ציפור הדשא רחבת הזנב (שם מדעי: Schoenicola platyurus) היא מין של ציפור ממשפחת הסבכיים. הזן הוא אנדמי להרי גהט המערביים בהודו ולסרי לנקה. ציפור זו היא קטנה יחסית, בעלת זנב רחב ומעוגל, וצבעה הוא בעיקר חום. נמצאת רק בגבעות העשבים בגובה רב יותר, שם היא בדרך כלל מסתתרת, למעט בעונת הרבייה כאשר זכרים עפים לאוויר כדי לשיר על מנת למשוך את תשומת לב הנקבות. מאמינים, כי המין אינו נודד, אם כי ייתכן שפרטיו מבצעים תנועות מקומיות.
תיאור
החלקים העליונים של החום האחידים, הזנב הרחב, הקצה העגול והארוך של הציפור הם ייחודיים. למין סופר-צליום חובב ולזנב החום קווים כהים דקים. החלק התחתון של הזנב כהה מאוד והנוצות נטויות בלבן. לא ניתן להבחין בין זכרים לנקבות בנוצות. קריאת הזכר במהלך הרבייה היא דמוית עפרוני וסלסול חוזר הנלווה בנפנוף הזנב וטיסה מתנפנפת. שיחות אחרות כוללות צללי צ'ק וזינק . צבע המקור שחור ונראה אצל זכרים שרים אך הוא חום אצל הנקבות.[2][3][4] בעונה שאינה רבייה, מדובר בציפור המסתתרת הנעה במהירות בין עשב ואגמון, אך לפעמים נחה בשטח פתוח. [5][6][7]
טקסונומיה ושיטתיות
המין כלל בעבר את ה- Schoenicola brevirostris האפריקאי אשר נקרא במקור Catriscus apicalis ומאוחר יותר בשם Schoenicola platyura brevirostris. המין ההודי תואר לראשונה על ידי ג'רדון שמצא את הציפור בבסיס הגודאלור גאת'ר למרגלות הנילגיריס. [8] המקור קצר חזק והחלק העליון מעוקל מעט בסוג ויש על המקור שני זיפים רקטליים. שורש הרגל ארוך מעט באופן יחסי. האוכלוסיות שמצפון ומדרום לפלאקד גאפ אמורות להיות שונות בנוצות, הצורה הצפונית גדולה חיוורת יותר ואפורה יותר מעל עם אגפים חומים-חוליים. הצורה הדרומית היא בצבע חום רופוס כהה מלמעלה ולבנבן יותר עם שזוף בהיר על החזה והגפיים. קודם לכן האמינו כי השוני של נוצות הוא עונתי.[3][9][10][11] מחקרי גזע מולקולריים מקמו את הסוג בתת-המשפחה Megalurinae (יחד עם Megalurus, Chaetornis ו Graminicola ). [12][13][14] מחקר שנערך בקבוצה מראה כי ה- S. brevirostris האפריקאי ו- S. platyurus אינם קשורים זה לזה וכי platyurus היא אחותו של Chaetornis striata.[15]
נראה כי עונת הרבייה היא ממרץ עד מאי אך קנים נראו גם בחודשים יולי וספטמבר, ויש סברה כי הציפור מגדלת שתי קבוצות גוזלים. הקן הוא בצורת כדור של להבי דשא גסים עם כניסה בצד, המונחת נמוך בטוסוק של עשב ארוך. צבען של הביצים הוא לבן עם נקודה וכתמים בגוון אדום חום, כאשר התטולה הרגילה היא כ-2 או 3 ביצים. מבחינת תזונה, הציפור ניזונה מחרקים.[2][18][19]
^ 12Collar, NJ; AV Andreev; S Chan; MJ Crosby; S Subramanya; JA Tobias, eds. (2001). Threatened Birds of Asia(PDF). BirdLife International. pp. 2195–2199.