודית בעיר והקים מוסדות שקשורים לזרם היהודי כמו בתי כנסת, ישיבה וסייע לרווחת בניה שסבלו מבעיה כלכלית קשה. אשתו ושני בניו של הרב נספו במחנות ההשמדה. העשייה של הרב פסח לא תמה, בתבונתו הוא הצליח לעכב את גזר הדין של הנאצים במספר ימים והוביל את יהודי העיר אל מחוצה לה, בתמיכת התושבים היוונים.[1]
בתקופת מלחמת העולם השנייה ניצלו משפחת חכים על ידי בני זוג מקומיים בשם מריה ואפוסטולוס ווליוטיס בכך שהסתירו אותם בבית אריזה שברשותם. מריה ואפוסטולוס ווליוטיס הוכרו בשנת 2016 כחסידי אומות העולם.
מוסדות מרכזיים בקהילה
הרב משה שמעון פסח הקים ב-1894 ישיבה לאנשי הקהילה שסבלו מבעיות כלכליות. בשנת 1864 הוקם בעיר בית ספר יהודי וב-1865 הוקם בית הכנסת של הקהילה. בנוסף, בשנות ה-30 הוקמו אגודות נוער וספורט.
אחרי מלחמת העולם השנייה הרב חזר לעיר ועסק בשיקום מוסדות יהודיים.
גורל יהודי הקהילה בשואה
בתחילת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר וולוס בשליטת האיטלקים. בשנת 1943 האיטלקים נכנעו לגרמנים הנאצים והם רדפו אחרי הקהילה היהודית בעיר. רובו המוחלט של יהודי העיר (746 מתוך 882), נמלטו לכפרי הסביבה והוסתרו על ידי מקומיים. שאר הקהילה (136) שלא הצליחו להימלט נתפסו על ידי הגרמנים הנאצים ובסופו של דבר נשלחו ב-1944 עם יהודי העיר לאריסה אל מחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ.
לאחר השואה
אחרי מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר כ-300 יהודים כולל רב הקהילה ושיקמו את המוסדות הקהילתיים שלהם אשר נפגעו.
לזכרם של היהודים הנרצחים בשואה, הקימו במרכז העיר אנדרטה לזכרם.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים