פרשת מותו של יוסף סלמסה, עוסקת במותו של צעיר בן העדה האתיופית בשנת 2014. הפרשה סוקרה באמצעי התקשורת על רקע טענת משפחתו כי מותו נבע מחשמול בטייזר, בעת מעצר, על ידי שוטרים ממשטרת זכרון יעקב כמה חודשים קודם למותו. גופתו של סלמסה אותרה בתחתית מצוק ללא שברים בעצמות הגולגולת או בחוליות עמוד השדרה, עם פצע שנגרם מחפץ חד ובכיסו סכין יפנית שנעלמה מרשות המשטרה ולא הועברה לבדיקת הפתולוג.[1] בדו"ח הנתיחה של גופתו צוינה פגיעה עצמית כסיבת המוות המשוערת לצד הקביעה כי "לא ניתן לשלול פגיעה על ידי גורם אחר".[1]
חקירת המחלקה לחקירות שוטרים בעניין מותו של סלמסה העלתה כי השוטרים שחשמלו אותו שיקרו בחקירתם, אולם הוחלט כי דיווחם הכוזב מחייב צעדים פיקודיים ומשמעתיים ולא משפט פלילי.[2]היועץ המשפטי לממשלה דחה את ערעורה של משפחת סלמסה, בנימוק כי "אין ראיות הקושרות את מותו של סלמסה עם התנהלות השוטרים".[3]
יוסף סלמסה נולד באשקלון. משפחתו עלתה בשנת 1991 והוא נולד בישראל בשנה זו.[4] יוסף בן רביעי מתוך שמונה לטדלה ופרנוס סלמסה, שעלו לישראל מגונדר שבאתיופיה והתגוררו בשכונת גבעת חן בבנימינה. את נעוריו העביר סלמסה בפנימיית כפר גלים, שממנה נפלט בתחילת כיתה י"ב.
יוסף סלמסה עבד ביקב בנימינה. בשנת 2011 הוא עוכב ונערך חיפוש בחפציו ובביתו בחשד לאחזקת מריחואנה, אך לא נמצאו סמים.[5]
מעצרו של יוסף סלמסה
בשבת, 1 במרץ 2014, בשעה 19:38, ישב סלמסה עם חבריו בגינה ציבורית מתחת לביתו בבנימינה. שני שוטרים ממשטרת זכרון יעקב הגיעו למקום בעקבות תלונה על ניסיון פריצה של אדם חמוש בסכין. השוטרים חשדו בסלמסה, אך הוא הופתע מהחשדות כלפיו וטען כי לא עשה דבר. על פי דו"ח המשטרה, סלמסה תקף את אחד השוטרים באגרופים וניסה לפגוע בו. בתגובה חשמלו אותו השוטרים באקדח אלקטרוני מסוג "טייזר". על פי עדי ראייה, השוטרים כלל לא בדקו את התלונה על ניסיון הפריצה. השוטרים אזקו את סלמסה בידיו וברגליו ולקחו אותו לניידת.[6]
בתחנת המשטרה הוחלט לא לחקור את סלמסה שהיה שיכור, אלא לזמן אותו לחקירה בשלב מאוחר יותר. בשעה 21:05 הוא שוחרר מתחנת משטרת זכרון יעקב. אביו, טדלה סלמסה, הגיע לתחנה ומצא אותו מוטל ללא ניע על הכביש מחוץ לתחנה, כשהוא אזוק בידיו וברגליו.[7] המשטרה אזקה את טדלה והזמינה פרמדיק מגן דוד אדום שהעביר את יוסף למרכז הרפואי הלל יפה בעקבות החבלות שנגרמו לו.[7] סלמסה נלקח לבית החולים ללא ליווי משטרתי ושוחרר כעבור כמה שעות. במכתב השחרור נכתב: "בן 22, במצב גילופין, לאחר תקיפה, לדברי אבא על ידי משטרה, התחשמל בדופן הבטן, נחבל ביד". חשבון האמבולנס נשלח לבית המשפחה.[8]
לאחר המעצר
לדברי משפחתו, האירוע הקשה הותיר צלקות בנפשו, הוא לא חזר להיות אדם שמח וחייכן כפי שהיה, ומחוץ לשעות העבודה הסתגר בביתו. משפחתו חששה לחייו ופנתה למחלקה לחקירות שוטרים בבקשה לחקור את האירועים שקרו בזמן מעצרו. בתלונה ציינו בני המשפחה כי סלמסה נפגע נפשית מהמקרה, וכי הוא מטופל על ידי שירותי הרווחה וזקוק להשגחה. החקירה נפתחה ב-6 באפריל 2014.[9] יוסף סלמסה זומן טלפונית לחקירה מספר פעמים, אך סירב להגיע. לאחר מספר ניסיונות של מח"ש ובהיעדר שיתוף פעולה מצד סלמסה הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין מעצרו.
במקביל, המשטרה בקשה לחקור את סלמסה על האירוע, אך הוא סירב להגיע לחקירה. שוטרים התקשרו למשפחתו פעמים רבות ודרשו שסלמסה יתייצב לחקירה. בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת טענה אחותו של המנוח, אילנית מששה סלמסה, כי השוטרים איימו להפוך את בית המשפחה ולמנוע מהם שינה.[10] אדוארד כהן מתנועת "חיי שחורים חשובים" טען כי איומים אלה דומים להטרדת פעילים שעמדו מאחורי הפרות הסדר בפרגוסון באותה תקופה.[11] דוברת המשטרה, מירב לפידות, טענה כי: "השוטר אמר, אמירה שאני כן מסכימה שאולי יכלה להיאמר בצורה יותר נעימה, והוא בא בצהריים והוא אמר להם 'תקשיבו, כשאנשים לא מגיעים לחקירה, בדרך כלל מה שקורה, אז הולכים בלילה ומביאים אותם באמצע הלילה לחקירה', כי זה התפקיד של משטרת ישראל".[7] לטענת השוטרים, הם ניסו לאתר את יוסף סלמסה ולזמנו לחקירה, מכיוון שסירב להיענות לזימון טלפוני. בני משפחתו דחו על הסף את טענות המשטרה והציגו הקלטות בהן נשמע ניסיון של המשטרה להפעיל לחץ על המשפחה ואף איומים ("אתם לא תשנו אם אנחנו לא נישן", "אני אביא לפה 12 שוטרים, אני אהפוך לך את הבית")[12] על יוסף סלמסה ועל בני משפחתו כדי שיבטלו את התלונה שהגישו למח"ש.
מותו של יוסף סלמסה
ב-2 ביולי 2014, שישה ימים לאחר המועד בו לטענת משפחתו של סלמסה הזמינו השוטרים את יוסף לחקירה באופן מאיים,[5] יצא יוסף סלמסה להפסקת צהריים מעבודתו ביקב בנימינה ולא שב. משפחתו דיווחה על היעדרותו למשטרה והחלו חיפושים אחריו. ביום שישי, 4 ביולי 2014, גילה מסוק את גופתו בתחתית מצוק המחצבה בבנימינה. אנשי מגן דוד אדום קבעו במקום את מותו ומסרו הודעה למשפחה.[13] ההורים לא קיבלו אישור לראות את גופתו.
על פי דו"ח הנתיחה לאחר המוות שחיבר ד"ר ריקרדו נחמן מהמכון לרפואה משפטית, לא נמצאו שברים בעצמות הגולגולת או בחוליות עמוד השדרה ולא נגרם נזק לפניו של סלמסה, על אף הימצאותה של הגופה בתחתית מצוק מגודר וקשה לגישה.[1] מנגד, נמצאו חבלות יבשות ושפשופים שנגרמו למנוח "מסיבה לא ברורה".[1] כמו כן נמצא פצע אלכסוני בצווארו, שנגרם מחפץ חד בעל שפה מושחזת "כגון להב סכין או כל עצם עם קצה יחסית חד".[1]סכין יפנית שצולמה בזירה לא הועברה לבדיקת הפתולוג ונעלמה מרשות המשטרה.[1] ד"ר נחמן קבע כי סיבת המוות המשוערת היא פגיעה עצמית, אולם הבהיר כי “לא ניתן לשלול פגיעה על ידי גורם אחר". על כך העיר ד"ר נחמן כי “הבאת חפציו של המנוח הייתה יכולה לתרום לפתרון סוגיה זו. ייתכן והייתה אפשרות להפיק דנ"א מהסכין היפנית" ובסיכום הדו"ח ציין כי “במקרים דומים, חשוב להעביר לבדיקתנו את כל החפצים הרלוונטיים המעורבים באותו מקרה ספציפי".[1] המשטרה לא הסבירה מדוע שוחזר דו"ח מציאת הגופה ב-5 באוקטובר 2014, כשלושה חודשים לאחר מציאת הגופה.[1]
פתיחת החקירה מחדש
לבקשת משפחת סלמסה, ב-19 בנובמבר 2014 נפתחה מחדש חקירת מח"ש. נגבו עדויות מהוריו של סלמסה ומעדי ראייה לאירוע, והשוטרים המעורבים זומנו לחקירה באזהרה. עורך דין דרור מתתיהו, חבר ועד מנהל באגודת יהודי אתיופיה,[14][15] ועורכת דין דנה שול ייצגו את משפחת סלמסה לאורך כל החקירה.[16]
בבחינה המחודשת של חומר הראיות בתיק מצאה המחלקה לחקירות שוטרים כי השוטרים שיקרו כשטענו שהזהירו את יוסף סלמסה בטרם השתמשו נגדו בטייזר. כמו כן נמתחה ביקורת על השארתו מחוץ לתחנת המשטרה.
על פי החקירה, הגעתם של השוטרים אל בני המשפחה נעשתה כדין, והאיומים שהושמעו לא חצו את רף האיום הפלילי, אך הם מצדיקים בחינה משמעתית ופיקודית.[17][2]
המחלקה לחקירות שוטרים החליטה לסגור את התיק הפלילי בכל הנוגע לשימוש שעשו השוטרים בטייזר, וזאת מחוסר ראיות מספיקות.[18][19] מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך החליט שאין מקום לנקוט בצעדים מִנהליים או פיקודיים נגד השוטרים שעצרו את סלמסה תוך שימוש באקדח טייזר. מנכל"ית משרד המשפטיםאמי פלמור מתחה ביקורת חריפה על טיפולה של משטרת ישראל בפרשה.[20]
באוקטובר 2017, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דחה את ערעור משפחת סלמסה בנוגע לסגירת תיק החקירה במחלקה לחקירת שוטרים וקבע שאין ראיות הקושרות את מותו של סלמסה עם התנהלות השוטרים. אולם, המליץ שהמפכ"ל יבחן ברמה בפיקודית את החשד לדיווח שקרי של השוטרים שהתריאו לפני השימוש במכשיר טייזר.[16][3]
בעקבות הלחץ הציבורי והתקשורתי (ראו בפסקה הבאה) הוחלט גם לפתוח מחדש את החקירה בעניין נסיבות מותו של סלמסה, שגורמים שונים, ביניהם בני משפחתו ופרקליטם, טענו שנגרם על ידי אדם אחר, ולא היה תוצאה של התאבדות[1].
מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלמסה
יוסף סלמסה הפך לאחד מסמלי המחאה בהפגנות יוצאי אתיופיה.[21] בדוח של הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור נאמר כי "משפחתו של יוסף סלמסה ז"ל וחלק גדול מיוצאי אתיופיה סבורים, כי סלמסה נרצח וכי המשטרה סימנה כיוון חקירה אחד בלבד - פגיעה עצמית - והזדרזה לסגור את התיק בלא שמיצתה את החקירה".[22]
במרץ 2016 הפגינו כ-500 בני אדם מול המטה הארצי של המשטרה בירושלים במחאה על החלטת המחלקה לחקירות שוטרים לסגור את תיק החקירה בדבר מותו של יוסף סלמסה, ונגד אלימות משטרתית שננקטת, לטענתם, כלפי יוצאי אתיופיה. בין המפגינים היו גם בני משפחתו של סלמסה. אבי יאלו, אחד הפעילים שהשתתף בהפגנה, אמר: "ברגע שמדובר בקורבנות ממוצא אתיופי, מערכת החוק סלחנית ולא ממצה את ההליך המשפטי. וזה לא רק יוסף סלמסה - אנחנו זוכרים אינספור מקרים שבהם ראינו שמערכת החוק התירה לפגוע באזרחים ממוצא אתיופי. יוסף סלמסה הפך להיות סמל, אבל כמעט שאין משפחה ממוצא אתיופי שלא פגשה באלימות המשטרתית".[31]
אמו של סלמסה טענה בהפגנה שיוצאי אתיופיה בישראל סובלים מגזענות, וקראה להתייחס אליהם כאזרחים שווים לכל דבר ועניין. "הגיע הזמן שאלו שיושבים למעלה יתחילו לצאת מהמציאות שבה הם נמצאים ויסתכלו לנו בעיניים. אנחנו אזרחים ישראלים, לא שונים מאף אחד, זה שהצבע העור שלנו כהה זה לא אומר שאנחנו שונים", אמרה.
חברי הכנסת אברהם נגוסה (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות) וקסניה סבטלובה הגישו לפרקליט המדינה שי ניצן ערר על סגירת תיק החקירה בנוגע למותו של סלמסה. "עצם הודאת מח"ש בעדות השקר של השוטרים, המהווה עבירה פלילית, והחלטתם לסגור את התיק על אף זאת אומרת הכול", ציין נגוסה. "יש כאן התנהלות רשלנית שפוגעת ברגשותיה של קהילה שלמה וגורמת לאובדן אמון מוחלט מצד יוצאי אתיופיה במשטרה".[32]
הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה
החלטת ממשלה מס' 1107 מפברואר 2016, הובילה להקמת צוות לטיפול בגזענות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים. בדוח שפרסם הצוות מתוארות פרשות יוסף סלמסה והחייל דמאס פיקדה כאירועים מכוננים ביצירת משבר האמון בין יוצאי אתיופיה והממסד.[33]