צבי הנדל (נולד ב-16 באוקטובר 1949, כ"ג בתשרי ה'תש"י) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל ולאחר מכן מטעם מפלגת תקומה. שימש כראש מועצה אזורית חוף עזה. כמו כן, כיהן כיו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
ביוגרפיה
הנדל נולד וגדל בטרנסילבניה שברפובליקה העממית הרומנית (כיום ברומניה), להורים ניצולי השואה, שנישאו לאחר מלחמת העולם השנייה. עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1959. כבר בבית הספר התיכון, היה מעין פוליטיקאי צעיר והגיע עד לדרגת סגן יו"ר מועצת התלמידים המרכזית של תל אביב. שירת בצה"ל כמדריך בגדנ"ע. במילואים שירת ביחידת סיור של חיל התותחנים ונטל חלק במלחמת יום הכיפורים.
גוש קטיף
לאחר נישואיו התגורר בפרדס חנה אך ב-1977 עבר להתגורר במושב גני טל שבגוש קטיף ברצועת עזה. שימש מזכיר וגזבר מועצה אזורית חוף עזה ומונה למנכ"ל החברה לפיתוח אזור קטיף. בשנת 1983 נבחר למועצה האזורית, ומשנת 1988 עמד בראשה. בתקופה זו שימש גם יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח הנגב, חבר בהנהלת מכללת ספיר, וחבר הנהלת איגוד מושבי הפועל המזרחי.
חבר הכנסת וסגן שר
נבחר לראשונה לכנסת ה-14 מטעם המפד"ל, ממנה פרש לקראת שלהי כהונת הכנסת יחד עם חנן פורת והקים את סיעת "אמונים", שבמהרה שינתה את שמה ל"תקומה". כחלק ממפלגה הצטרף לרשימת "האיחוד הלאומי", מטעמה נבחר לכנסות ה-15, וה-16, ולרשימת האיחוד הלאומי והמפד"ל, מטעמה נבחר לכנסת ה-17.
בכנסת ה-15 כיהן כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. שימש תקופה ארוכה כיושב ראש השדולה החקלאית בכנסת. במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק הקובע כי בעבירות רצח, ניסיון לרצח וקשר, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה, לא תהיה תקופת התיישנות.
בממשלתו השנייה של אריאל שרון כיהן כסגן שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת, עד לפרישת סיעת האיחוד הלאומי מהקואליציה ב-6 ביוני 2004 על רקע תוכנית ההתנתקות.
המאבק בהתנתקות
בי"ט בחשוון ה'תשס"ה (3 בנובמבר 2004), בקריאה ראשונה בהצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות - הצביע הנדל נגד[1].
חלק ניכר ממאמציו הפרלמנטריים של הנדל באותה עת הושקעו במאבק למען מתיישבי גוש קטיף, ובחיזוק מהלכי הימין בכנסת. בהקשר זה פרסם את הביטוי "עומק העקירה כעומק החקירה", שאותו טבע יוסי שריד[2], בהתייחסו לחקירות כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, שנוהלו במקביל לשינוי שנתפס בציבור בעמדותיו המדיניות וההחלטה על תוכנית ההתנתקות. הנדל גרם לסערה כשהשווה את התנהגות השוטרים הישראלים בתוכנית ההתנתקות לזו של אדולף אייכמן ובאומרו מעל בימת הכנסת כי "רק מילאו פקודות"[3]. התבטאות זו עוררה ביקורת חריפה, כולל של "יד ושם" שהאשים אותו בכך שדבריו גובלים בהכחשת השואה[4].
ב-2005 פונה צבי הנדל יחד עם תושבי גני טל מביתו שבגוש קטיף במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות. תהליך התמודדות משפחתו עם הפינוי עמד במרכז הסרטים התיעודיים "קטיף" ו"קטיף אחרון".
לאחר ההתנתקות
ב-1 באוגוסט 2010 מונה ליו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול על ידי הממשלה[5]. מדובר בתפקיד ייצוגי ללא שכר. משמש כיום כמנהל המקצועי של הקמת בית העלמין האזורי בגוש דן.
חיים אישיים
נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר ביישוב הקהילתי דתי יד-בנימין שבשפלה.
דודנו מצד אביו הוא חבר הכנסת לשעבר ושר התקשורת לשעבר, יועז הנדל[6][7].
קישורים חיצוניים
צבי הנדל, באתר הכנסת - צבי הנדל, באתר כנסת פתוחה
ניר גונטז', "יש לי בת אחת, שככה פעם החליק לה והיא סיפרה לי שהיא עישנה את זה", באתר הארץ, 5 ביוני 2015- אורי מילשטיין, לצבי הנדל יש פתרון לרצועת עזה: כיבוש והתיישבות יהודית מחודשת, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2018
- נדב שרגאי, ספר חדש: האם אריאל שרון יזם את ההתנתקות כדי להימלט ממשפט?, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2021
הערות שוליים
- ^ באתר הכנסת
- ^ יוסי שריד, השוואת שווא, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2010
- ^ אילן מרסיאנו, הנדל על השוטרים: "גם אייכמן רק מילא פקודות", באתר ynet, 25 ביולי 2005
- ^ אילן מרסיאנו, יד ושם: שימושו של ח"כ הנדל בשואה חסר אחריות ופוגע, באתר ynet, 25 ביולי 2005
- ^ אישור מינוי חבר במועצת הרשות הלאומית למלחמה בסמים, החלטה מספר 2180 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ נריה מדמוני, מאיר פרייליכמן, צבי הנדל מבין את האחיין שלו יועז; אחרי הכל, הוא מכיר היטב את ביבי, באתר אקטאוליה יהודית, 11 ביולי 2022
- ^ ציוץ של יועז הנדל, באתר טוויטר, 5 בספטמבר 2018
