מותו של עמאר אסעד אירע בליל 12 בינואר 2022, לאחר שעמאר אסעד, פלסטיני בן 80, נעצר במחסום פתע של צה"ל על ידי חיילים מגדוד נצח יהודה בכניסה לכפר ג'לג'ליא שמצפון לרמאללה. הכוח עצר אותו יחד עם עוד מספר פלסטינים, והשאיר אותו בחצר מבנה נטוש כשהוא אזוק ועיניו מכוסות. לפנות בוקר התגלה כי עמאר אסעד נפטר.^[1]

הפרשה עלתה לכותרות וזכתה להתייחסותם של נשיא המדינה, שר הביטחון, שר החוץ והרמטכ"ל, ולנקיטת צעדים פיקודיים נגד מפקדי הכוח. כמו כן, עקב היותו אזרח אמריקאי, התערבו בפרשה מחלקת המדינה של ארצות הברית ונציגים של האו"ם. בדיקת מצ"ח קבעה ש"הכוח כשל בכך שעזב את המקום והשאיר את אסעד שוכב, מבלי לוודא את מצבו לאשורו", מפקד גדוד נצח יהודה ננזף, ומפקד הפלוגה ומפקד המחלקה הודחו למשך שנתיים מתפקידי פיקוד.^[2]

ב-7 באוקטובר 2022 הודיע משרד הביטחון כי יפצה את משפחתו של עמאר אסעד ב-500 אלף שקל, ובתמורה המשפחה תמשוך את התביעה שהגישה נגד המדינה.^[1]

כחלק מהפעילות הביטחונית של צה"ל ביהודה ושומרון מוצבים מחסומי פתע בנקודות שונות ברחבי האזור בניסיון לאתר מבוקשים. במסגרת פעילות זו נבדקות התעודות של העוברים במחסום וחלקם מעוכבים עד סיום הפעילות כדי שלא יזהירו את תושבי היישובים.

אסעד, בן 80, חזר לגור בביתו שבג'לג'יליא כ-11 שנים לפני התקרית, לאחר שבילה את רוב שנותיו בארצות הברית. אסעד חי בג'לג'יליא עם רעייתו, כששאר משפחתו גרה בארצות הברית. בליל ה-12 בינואר 2022, חזר אסעד מחברים בשעה 3 לפנות בוקר, בלילה ובו מזג האוויר היה קר במיוחד.

במהלך הלילה של 12 בינואר 2022, הציבו חיילי גדוד נצח יהודה מחסום בכניסה לכפר ג'לג'ליא שמצפון לרמאללה והחלו לבדוק את תושבי הכפר שעברו במחסום. את הנבדקים העבירו החיילים למבנה סמוך שבנייתו טרם הסתיימה, לאחר שנאזקו ועיניהם כוסו בפלנלית.

בסביבות שעה 03:00 עצרו החיילים רכב בו נסע עמאר אסעד אבו האני, בן ה-80, תושב כפר ג'לג'ליא, שהיה אזרח ארצות הברית וחזר לגדה המערבית עם פרישתו מהעבודה ב-2021 לאחר שנים ארוכות של מגורים בוויסקונסין שבארצות הברית. לדברי החיילים התנגד אסעד לביקורת ולכן נעצרו הוא ושאר הנוסעים ברכב והועברו גם הם לאתר הבנייה הסמוך^{[דרוש מקור]}. החיילים אזקו את ידיו של אסעד, כיסו את עיניו בחוזקה במטלית והשליכו אותו על הרצפה.

עם סיום הפעילות הביטחונית, בסביבות 04:00, התירו החיילים יד אחת של עמאר אסעד בעודו שכוב על הרצפה במקום שהניחו אותו, ועזבו את המבנה מבלי שבדקו את מצבם של העצורים. ב-4:09 הבחינו הפלסטינים שאינו נושם והזעיקו עזרה.^[1]

לפי עד ראייה, אסעד הוצא מרכבו כשהוא עם רק עם נעל אחת, או אז כפתו אותו והכניסו פלנלית לפיו, גררו אותו 120 מטר והשליכו אותו לרצפה, שם שכב על בטנו במשך כל אותו הזמן. הרצפה הייתה כל כך קרה, ששני עצורים שהגיעו אחריו סיפרו בתחקיר של עיתון "הארץ" כי נאלצו לשבת בתנוחות משונות מרוב קור על-מנת להקטין את שטח המגע של איברי הגוף שלהם עם קור הקרקע.^[3] קצינים בכירים אמרו בעקבות התקרית כי הלוחמים במקום "לא ראו מולם בן אדם".^[4]

קיימת מחלוקת בין רשויות צה"ל לבין הרשות הפלסטינית בנוגע לנסיבות המוות. בעוד ששלושת הרופאים שניתחו את גופתו קבעו שהתקף הלב היה תוצאה של האלימות שהופעלה עליו, ממצאי התחקיר הצבאי שללו קשר בין המעשים לבין התקף הלב.^[5]

ילדיו של אסעד לא הצליחו להגיע ללוויה, מאחר שאין להם תעודת זהות פלסטינית ולכן עליהם לבקש אשרה מישראל, שלא עלה בידם לקבל.^[3]

מצ"ח פתחה בחקירת האירוע וב-30 בינואר 2022 פורסמו מסקנות התחקיר ולפיו לא היה שימוש באלימות מעבר למה שנדרש כדי להתגבר על התנגדותו של אסעד שעוכב במחסום. עם זאת נמסר, כי ”האירוע חמור ומצער ומצביע על כשל ערכי של הכוח וטעות בשיקול הדעת, תוך פגיעה חמורה בערך כבוד האדם.... הכוח כשל בכך שעזב את המקום והשאיר את אסעד שוכב, מבלי לוודא את מצבו לאשורו... עלו פערים מקצועיים בתכנון ובביצוע המשימה”.^[6][7]

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, שקיבל את תוצאות תחקיר מצ"ח. הגדיר את הפרשה כ"אירוע ערכי חמור" ומסר ש”עזיבת הכוחות את הזירה והותרתו של אסעד במקום מבלי לוודא את מצבו, מעידה על קהות חושים ומנוגדת לערכי צה"ל ובמרכזם החובה לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם”.^[8][9] מסקנות האירוע כללו נזיפה למפקד גדוד "נצח יהודה", סא"ל מתי שבח, ולהדחתם של מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה מתפקידי פיקוד למשך שנתיים.^[10] גם שבועיים לאחר מכן חזר והתייחס לכך כוכבי בטקס השבעת שופטות צבאיות והענקת דרגת אלוף לנשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, בבית הנשיא. שם אמר בין היתר:”לא צריך חוק כדי לדעת שלא משאירים אדם בן 80 בקור בפעילות מבצעית ולא משנה אם היה אדם בן 80 או בן 18. צריך שיקול דעת, ערכים ואנושיות.”^[11]

גם שר הביטחון בני גנץ ואלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הגיבו לאירוע. גנץ מסר שמערכת הביטחון תפעל מול כל חריגה מהנורמות של ערכי צה"ל. פוקס אמר כי ”היה באירוע כשל ערכי חמור מאד. לא הייתה פה חמלה וכבוד האדם, אלא אטימות וקהות חושים וחוסר רגישות”.^[12]

בראיון לאתר וואלה! התייחס שר החוץ יאיר לפיד לאירוע ואמר ש”זה דבר שלא ייתכן במדינה דמוקרטית שומרת חוק. אנחנו במאבק קיומי, למאבק הזה יש מחירים, אבל אנחנו לא ניכנע לתרבות הדם והמוות של החמאס וארגוני הטרור. נשמור על זהות ישראל כמדינה דמוקרטית שומרת חוק שמבינה מה זה להיות החלש”^[13]

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לאירוע ואמר שהמקרה ”צריך להיות תמרור אזהרה בפני כולנו. המוסר היהודי אינו יכול להכיל או להיות אדיש לכך וכי צריך ללמוד להכיר ולאהוב את האחר, כי כולנו נבראנו בצלם, וזה יכול להיות גם הסבא שלנו”.^[14]

האירוע הביא לביקורת על צה"ל ובמיוחד על גדוד "נצח יהודה", שלחובתו נרשמו מספר אירועים אלימים כנגד פלסטינים בגדה המערבית ואף עלו קריאות לפרק את הגדוד. אלוף פיקוד המרכז הודיע שגדוד נצח יהודה "יוזז לגזרות אחרות - לא נכון שיישאר באזור רמאללה".^[12]

ב-3 בפברואר 2022 פרסם יהונתן גפן בלדה לזכרו של עמאר אסעד בשם "זה לא אני שהרגתי את עמאר אסעד הזקן" (לפי שירו של בוב דילן, ”Who Killed Davey Moore?‎“), ובה גינה את האופן שבו כל דרגי הצבא אינם לוקחים אחריות על המקרה.^[15]

לפי גורמים בצה"ל, בני המשפחה סירבו לשתף פעולה עם החקירה והעבירו מעט מסמכים רפואיים באשר להיסטוריה הרפואית של אסעד. גורם רפואי צבאי בדק את עדויות החיילים ואת מעט המסמכים שכן הועברו ומצא כי לא ניתן לקבוע שמותו של אסעד נגרם דווקא בשל פעילות הכוחות, או כי הכוח היה צריך להיות מודע למצבו הרפואי של אסעד במהלך העיכוב ובטרם שחרורו.^[16][17] שלושה רופאים פלסטינים שניתחו את גופתו של אסעד קבעו כי התקף הלב שבו לקה נבע ממתח, בעקבות "אלימות חיצונית" שהופעלה עליו. מקורות פלסטיניים אמרו כי העציר הוכה קשות בידי החיילים. לפי דובר צה"ל, מהתחקיר עלה כי "לא היה שימוש באלימות מעבר להתגברות על התנגדותו של אסעד".^{[דרוש מקור]} החיילים מצידם טענו כי אזקו את אסעד וחסמו את פיו ואת עיניו מחשש שיחשוף את פעילותם.^[18] לפני התחקיר, מסרו החיילים גרסה שיקרית לפיה קיבלו פקודה לכפות אותו.^[19]

בעקבות התקרית, צה"ל מצא כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים וכי לא הייתה כוונת זדון, ובמקום זאת נקט בצעדים משמעתיים ופיקודיים, כאשר מפקדי המחלקה והפקודה הודחו ונקבע כי לא ימלאו תפקידים פיקודיים למשך שנתיים.^[20]

בעקבות המקרה הגישה המשפחה תביעה נגד המדינה. באוקטובר 2022 פורסם שלפנים משורת הדין תפוצה המשפחה בסכום של 500,000 ש"ח והתביעה תידחה^[21][22]

מאחר שהנפטר היה אזרח אמריקאי פנה דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, לישראל כדי לקבל הבהרות והצהיר ש"מצפים לחקירה פלילית מלאה".^[23] בפברואר 2022 הודיעה מחלקת המדינה כי ארצות הברית אינה מסתפקת בממצאי התחקיר המבצעי של צה"ל ובצעדים המשמעתיים שננקטו נגד מספר מפקדים בגדוד "נצח יהודה", אלא מצפה כי האחראים ייתנו את הדין באופן מלא^[24][25]

הפרשה הוצגה בפני העצרת הכללית של האו"ם על ידי נציג הרשות הפלסטינית בארגון.^[26] במקביל הביע תור ונסלן (המתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון) את צערו על המקרה וקרא לחקירה מהירה, יסודית ושקופה של הפרשה.^[27]

באפריל 2024 פורסם על כוונת ארצות הברית להטיל עיצומים על גדוד "נצח יהודה" כחלק ממהלך רחב יותר של עיצומים בין-לאומיים שנועד לצמצם את הפגיעה בפלסטינים על ידי מתנחלים אלימים. נטען שפרשת מותו של עמאר אסעד הייתה בין הגורמים העיקריים לכוונה זו.^[28][29]

• אליאור לוי, יואב זיתון, מצ"ח חוקרת מוות של קשיש פלסטיני אחרי שנעצר על ידי כוח צה"ל, באתר ynet, 12 בינואר 2022
• מת פלסטיני בן 80 בעל אזרחות אמריקאית שנעצר הלילה בידי חיילי צה"ל, באתר "זו הדרך", 12 בינואר 2022
• אור הלר, תחקיר מות הפלסטיני בן ה-80: "לא הייתה פה חמלה וכבוד האדם", באתר חדשות 13, 1 בפברואר 2022
• שלומי מלוביצקי, תחקיר מות הפלסטיני; המפקד ננזף ושניים הודחו, באתר כיכר השבת, 31 בינואר 2022
• הרמטכ"ל על מות בן ה-80: "האופן בו הושאר בשטח - לא ערכי" - בקורס מג"דים ומ"פים, סרטון באתר יוטיוב, 1 בפברואר 2022
• מותו של עמאר אסעד, באתר ה-BBC, תאריך 12 בינואר 2022
• זינה אל-טהאן, מותו של עמאר אסעד, באתר אל-ג'זירה
• משפחת הפלסטיני דורשת חקירה בינלאומית, באתר הוושינגטון פוסט
• ישראל חוקרת את מותו של קשיש פלסטיני שנעצר, באתר ABC, תאריך 13 בינואר 2022
• יואב זיתון, 3:52 בלילה: עמאר אסעד מוטל על הרצפה | הצילום הדרמטי בפרשת מות הפלסטיני, באתר ynet, 9 בפברואר 2022
• בן סמואלס, בנותיו של עומר אסעד שנעצר ומת דורשות צדק, ואת התערבות ארה"ב, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
• יואב זיתון, הרמטכ"ל כוכבי: "לא צריך שום חוק כדי לדעת שלא משאירים בן 80 בקור", באתר ynet, 13 בפברואר 2022