צבא ההגנה של גיאנה
Guyana Defences Force

מדינה	גיאנה
תקופת הפעילות	1 בנובמבר 1965 – הווה (59 שנים)
מנהיגות
ראש הצבא	רמטכ"ל: עומר חאן נשיא: מוחמד אירפאן עלי
כוח אדם
סוג שירות	התנדבותי
גיל הגיוס	18
כוחות פעילים	3,500~
כוחות מילואים	700~
תקציב
אחוזי תמ"ג	1.69% (2018)
תעשייה
ספקים זרים	בריטניה ברית המועצות ברזיל ארצות הברית סין
https://www.gdf.mil.gy/

צבא ההגנה של גיאנה (Guyana Defences Force או בראשי תיבות: GDF) הוא הצבא של רפובליקת גיאנה שהוקם בשנת 1965. על פי החוק העומד בראשו ומוגדר כמפקד העליון שלו הוא נשיא הרפובליקה של גיאנה, ולצידו שהוא המפקד בפועל נמצא הרמטכ"ל.^[1]

בין תפקידיו של הצבא הם: להגן על שלמותה הטריטוריאלית של גיאנה, סייע לכוח האזרחי בשמירה על החוק והסדר כאשר נדרש לכך. לצד זאת הוא מעורב בשיתופי פעולה אחרים מחוץ למדינה. וכמו כן הוא מוגדר "כחלק בלתי נפרד מהאומה הגיאנית".

צבא ההגנה של גיאנה הוקם ב-1 בנובמבר 1965, ועם יצירתו הצבא התבסס תחילה על כוח המתנדבים של גיאנה הבריטית (BGVF), יחידת השירות המיוחד (SSU), משטרת גיאנה הבריטית (BGPF) ואזרחים נוספים. וקיבל סיוע בהדרכה ובציוד מידי בריטניה.

לאורך שנות קיומו הצבא לא היה מעורב יותר מידי בפעילויות ומשימות צבאיות. למעט מספר פעולות כלדהלן:

בסוף שנת 1967 פתח צבא גיאנה במבצע לצורך פינוי מהמדינה של צוותי המחקר שנשלחו מטעם ממשלת הקולוניה של סורינאם ההולנדית (שכנתה מהמזרח) בשביל חיפוש משאבי טבע בשטח טיגר השינוי במחלוקת גם היום.^[2]

בשנת 1969 הצבא לצד המשטרה נלחם ב-"מרד הרופוני" כנגד קבוצת ילידים הנושאת שם זה. ולראשונה ניתן לומר כי הצבא היה מעורב בפעולה צבאית של ממש. על אף שפעולה זו נמשכה רק מה-2 ועד 4 בינואר, והיו מעורבים בה מאות בודדות של חיילים משניי הצדדים.^[3]

באוגוסט 1969 נמצאה פעם נוספת פעילות של צוותים הנשלחות מסורינאם (העצמאית) שבאו לחקור את אזור טייגר השינוי במחלוקת ןהצבא פעל לפנותם משם.

ב-1994 הצטרפו חיילים מצבא ההגנה של גינאה בפעילות קואלציה אזורית בהובלת ארצות הברית שנשלחה למדינת האיטי.

החל מחציתה השנייה של שנת 2023 ונצואלה (שכנתה ממערב) פועלת לסיפוח של שני שלישים מן המדינה (כחלק סכסוך גבול ישן) לצורך השגת משאבי הטבע במקום, ועל כן גובר החשש מעימות צבאי. דבר זה הובלת את הממשל והצבא בגיאנה לשקול מספר פעולות כגון קבלת סיוע ממדינות כמו ברזיל, ארצות הברית ובריטניה, לצד ארגון מחדש של הצבא הערכות ללחימה עיקשת נגד צבא עדיף ואולי אף הכנסת גיוס חובה לצד גיוס מילואים במתכונת הנוכחית.^[4]

נכון ל-2023 אין גיוס חובה לצבא וכוח האדם הוא מקצועי וכולל כ-4,000 חיילים בקבע כמו גם כ-700 חיילים הזמינים לשרות מילואים - שרובם קרביים המשרתים תחת הגדוד השני. ואת רוב האימון אנשיו מקבלים מיחידה בריטניה. הצבא מתפעל מספר בסיסים ברבי המדינה, ובהם פועלים בין היתר היחידות המוצגות כאן:^[3]

בין היחידות הקרביות ניתן למנות את:

• גדוד החי"ר הראשון - עיקר היחידה הלוחמת בצבא
• גדוד החי"ר השלישי
• גדוד החי"ר השני - יחידת מילואים (לשעבר המיליציה העממית של גיאנה ששימשה בסיס לארגון הצבא נוכחי)
• טייסת הכוחות המיוחדים ה-31 (יחידת קומנדו מוצנחת המותאמת ללוחמה בג'ונגל)
• פלוגת התותחנים ה-21
• גדוד ההנדסה

בין היחידות התומכות לחימה והעורפיות הפעולות תחת יחידת המטה ניתן לציין את:

• חיל ההדרכה וההכשרה
• חיל הקשר
• חיל המודיעין
• יחידת הלוגיסטיקה והחימוש
• חיל הרפואה
• חיל האוויר - המשמש בעיקר לצורך סיוע צמוד לכוחות הקרקע (כולל כמאתיים חיילים).
• משמר החופים - המתפקד כזרוע הים אבל בעיקר שטחי מים פנימים ובצמוד לחוף וכמעט שאינה חמושה (כולל כמתאיים חיילים).

לרשות יחידות אלו עומד ציוד ישן שמצבו אינו ברור ועיקר הציוד הכבד מגיע ממדינות הגוש המזרחי לצד ציוד נוסף המגיע ממדינות כמו בריטניה ברזיל ובציוד שהינו מעט יותר חדש ניתן למצוא ציוד גם תוצר ארצות הברית ומספר מדינות אירופאיות נוספות. אותו ציוד כולל:

• כמה עשרות שריוניות ורכבים תוצרת ברזיל ובריטניה.
• יותר מעשרה קנים ארטילרים או רקטים כמו גם כמה עשרות מרגמות - רובם תוצרת הגוש המזרחי.
• עשרות טילי כתף נ"ט ונ"מ תוצר הגוש המזרחי.
• לרשות חיל האוויר מספר מסוקים ומטוסים עם יכולת תובלה קלה לצורך סיוע קרוב.
• פחות מעשרה כלי שיט קלים העומדים לרשות משמר החופים.

• אתר האינטרנט הרשמי של צבא ההגנה של גיאנה

מדיה וקבצים בנושא צבא ההגנה של גיאנה בוויקישיתוף