לאחר המלחמה נבחר לויד לקורס הראשון שלאחר המלחמה במכללה לפיקוד ומטה, קימברלי בשנים 1919–1920.[5][4] בשנת 1922 התחתן עם ליידי מויה ברודריק, בתו הצעירה של סנט ג'ון ברודיק, הרוזן הראשון של מידלטון ; נולדו להם שני ילדים, בת, לביניה גרטרוד ג'ורג'יאנה, ובן, ג'וליאן סנט ג'ון. [6] בשנת 1925 הוא חזר למכללה לפיקוד ומטה, הפעם כמדריך, עד שנת 1926, כאשר מונה לסגן מפקד הגדוד ה-3, משמר קולדסטרים.
הוא הועלה למפקד רגימנט משמר קולדסטרים, בשנת 1932.[7] בשנת 1934 הוא הפך לקצין מטה במשרד המלחמה, ובשנת 1936 מונה לקצין במטה הכללי של הכוחות הבריטיים במצרים בדרגת בריגדיר. בשנת 1938 מונה למפקד חטיבה 1 (משמר), שהייתה חלק מהדיוויזיה הראשונה.[4] ביוני 1939 מונה למפקד הדיוויזיה השנייה, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.[8]
מלחמת העולם השנייה
הדיוויזיה השנייה, שכללה את חטיבות הרגלים הרביעית, החמישית והשישית ויחידות תומכות, נשלחה לצרפת זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, שם היא היוותה חלק מהקורפוס הראשון של ג'ון דיל כחלק מחיל המשלוח הבריטי (BEF). הדיוויזיה נלחמה בקרב על צרפת ובנסיגה שלאחר מכן לדנקירק שם חזרה לאנגליה בפינוי דנקירק. עם זאת, ב-16 במאי1940 התעלף לויד במהלך ועידה ופונה לאנגליה, והפיקוד על הדיוויזיה השנייה עבר לבריגדיר נואל אירווין, מפקד חטיבה 6.[5]
בשנת 1941, לאחר שכיהן כמנהל יחידות הרגלים במשרד המלחמה, הוא מונה לרמטכ"ל (CGS) לגנרל סר אלן ברוק, המפקד הראשי של כוחות הבית, שהיה עמית במכללה לפיקוד ומטה זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן מונה למפקד פיקוד דרום במרץ 1942. בשנה שלאחר מכן הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל, ובמרץ 1944 מונה למפקד יחידות המשמר ועל מחוז לונדון, תפקיד אותו מילא עד שפרש מהצבא, לאחר המלחמה, בשנת 1947, לאחר שקיבל קידום לדרגת גנרל מלא בשנת 1946.
לאחר המלחמה
לאחר מכן הוא מונה לסגן לוטננט במחוז נורפוק. הוא התגורר בגלדסטון הול בנורפוק. הוא מונה לשופט שלום במחוז בשנת 1954, ומשנת 1945 עד 1966 שימש כקולונל הכבוד של משמר קולדסטרים.[5]
הערות שוליים
^Field Marshal Lord Alanbrooke, War Diaries 1939–1945 (University of California Press, 2003), at page 137
