הסרט מתאר משפחה לא מתפקדת בשכונה בדרגה סוציו אקונומית נמוכה בקריית ים, אם גרושה שגרה עם שני בניה הבעייתיים ביחד עם בן זוג שעוזר לה כלכלית אך לא מסתדר עם הילדים.
הסרט היה מועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס 2009 וזכה בפרס התסריט ומועמד לפרס הגדול בפסטיבל גנט 2009.
אילנה (רונית אלקבץ) היא אם גרושה המגדלת את בניה, מאיר בן ה-17 (עופר חיון) וציון בן ה-14 (ראובן בדלוב). איתם גר בדירה גם בן זוגה אלי (צחי גראד), בעל מכון לשטיפת מכוניות התומך בה כלכלית. אב המשפחה לא עוזר והקשר אתו הוא באמצעות שיחות עם מאיר בטלפון ציבורי.
מאיר הוא נער אלים המבלה את רוב זמנו עם חבריו האלימים ומתייחס בזלזול ובאלימות לחברתו מישל (ליה ליין) שגרה בשכונה עם סבתה. הוא גם מתעב את אלי למרות שזה מנסה לעזור לו ומעסיק אותו בשטיפת מכוניות במכון שלו.
ציון ומאיר נמצאים ביחד ורבים כמעט כל הזמן. נעלי הספורט של ציון נגנבו כשהתרחץ בים וכעבור זמן הוא מגלה אותם על נער אתיופי בשם סולומון (מאיר סמו). סולומון מסרב להשיב את הנעליים וציון מגייס את מאיר לשם כך. מאיר תוקף קשות את הנער האתיופי שלבסוף בורח ונדרס על ידי רכבת דוהרת.
מישל עוזבת את מאיר וכאשר הוא מגלה אותה עם ציון הוא מאיים עליה ברצח.
אביו של סולומון (מאיר דסה) שואל את התלמידים אם ראו את בנו וציון לא עונה. מאיר מאיים עליו שלא יגלה דבר. הריב בין מאיר לאלי גובר, מאיר מחבל במכוניתו של אלי והם מכים אחד את השני. אלי עוזב את הבית אבל חוזר לבקשתו של ציון. אילנה ואלי מחליטים לשלוח את ציון לפנימייה עד שאלי יסיים את בניית הדירה שלו על הכרמל. ציון אורז את חפציו אבל אז מגיע מאיר והם מתחילים לריב. מאיר רודף אחרי ציון, משיג אותו ליד פסי הרכבת ומתחיל לחנוק אותו עד שהוא שומע את הרכבת מגיעה והוא מרפה ממנה לאחר שנזכר במה שקרה לסולומון.