צבי אביבי
צבי אביבי (רֶזניק ) (כ"ה בכסלו תרנ"ה , 23 בדצמבר 1894 , יאנוב , פלך מינסק , רוסיה (רוסיה הלבנה ) – י"א בניסן תשכ"ו , 1 באפריל 1966 , תל אביב ) היה מורה , סופר וממשיל משלים עברי.
אביבי נולד בשם צבי רזניק בא' חנוכה תרנ"ה (דצמבר 1894 ) בעיירה יאנוב שליד פינסק , בפלך מינסק (רוסיה הלבנה , רוסיה ; כיום בבלארוס ), בנם של פרומה-ציפה לבית ולודאבסקי ואהרן-אברהם רזניק.
קיבל חינוך מסורתי ועברי ב"חדרים " ואצל מורים פרטיים בעיירת הולדתו ואחר-כך בפינסק , שבה למד בישיבתו של הרב דוד פרידמן .
הושפע במיוחד מהמלמד הרשל פיסַר, שאצלו למד במשך שלוש שנים בעיירתו יאנוב בחדר המתוקן ובאופן פרטי, ואשר הקנה לו את אהבת הספר והספרות העברית . יצא להשכלה חילונית, וסיים את הקורסים הפדגוגיים של רשת החינוך העברית הציונית "תרבות " בעיר וילנה (ליטא ).
צבי אביבי ומשפחתו לימד עברית , תנ"ך וספרות עברית בבתי ספר יהודיים בערי פולין : בעירו יאנוב, בבית הספר "התחייה" בברסט ליטובסק (בריסק דליטא), ובבית הספר לבנות "תל חי" והגימנסיה העברית "תרבות" בפינסק. זמן-מה עבד כפקיד במשרד הארצישראלי בבירה ורשה . בנוסף עסק בפעילות ציבורית ציונית-סוציאליסטית ועברית, ובין היתר היה פעיל בתנועת "צעירי ציון " ו"החלוץ " (יו"ר סניף התנועה בברסט ליטובסק).
בשנת תרפ"א -1921 נישא לאסתר-רחל לבית גלויברמן. בשנת 1924 , כשהיה בן שלושים, עלה לארץ ישראל עם אשתו. בארץ השלים את לימודיו במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים . עם סיום לימודיו שב להוראה והורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בערים חיפה , ירושלים , תל אביב , שבה לבסוף השתקע.
הוסיף לעסוק בארץ בפעילות ציבורית: כיהן כיו"ר האיגוד הארצי של מורי "כל ישראל חברים ", כשופט במשפט החברים של מפא"י בתל אביב, ריכז את סניף החברה לחקר המקרא בקריית שלום והרצה בחוגים שונים.
עבודתו הספרותית החלה כבר בפולין, שם פרסם רשימות.
עם עלייתו ארצה החל לפרסם בעיתוני ובשבועוני הילדים והנוער סאטירות ומשלים בחרוזים שכתב או עיבד ללשון מודרנית מאוצר המשלים היהודי והעולמי. חלק ניכר ממשליו נכתבו בחרוזים , ורבים מהם משלים מעולם החי. בנוסף תרגם משירי אלכסנדר פושקין ומיכאיל לרמונטוב (מרוסית ) וממשלי אליעזר שטיינברג (מיידיש ). פרסם בעיתונים "דבר ", "דבר השבוע " ו"דבר לילדים ", "במעלה ", "הפועל הצעיר ", "משמר לילדים ", "בטרם" ועוד.תשכ"ב -1962 כינס מבחר ממשליו בספר "שבעים משל ומשל", שבו שני מדורים: "מעולם החי" (משלים מעולם הטבע), ו"ישן ותמיד חדש" (משלים מההיסטוריה).[ 1]
התגורר ברח' חדרה 10 בתל אביב, וב-15 שנותיו האחרונות ברח' בלבן בשכונת קריית שלום בתל אביב.
אביבי נפטר בבית החולים הדסה בתל אביב מהתקף לב באביב 1966, בגיל 71. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון . הותיר אישה, אסתר, בת, שילונה (שילה) דורון (בוגרת סמינר לוינסקי ), ונכדים.[ 2]
שבעים משל ומשל ; ציורים: מ. אריה , תל אביב: ניב, תשכ"ב.
צבי אביבי לקסיקון הספרות העברית החדשה דוד תדהר (עורך), "צבי אביבי (רזניק) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך טו (1966), עמ' 4716צבי אביבי (רזניק) , דבר , 3 באפריל 1966 (עם מותו)ד"ר מ. א. נהיר , לזכר נעדרים: צבי אביבי (רזניק) , דבר , טור 1, 18 באפריל 1966 מפרי עטו:
והיה באחרית הימים... , דבר , 11 באוקטובר 1938חלקת יעקב , דבר , 6 במרץ 1939השעל והתרנגֹל (משל) , דבר , 5 ביולי 1946פעמי משיח ביער (משל) , דבר , 23 באוגוסט 1946לבן הארמי , דבר , 1 בנובמבר 1946חתול אחד , דבר , 30 בינואר 1948על-פי דינו של יער , דבר , 13 באוגוסט 1948החזיר בגִנת שושנים: משל , דבר , 24 בספטמבר 1948בגן החיות (משל) , דבר , 29 באוקטובר 1948הנוטע והקוטף (משל) , דבר , 1 ביולי 1949החסידה הצנועה (משל) , דבר , 2 בספטמבר 1949רבי שועל הדיָּן , דבר , 21 באוקטובר 1949נחיל הדבורים שהתפלג , דבר , 11 בנובמבר 1949מכת העכברים , דבר , 13 באוקטובר 1950הפר, הברדלס והשועל , דבר , 11 בדצמבר 1953תרגום:
אליעזר שטינברג , הראי והמלאך (משל) , דבר , 28 בפברואר 1947אליעזר שטינברג , הצלחת: משל , דבר , 4 באפריל 1947אליעזר שטינברג , שתי שושנים , דבר , 14 באפריל 1947א. ס. פושקין , ערב של חֹרף , דבר , 28 בדצמבר 1951
