צ'יפס (באנגלית: Chips; 1940 – 1946) היה כלב מגזע האסקי סיבירי-רועה גרמני מעורב. הוא היה כלב תקיפה ושמירה של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, והוא נחשב ככלב המעוטר ביותר לאחר המלחמה.
היסטוריה
בזמן מלחמת העולם השנייה, גם כלבים אזרחיים גויסו למשימות צבאיות. אדוארד ג'יי וורן, תושב העיירה פלזנטוויל שבמדינת ניו יורק, שלח בשנת 1942 את כלבו למרכז אילוף כלבים צבאי בעיירה פרונט רויאל שבוירג'יניה.
הוא החל את דרכו ככלב שמירה, ולאחר מכן הצטרף לדיוויזיית החי"ר השלישית, שפעלה בצפון אפריקה, סיציליה, איטליה, צרפת וגרמניה. מאמנו היה טוראי ג'ון פי רואל.
צ'יפס שימש ככלב שמירה במהלך ועידת רוזוולט-צ'רצ'יל בשנת 1943.[1] ביולי 1943 השתתף צ'יפס בפלישת בעלות הברית לסיציליה. צ'יפס ומפעילו הוצבו ליד מוצב בו התבצרו ארבעה מקלענים איטלקיים. צ'יפס ברח ממפעילו, זינק לתוך הבונקר ואילץ את המקלענים להימלט ולהיכנע לחיילים האמריקאים. כתוצאה מהתקיפה הוא סבל מפציעה בקרקפת ומכוויית אבקה.[2] בהמשך אותו יום הוא עזר בשביית עשרה חיילים איטלקים נוספים.[3]
בדצמבר 1945 הוא שוחרר משירותו הצבאי והושב לבעליו.[4]
בשנת 1990 עשתה חברת וולט דיסני סרט על חייו, בשם "Chips, the War Dog".[5]
עיטורים
על אומץ ליבו ותרומותיו למאמץ המלחמתי זכה צ'יפס לעיטור צלב השירות המצוין, לעיטור כוכב הכסף ולעיטור לב הארגמן. העיטורים בוטלו לאחר מכן בשל מדיניות הצבא החדשה שלא להעניק עיטורים לבעלי חיים.
באופן לא רשמי העניקה לו היחידה בה שירת עיטור "ראש חץ" על סיועו בשעת הנחיתה והפלישה, והעניקה לו גם שמונה כוכבי שירות, על כל אחת מהגיחות שלו.
בשנת 2018 קיבל צ'יפס את מדליית דיקין על מאמציו במהלך המלחמה.[6]
הערות שוליים