התיישב ברחובות וחי בה כ-30 שנה. בהמשך היה מראשוני כפר ביל"ו הסמוך לרחובות[1]. עבודת האדמה הייתה אהובה עליו והסבה לו סיפוק רב. במקביל לעבודה החקלאית היה פעיל בתנועת העבודה - היה ממייסדי "הפועל הצעיר"[2], הסתדרות העובדים הכללית[3], תנועת המושבים. היה חבר "מרכז קופת חולים" ושותף להקמת מרפאות ביישובים שונים ובית הבראה בחיפה. היה חבר במועצת ההסתדרות הכללית ובוועד הפועל של תנועת המושבים, חבר המועצה המקומית רחובות, חבר מועצת הפועלים, חבר הנהלת קופת מלווה של העובדים (כיום בנק הפועלים) ברחובות, עובד לשכת המס של מועצת הפועלים וחבר מפא"י. יזם את הקמת "בית הפועלים" ברחובות, תמך בפועלי המושבה, בייצוגם מול הרשויות ובהקמת משקים עבורם.
סוכובולסקי עסק גם בכתיבה, כתב את הפרק "ראשית הפועל הצעיר" בספר "העלייה השנייה", פרסם עשרות טורים ומאמרים בעיתונות בענייני הציבור והיישוב, רבים מהם מהווי המושבה רחובות. פרסומיו כונסו לאחר מותו בספר "אדם ועמלו" (בהוצאת המרכז החקלאי, 1973) בעריכת יוסף שפירא[4][5].
ב-1913 נישא לדבורה פדוה[6], ילדיהם: זאב, יוכבד ונירה.
פעילותו החלוצית בארץ ישראל וברחובות בפרט הוכרה באירועים שונים במהלך השנים, בהם הוזמן לשאת דברים כנציג העלייה השנייה[2][7][8][9][10][3].
