PROFILPELAJAR.COM

קארן ארמסטרונג
Karen Armstrong
לידה	14 בנובמבר 1944 (בת 80); ווסטרשייר, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	סנט אן קולג' (אוקספורד)
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	פרס ד"ר לאופולד לוקאס (2009); פרס TED (2008); פרס נסיכת אסטוריאס למדעי החברה (2017); עיטור ארבע החירויות – חירות הפולחן; עמית החברה המלכותית לספרות; קצינה במסדר האימפריה הבריטית ;
	charterforcompassion.org

קארן ארמסטרונג (באנגלית: Karen Armstrong; נולדה ב-14 בנובמבר 1944) היא סופרת בריטית שחיברה ספרים רבים בנושא דתות משוות. התפרסמה בזכות ספרה 'ההיסטוריה של אלוהים' (History of God).

ארמסטרונג היא נזירה קתולית לשעבר, הטוענת כי "כל המסורות הגדולות אומרות דבר זהה, על אף ההבדלים ביניהן המופיעים על פני השטח". לדבריה כולן מדגישות את חשיבות החמלה, כפי שהדבר מתבטא בכלל הזהב: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

כמחברת ספרים אחדים שעניינם מסורות מוסלמיות, הפכה למרצה מבוקשת ברחבי ארצות הברית לאחר פיגועי 11 בספטמבר^[1]. בפברואר 2008 קראה ארמסטרונג לעריכת מסמך הדוגל בחמלה, יוזמה בין-אמונתית, שלדבריה, כבר נהנית מתמיכה של דמויות כגון הארכיבישוף דזמונד טוטו והאומות המאוחדות^[2].

ביוגרפיה

בצעירותה

ארמסטרונג נולדה למשפחה ממוצא אירי בוילדמור, ווסטרשייר, שלאחר לידתה עברה לברוסמגרוב ולאחר מכן לברמינגהאם. בנעוריה, בין השנים 1962 עד 1969, היא שירתה כנזירה ב"חברה של ישו הילד הקדוש" (Society of the Holy Child Jesus), שהוא מסדר הוראה^[3]. היא התקדמה ממועמדת לנזירות, לנזירה מתחילה ולנזירה מתלמדת ונשלחה לקולג' סנט אן (St Anne's College) שבאוקספורד, על מנת ללמוד אנגלית. ארמסטרונג עזבה את המסדר בטרם סיימה. לאחר שסיימה היא החלה לימודי דוקטור על המשורר אלפרד טניסון. בעודה ממשיכה לעבוד על הדוקטורט, היא לימדה באוניברסיטת לונדון, אולם לאחר שבודקים חיצוניים דחו את התזה שלה, הדבר היה טראומטי לגביה. היא עזבה לבסוף את האקדמיה בלי שהשלימה את הדוקטורט^[4]. תקופה זו הותירה בה את אותותיה בצורת חולי - באוטוביוגרפיה שלה 'גרם המדרגות הלולייני' (במקור: The Spiral Staircase) - היא מתארת את האפילפסיה שהייתה מנת חלקה כל חייה אולם לא פוענחה באותה עת, כמו גם את קשיי ההסתגלות לעולם החיצון מהם סבלה^[3].

קריירה

ב-1976 נהייתה ארמסטרונג מורה לאנגלית בבית הספר לבנות בדולביץ', אולם בריאותה הלקויה גרמה לה להיעדר ימים רבים מן העבודה, עד שהיא נתבקשה לבסוף לעזוב בשנת 1981. בשנה שלאחר מכן היא פרסמה את ספרה 'דרך שער צר' (במקור: Through the Narrow Gate), דיווח של יסורי נזירה שהתקבל היטב על ידי הביקורת. במידה רבה בהתבסס על הצלחתה זו, שכר את ארמסטרונג ערוץ 4 הבריטי על מנת שתכתוב ותציג סדרת טלוויזיה תעודית על חייו של פאולוס. כעת הגיע מה שארמסטרונג מחשיבה כחויה פורצת דרך עבורה. עצם היותה בירושלים, והעובדה שהדבר ערער את השקפת עולמה הקודמת - היא נעשתה עוינת לדת (הכשרה כנזירה סייעה לה חלקית לקבל את עבודתה מלכתחילה) - הדבר חולל תמורה בגישתה למסורות הדתיות של העולם^[3]. ארמסטרונג מתארת בספרה 'גרם המדרגות הלולייני' (במקור: The Spiral Staircase) כיצד נהפכה כל עבודה מאז להיות, במובן מסוים, תוצר של התקופה הקצרה יחסית בה שהתה בירושלים. ב-1993 פרסמה את ספרה "ההיסטוריה של אלוהים" בו היא היא עוקבת אחר התפתחותן של שלוש המסורות המונותאיסטיות העיקריות מתחילתן במזרח התיכון ועד ימינו, וכן דנה בהינדואיזם ובודהיזם. ב-1996 היא פרסמה את ספרה 'ירושלים: עיר אחת, שלוש אמונות' (במקור: Jerusalem: One City, Three Faiths).

עניינה המוגבר בוויכוח הנסוב על השפעת האסלאם הפך את ארמסטרונג למרצה פופולרית, וגרם למשקיפים שונים לשבח את היותה בעלת השפעה בהעברת השקפה "אובייקטיבית יותר" על האסלאם לציבור הרחב באירופה ובצפון אמריקה^[5].

ספרה 'התמורה הגדולה: ראשיתן של אמונותינו הדתיות (במקור: The Great Transformation: The Beginning of Our Religious Traditions), פורסם במרץ 2006, ובאותה שנה היא הוזמנה על מנת לבחור את שמונת הדיסקים האהובים עליה ביותר בתוכנית הרדיו של ה-BBC 'דיסקים על אי המטמון' (Desert Island Discs)^[6]

ב-2007 הזמינה את ארמסטרונג 'מועצת סינגפור לדת האסלאם' (Majlis Ugama Islam Singapura) על מנת להעביר את הרצאת הפתיחה של המועצה לשנת 2007^[7].

ארמסטרונג היא עמיתה ב"סמינר ישו" (Jesus Seminar). היא כתבה מאמרים רבים עבור הגארדיאן ופרסומים אחרים. בשנת 2008, ארמסטרונג הייתה אחת משלושת הזוכים בפרס טד (TED Prize) של ועידת TED^[8].

בנאומה בוועידת TED, לאחר זכייתה בפרס TED, היא הביעה את רצונה ליזום מסמך בינלאומי של חמלה - לסייע לשקם את 'כלל הזהב' כמרכז הפרטיקה הדתית וחיי היומיום ברחבי תבל. על כל פנים, כוונתה של ארמסטרונג היא שהמסמך יתייחס לאנשים המשתייכים לשלוש האמונות שיצאו מחוטר אברהם^[2].

השקפתה על הדתות

ארמסטרונג סבורה כי פונדמנטליזם דתי הוא, באופן פרדוקסלי, הן תגובה והן תוצר של התרבות העכשווית. מקור השפעה חשוב על גישתה הכוללת של ארמסטרונג למסורות הדתיות של העולם הוא, כפי שהיא מתייחסת לכך בספרה 'גרם המדרגות הלולייני' (The Spiral Staircase). כך גם עליית התנועה הדתית-לאומית המודרנית של ישראל בעשורים האחרונים גם היא אינה תופעה מיוחדת במינה. המשיחיות המדינית היהודית היא חלק מתופעה רחבה יותר: מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת נרשמת התחזקות של תנועות פונדמנטליסטיות ביהדות, בנצרות ובאסלאם. היא סבורה כי עליית הדתיות האפוקליפטית היא תגובה להתעצמותה של התקשורת הגלובלית, המאיימת על כל המסורות הדתיות. והתוצאה היא הקצנה והסתגרות^[9].

ביקורת על מחקריה

ההיסטוריון הישראלי אפרים קארש, העומד בראש המרכז ללימודי המזרח התיכון בקינגס קולג' שבלונדון מאפיין את הביוגרפיה שכתבה ארמסטרונג על מוחמד כ"רוויזיוניסטית" ולא מדויקת^[10]. הוא מכנה את טיפולה בסוגיה הבעייתית של 'בנו קריט'ה' (Banu Qurayza) בספרה 'מוחמד: ביוגרפיה של הנביא' בשם "פרודיה של האמת". בעוד ארמסטרונג רואה את היהדות והנצרות לאור הנורמות החברתיות בנות זמננו; הוא טוען כי היא נוטה להגן על האסלאם באמצעות קנה מידה ישן יותר. מבקרים כמוהו טוענים שבעוד שייתכן שהיא מבקרת את המסורת הנוצרית בשל התפקיד המוגבל שהיה לנשים בכנסייה, היא נוקטת בשתיקה דיפלומטית כאשר הדבר מגיע למצבן של הנשים בחברות מוסלמיות רבות.

חוקר האסלאם עמנואל סיון כתב על התרגום לעברית של הביוגרפיה" ”חבל שהוצאת "כתר" בחרה דווקא בספר הזה כדי להרחיב את מדף הספרים העברי במדור האיסלאם...חבל גם שהעדר הביקורתיות הגמור המאפיין את ספרה של ארמסטרונג יאפיל על מעלה גדולה שיש בו, והיא האמפתיה כלפי ההיבטים הרגשיים והמיסטיים של דמות הנביא, בעיקר כשמוחמד שרוי במשבר תודעתי של ספק עילפון ספק הזיה, ואז הוא שומע את דברי אללה אליו בפסוק זה או אחר של הקוראן. כאן מתגלה יכולתה של המחברת להפיק תובנות מאלפות, המנוסחות בלשון כמעט פיוטית, אלא שתובנות אלה, שהן פנינים של ממש, טבועות בדיונות החול של התיאור המסורתי, שסיפורי אגדה, המצאות שנועדו לפתור בעיות מאוחרות וגרעיני אמת משמשים בו בערבוביה”^[11].

יו פיצ'ג'רלד, במאמרו מאפריל 2005, ב-New English Review, מתאר את הכשרתה כתאולוגית וכהיסטוריונית של הדתות בלשון זו: "עבור קארן ארמסטרונג אין ההיסטוריה קיימת. היא כחומר ביד האדם הכותב את ההיסטוריה. אתה משתמש בה על מנת לנקוט עמדה, לעשות טוב כפי שאתה רואה את פני הדברים." וכן... "היא אינה יודעת דבר אודות האסלאם (עובדה שאינה מונעת ממנה מלכתוב עליו, ללא סוף)..." ^[12]

ספריה שתורגמו לעברית

מוחמד: ביוגרפיה של הנביא, מאנגלית: מיכל סלע, (ירושלים: כתר, 2004)^[13].
תולדות המיתוסים, מאנגלית: דרורה בלישה (תל אביב, הוצאת פן, 2005)^[14].
ההיסטוריה של אלוהים : מאברהם אבינו עד היום : 4000 שנות חיפוש אחר אלוהים, מאנגלית: אריה חשביה (ירושלים: כתר, 2006)^[15].

ספריה באנגלית

(2010) The Case for God
The Bible: A Biography (2007)
The Great Transformation: The Beginning of Our Religious Traditions (2006)
Muhammad: A Prophet For Our Time (2006)
A Short History of Myth (2005)
The Spiral Staircase (2004)
Faith After September 11th (2002)
The Battle for God: Fundamentalism in Judaism, Christianity and Islam (2000)
Buddha (2000)
Islam: A Short History (2000)
In the Beginning: A New Interpretation of Genesis (1996)
Jerusalem: One City, Three Faiths (1996)
A History of God: The 4000-Year Quest of Judaism, Christianity and Islam (1993)
The End of Silence: Women and the Priesthood (1993)
The English Mystics of the Fourteenth Century (1991)
Muhammad: a Biography of the Prophet (1991)
Holy War: The Crusades and their Impact on Today's World (1988)
The Gospel According to Woman: Christianity's Creation of the Sex War in the West (1986)
Tongues of Fire: An Anthology of Religious and Poetic Experience (1985)
Beginning the World (1983)
The First Christian: Saint Paul's Impact on Christianity (1983)
Through the Narrow Gate (1982)