בצה"ל, צמצום כוחות סדירים (בראשי תיבות: צכ"ס) הוא אחד הנדבכים המרכזיים בתוכנית הרב-שנתית "תנופה" שהוצגה בשנת 2020 על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי, ועתידה להימשך עד 2024.

התוכנית הרב-שנתית "תנופה" היא המשכה של תוכנית "גדעון" (כחלק מהמלצות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון) שהתקיימה בין השנים 2015–2020 ושל תוכנית "קלע" שהתקיימה בשנים 2003-2006^[1].

במסגרת תוכניות אלה צה”ל משחרר אלפי משרתי צבא קבע בגילאי 30 עד 40 או הקרובים לגיל הפרישה, מתוך כוונה לקלוט משרתי קבע צעירים יותר. בתחילת שנת 2021 החל צה"ל בתהליך שחרור של אלפי משרתי קבע^[2].

שחרור אנשי קבע נעשה בהתאם להוראת פיקוד עליון מס’ 3.0508 שכותרתה "נוהל לשחרור משרתי הקבע"^[3], המאפשרת לצה"ל ליזום פיטוריו של משרת צבא קבע המצוי ב"אוכלוסיית היעד" על ידי מתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים או יותר.

ההוראה קובעת את כלל הפרוצדורות לפיטורים, ובכלל זה את עבודת הרקע שעל צה"ל לקיים בטרם ביצוע הליך הפיטורים כלפי כל איש קבע. כמו כן, ההוראה קובעת את מנגנון ההודעה בדבר הפיטורים, את הליכי הערעור, וכן נושאים נוספים, בהם הטבות, פיצויים ומענקים^[4].

ניתן לערער על ההחלטה לשחרר קצין בצה"ל על ידי פנייה בכתב לראש חטיבת הסגל באגף כוח האדם או לראש אכ"א, כאשר מדרג הסמכויות משתנה בין עילות השחרור השונות ודרגתו של משרת הקבע^[5].

אנשי הקבע המפוטרים במסגרת הליך צמצום הכוחות הסדירים בדרך כלל מופתעים ונותרת בהם מרירות כלפי צה"ל, שקטע את הקריירה הצבאית שלהם^[6]. כמו כן נטען שחיל משאבי האנוש הוחרג מהתוכנית, והקצינים המשרתים בו אינם מפוטרים^[7].

בשנת 2014 תבע איש קבע בחיל האוויר את צה"ל עקב ההחלטה לשחררו משירות קבע בגלל צמצום הכוחות הסדירים בצה"ל. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונדחתה^[8]. לעומת זאת, בשנת 2021 ערערה קצינה מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה על ההחלטה לשחררה, והערעור התקבל^[9].

בנוסף לקצינים ששוחררו, פורסם ש-613 רבי-סרנים פרשו מרצונם בשנת 2022, בהם 145 לוחמים^[10].