הקהילה הוקמה בשנת 1993 כקבוצת בת של קהילת תאומי האלון הגדולה יותר. בשנות ה-90 קהילת תאומי האלון הגיעה לגודלה המרבי הרצוי, ועודנם אנשים רבים אשר מעוניינים להצטרף אליהם. הלחץ הרב מצד אנשים רבים להצטרף לקהילה גרם למספר חברים בקהילה המקורית להקים קהילה נוספת באזור קרוב. קהילת הבלוט הוקמה על שטח של 75 אקר במרחק של 11.2 קילומטרים (7 מייל) מקהילת תאומי האלון.
הקהילה
קהילת הבלוט, 2005
פעם בשבוע ישנן התכנסויות ודיונים, בהם מגיעים להחלטות בקונצנזוס. החברים בקהילת האלון מחזיקים בדעות סביבתניות ולכן הם מנסים לא לפגוע בסביבה. אף על פי שישנם בקהילה כללים (כגון בנושא קבלת אנשים לקהילה), הקהילה מנסה לשמור על מינימום חוקים. בין החוקים שכן נוכחים בקהילה, יש דגש על אחריות אישית, ולא על השגחה של אחראי. בקהילה בעיות מטופלות בדרך שמותאמת לבעיה הייחודית, תוך התחשבות בכך שלכל אדם צרכים משלו.
האוכלוסייה והיציבות של קהילת הבלוט השתנו בצורה ניכרת בפרק הזמן הקצר בו היא קיימת. משבר כלכלי ובעיות בין - אישיות הביעו את הקהילה לכמעט התפרקות במספר מקרים. לאחר שהקהילה שרדה את אותם משברים, נכון ל-2013 היא משגשגת במספר אופטימלי של 30 דיירים קבועים, ומספר משתנה של אורחים, מתלמדים ומתנדבים; בנוסף לדיירים הקבועים, ישנה רשימת המתנה של אנשים שרוצים להצטרף לקהילה ומחכים למקום פנוי בה.
הקהילה מספקת את צרכיה באמצעות גידול מזון לא מהונדס גנטית. ההכנסה ממכירת הגידול משמשת לטובת כלל החברים בקהילה בצורה שוויונית, ולמספר פעילויות אחרות (כגון עזרה לארגונים אחרים בעלי מטרות דומות). בשנת 2013 רכשה קהילת הבלוט קרקע בשביל לעזור לביסוסה של קהילה חדשה, אשר נקראה נבט.
כל החברים בקהילה נהנים מטיפול רפואי, דנטלי ואופטי, ומקבלים משכורת חודשית. החברים בקהילה נוהגים להתנדב בארגונים לבחירתם, כגון אוכל במקום פצצות. הקהילה עצמה תורמת חלק מכספיה בתור עזרה לביסוס חוות האנרגיה החיה.
לקהילה ישנה חלוקת עבודה עצמאית גמישה במיוחד השומרת על הצביון חסר ההיררכיה והעצמאות האישית של החברה, ביחד עם האחריות המצופה מהחברים בה. בהיותה קהילה לא היררכית, גם בעבודה בה אין מנהלים, בוסים, בעלים, משקיעים או משגיחים; בהתאם לכך, העבודה מתבצעת בהשגחה מינימלית. עבודות בקהילה מתבצעות בידי אלו שיכולים לתרום להשגת המטרה הכי הרבה מבין חברי הקהילה. הדבר מתבצע מתוך הנחה כי גם שאר חברי הקהילה יפעלו כך.
כל חבר בקהילה מצופה להגיע למכסה של לפחות 42 שעות עבודה בשבוע. משך זמן עבודה זה הוא המעט ביותר שנראה מקובל בקהילה, ורוב החברים בקהילה עובדים בפועל הרבה מעבר למספר שעות זה.
כל עבודה שנעשית בידי חברים הקהילה מקבלת הכרה שווה. למעשה, כמעט כל דבר שיש צורך לבצע אותו בקהילה נחשב כעבודה, כולל עבודות "מסורתיות" כדוגמת עבודה משרדית, תחזוקה וחקלאות; למרות זאת, גם עבודות פחות "מסורתיות", כדוגמת טיפול בילדים, בישול, ניקיון והכנה של מסיבות בקהילה מקבלות הכרה זהה כעבודה בקהילה. כתוצאה משיטה זאת, האנשים בקהילה לרוב מרגישים שיש להם זמן חופשי רב יותר מאשר כשעבדו בעבודות רגילות. בהתבסס על עבודה בהתאם למינימום המצופה, כל חבר זכאי לארבעה שבועות חופשה בשנה. עבודה נוספת מעבר למצופה, מזכה חברים בקהילה בזמן חופשה נוסף.
קהילת הבלוט מצליחה לפעול היטב בחלקה הגדולה בזכות בחירה קפדנית של החברים בה, בידי תהליך שנקרא "בהירות". אדם שרוצה להצטרף לקהילה, לאחר ביקורים ועזרה לקהילה במשך שלושה שבועות, עליו להיהפך ל"בהיר" עם כל חבר בקהילה, כלומר לנהל שיחה ארוכה, פרטית ועמוקה עם כל חבר בקהילה בנפרד. לאחר מכן, כל חברי הקהילה נפגשים כדי להגיע לידי החלטה בדבר קבלתו של החבר החדש; החלטה זאת, כמו כל ההחלטה בקהילה, מתבצעת באמצעות קונצנזוס. אם אף חבר אחד בקהילה לא מאשר את קבלתו של החבר החדש, זה האחרון לא יוכל להצטרף לקהילה.
לאחר קבלתו של חבר חדש, החבר נשאר חבר אפשרי למשך שנה אחת, לאחריה מחליטים שאר חברי הקהילה האם יישאר בקהילה או לא. חברות אפשרית היא תקופת מבחן בה החבר יכול להישאר בקהילה, כל עוד כל החברים בה מרוצים מכך; בכל שלב במהלך שנה זאת, אם אפילו אחד מחברי הקהילה אינו מרוצה מהמצב, על החבר האפשרי לעזוב. לאחר שנה זאת, אם החבר מתקבל, דרוש קונצנזוס מלא (של כל שאר החברים מלבדו) בשביל לגרום לעזיבתו.
