פרשת הבריחה אחרי פוגרום קיילצה

פוגרום קיילצה, האבלים על יד ארונות הקורבנות

פרשת הבריחה בעקבות פוגרום קיילצה מתייחסת ליציאה ההמונית של שורדי השואה מפולין בקיץ 1946 בעקבות פוגרום קיילצה שהתרחש ב- 3 ביולי 1946.[1][2] פוגרום זה, בו נרצחו 47 יהודים שניצלו מהשואה, זעזע את יהדות פולין והעולם וכן את הממסד השלטוני הפולני. הממשלה הגיבה בחומרה למעשה ומספר ימים לאחר האירוע נפתח המשפט הראשון של הפורעים בו נגזרו להם עונשים חמורים.

היד הקשה בה נקטו השלטונות לא הרגיעה את יהודי פולין, שמתוך הבנה שלא ניתן לשקם את חייהם בפולין, החלו להתכונן ליציאה מפולין במסגרת תנועת הבריחה. יצחק צוקרמן, ממנהיגי תנועת הבריחה, הגיע ל"הסכם" עם גורמים בממשלת פולין, לפיו הגבול הפולני יפתח למעבר לקבוצות מאורגנות של הבריחה, באופן חצי חוקי.[3]

במסגרת הסכם זה יצאו מפולין, בשלושה החודשים לאחר הפוגרום כ־76,730 שורדי שואה במסגרת תנועת "הבריחה".[4][5]

רקע

עם סיום מלחמת העולם השנייה החלה באירופה נדידה של מיליוני בני אדם שניסו לחזור לבתיהם. גם יהודים רבים, ששרדו את השואה, חזרו ליישובים בהם גרו לפני המלחמה כדי למצוא בני משפחה שניצלו. היהודים החוזרים גילו, שלא רק שהאנטישמיות של המקומיים לא נעלמה, אלא שהמקומיים ניצלו את גירוש היהודים כדי להשתלט על רכושם. בפולין במיוחד האנטישמיות והעוינות התבטאו בפגיעה ביהודים ובמקרים רבים גם ברצח ובפוגרומים.

אירועים אלו ועוינות זו היו בין הסיבות שהביאו את היהודים להבנה ש"אי אפשר להישאר" וצריך לחפש מולדת חדשה. תנועת הבריחה החלה לפעול עוד לפני תום המלחמה באזורים ששוחררו מהכיבוש הנאצי. בינואר 1945 בלובלין שבפולין החליטה קבוצה של שורדים בוגרי תנועות הנוער הציוניות מלפני המלחמה על הקמת ועידת הבריחה. זה היה הארגון העיקרי שנרתם לסייע לאלו מיהודים שהחליטו לעזוב את ארצותיהם ולצאת למסע אל לארץ ישראל.

הפוגרום בקיילצה

ערך מורחב – פוגרום קיילצה

אירועי הפוגרום

פוגרום קיילצה התחולל ב-4 ביולי 1946 בעקבות עלילת דם על יהודים בטענה שהם כלאו ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לטקסים דתיים. בעקבות שמועות אלה הגיעו אזרחים פולנים לבית חשוד במעשה ובסיוע שוטרים וחיילים פרצו לבית בו גרו חברי "קיבוץ" של תנועת הבריחה. אלה היו ניצולי שואה, שהכינו עצמם לעזוב את פולין. יושבי הבית נגררו לרחוב, הוכו ורבים מהם נרצחו. המהומות התפשטו לרחובות נוספים ובהמשך לערים בסביבה. הם שככו רק לאחר שהגיעו לקיילצה יחידות צבא מוורשה. בסיומו של יום הפוגרום נמנו 47 חללים יהודים (מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר) וכן כ-80 פצועים.

התיאוריות לפרוץ הפוגרום

אנשי הממסד הפולני כיוונו אצבע מאשימה כלפי החוגים הלאומיים, מתנגדי השלטון הקומוניסטי וצבא הכיבוש הסובייטי, בטענה שכוונת הפורעים הייתה להסית את ההמון נגד הממשלה הדמוקרטית החדשה– אנטישמיות המכוונת נגד הדמוקרטיה הפולנית.[6]החוגים הלאומנים וראשי הכנסייה, שלא גינו את הפוגרום, האשימו את הממשלה ביזום פרובוקציה, בטענה שמי שעמד מאחורי הפוגרום היו האו.בה (שרות הביטחון הפולני) ושמטרת הפרובוקציה לגרום למערב להתרחק מפולין ובכך לקרבה אל ברית המעוצות הקומוניסטית.[6] תאוריה נוספת שהופצה טענה כי יהודים ציונים ארגנו את הפוגרום כדי להגביר את האנטישמיות ובכך לגרום ליהודים לצאת מפולין.

לאחר הפוגרום - הסכם עם ממשלת פולין

תגובת הממשל הפולני

הפוגרום גרם לזעזוע לא רק בקרב היהודים, אל גם בקרב אנשי השלטון הפולני. זאת מאחר שהיה חלק מסדרה של אירועים אנטישמיים, שכללו עלילות דם, פגיעות ורציחות, שגרמו לכ-1,000 נרצחים יהודים אחרי המלחמה.[7] החשש של הממשל, שהאירועים יערערו את יציבות השלטון, הביא להחלטה לדכא את האירועים ביד חזקה. ב-9 ביולי 1946, למחרת ההלוויה, נפתח המשפט ראשון נגד 12 מהפורעים ופסק הדין הוקרא שלושה ימים לאחר מכן. תשעה מהנאשמים נידונו למוות והאחרים למאסר של שבע עד עשר שנים.[8] בהמשך נערכו משפטים נוספים והעונשים שהוטלו בהם היו קלים יותר.

תגובת היהודים

הידיעות על הפוגרום נפוצו ברחבי הקהילות היהודיות באירופה ועוררו זעזוע גדול. העונשים של הפורעים לא הרגיעו את החרדות מכך שהשלטון אינו מסוגל להגן עליהם. לפיכך נרשם גידול משמעותי בנהירת יהודים אל מחוץ לפולין. היקף זה של יציאה מפולין, אילץ את ארגון הבריחה להתארגן מחדש. הדפוס הקודם של הוצאת קבוצות קטנות, לא התאים למציאות החדשה שנוצרה בפולין. והבהיר היה בורו שיש להגיע להסכם עם ממשלת פולין כדי להסדיר את הגירת היהודים.

ההסכם עם ממשלת פולין

יצחק (אנטק) צוקרמן, חבר בוועד המרכזי של יהדות פולין, יצא לוורשה ונפגש עם חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית וממלא מקום שר ההגנה, גנרל ספיכלסקי (אותו הכיר וידע על יחסו החיובי ליהודי פולין). צוקרמן, שהיה דמות מוכרת ומוערכת על ידי הפולנים לאור תפקידו במרד גטו ורשה, הצליח, כחבר בוועד המרכזי היהודי, לחתום על הסכם עם גנרל ספיכלסקי. ההסכם קבע כי היהודים יוכלו לצאת מפולין באופן חצי חוקי. ההסכם קבע שהיציאה תהיה דרך נקודות שיקבעו מראש, בתאום עם משמר הגבול הפולני, בקבוצות מאורגנות, עם תיעוד וזאת בכפוף למספר תנאים:

  1. הסכמת ארגון הבריחה שהיציאה תשמר בסוד ולא תהיה שום הוכחה למעורבות הממשלה בפעילות זו או להסכמתה לה.
  2. בין היוצאים לא יסתננו פולנים, אויבי המשטרגורמים פלילים או משתפי פעולה עם הנאצים. האחריות לכך מוטלת על תנועת הבריחה.
  3. תוגבל הוצאת מטבע זר וכסף מהמדינה.
  4. יציאת היהודים לא תתבצע על ידי מבריחים "לא לגאליים", ותהיה באחריות הבריחה.

גנרל ספיכלסקי דרש לכוון את זרם היוצאים דרומה לצ'כוסלובקיה ולא צפונה דרך העיר הפולנית שצ'צ'ין לגרמניה, אזור שנשלט על-ידי הצבא האדום.[3] הוא מינה את הגנרל צ'רבינסקי, מפקד משמר הגבולות, לשמש אחראי על הקשר עם אנשיו של צוקרמן.

לעומת הסבר זה להסכם עם ממשלת פולין טען הפרטיזן סטפן גראייק כי ההסכם נולד ביינו לבין גנרל קומאר, ראש אמ"ן במטכ"ל הפולני, וד"ר דוד כהנא, הרב הראשי של פולין באותה תקופה, טען כי ההסכם נולד בינו לבין גנרל קומאר ולא בעזרתו של גראייק.[9]

יחס השלטון הפולני לבריחה

למרות החתימה על ההסכם היה יחס שלטונות פולין להסכם ולתהליך הבריחה מורכב ובלתי עקבי והושפע ממספר גורמים:

  • גלויי האנטישמיות כנגד היהודים, שחזרו לפולין מרחבי אירופה, איימו על יציבות המשטר.
  • שנוי היחס של ברית המועצות לציונות לחיוב. מאבק היישוב בבריטים הוליד אצל הסובייטים תקווה להשיג דריסת רגל במזרח התיכון ולכן הם תמכו בשאיפת היהודים לחזור לארץ ישראל. פולין הלכה בעקבותיהם. שינוי זה בברית המועצות בא לידי ביטוי בנאומו ההיסטורי של אנדריי גרומיקו באו"ם ב–29 בנובמבר 1947.
  • הממשל הפולני האמין שיחס טוב כלפי היהודים יעזור לממשלת פולין בקשריה עם המערב.עם זאת, הרצון של הממשלה הפולנית לשמור על יחסים טובים עם הממשלה הבריטית הביא, במקרים רבים, להתנכלות לפעילות הבריחה, הצרת צעדיה ומעצר פעיליה.

תכנון "הבריחה" בעקבות ההסכם

צבי נצר ("אלכסנדר") מונה כמוציא לפועל של ההסכם מול הגורמים הפולניים, יוחנן כהן ("גדעון"), איסר בן צבי ("שמעון") וטוביה הכהן ("תיאופיל") היו בצוות המתכנן. הצוות הציע לפולנים שני צירי מעבר מפולין לצ'כוסלובקיה:

  • צבי נצר בגבול פולין צ'כיה בקודובה
    הציר הצפוני, שנקודת היציאה שלו הייתה בוואלבז'יך (כנויה – 'יער') והמעבר היה דרך פרידלנד לברואומוב ('ארבה').
  • הציר הדרומי, שנקודת היציאה שלו בבקלוצ'קו ('כפר'), דרך קודובה ('נגב') לנאחוד ('נחום'), עיר הגבול הצ'כית.[10]

כמו כן הוחלט, למרות ההסכם עם פולין ואופי הפעולה החצי חוקי, לא לחשוף את ארגון הבריחה, את הפעילים ואת דרכי הבריחה הנוספות ששימשו את הבריחה.[11] הוחלט לתגבר את מספר הפעילים בנקודות היציאה (וואלבז'יך, קלוצ'קו וקודובה), תוך צמצום הצוותים במקומות אחרים, ולגייס פעילים נוספים. הגדלת הצוותים הייתה כרוכה בעיכוב יציאתם של כמה מחברי הארגון שכבר "ישבו על מזוודותיהם" בדרך לארץ ישראל.

הצוות העריך, שלאחר חודשיים של התארגנות, ניתן יהיה להוציא כ-50,000 יהודים במסלולים שסוכמו עם השלטונות הפולנים. אנטק מונה לפעול מול הרשויות הפולניות והארגונים הרשמיים במספר נושאים: ארגון הסעה ברכבות, סיוע מהוועד היהודי המרכזי וסיוע מארגון הג'וינט בפולין. כמו כן פעל אנטק מול מפקד המליציה, הגנרל ויטולד, להשיג אישור אספקת נשק מגן ונשיאתו על ידי פעילי הבריחה. הארגון החליט גם להעביר את הבורחים ברכבות לילה כדי לנצל את התאורה הקלושה בקרונות ובכך להקשות על פורעים לזהות את היהודים במטרה לפגוע בהם.

נצר עם קצינים בכירים במשמר הגבול, גנרל צ'רבינסקי ופעילות בריחה.

צוקרמן, גראייק ונצר יצאו לוורשה לפגישה עם הגנרל צ'רבינסקי שם הוצג נצר כאיש השטח, שאתו תתואם הפעילות, תחת השם פאן (אדון) חרקובסקי, חבר "מפלגת היהודים המאוחדת".[12][13] לא הייתה מפלגה כזו. הייתה, לעומת זאת, מפלגה שנקראה "מפלגת הפועלים המאוחדת". התקווה הייתה שהשם הדומה לא יסגיר את ההטעיה. גנרל צ'רבינסקי אישר את המסלולים שנצר הציע והבטיח לדאוג שהנהלת הרכבת תעמיד קרונות מיוחדים להעברת הקבוצות של הבריחה.[14]

השיחות עם הנהגת הצבא המשיכה בתאומים עם מפקדי משמר הגבול איתם הגיע נצר להסכם פעולה שעיקריו היו:

  • ציר מעבר עיקרי יהיה קלצקו-קודובה-נאחוד (מעבר הגבול הצ'כי).
  • ציר נוסף – וואלבז'יך-פרידלנד-ברואומוב.
  • היוצאים יגיעו לנקודות המעבר, כשבידי האחראי על הקבוצה תהיה רשימה קולקטיבית שמית הנושאת חותמת מוסכמת.
  • מטען אישי הוגבל ליכולת נשיאה והיה איסור על הוצאת זהב, תכשיטים, כסף זר ומסמכים סובייטיים.
  • הבריחה תהיה אחראית שלא יסתננו נוסעים לא יהודיים.
  • המעבר ייעשה בלילה או מוקדם בבוקר ולא יאוחר משעה 10.30.
  • האחראים על היציאה מפולין ידאגו כי מהצד הצ'כי יעשו סידורים לקליטת הבאים.
  • הכרחי לשמור על סודיות המבצע, שלא יגיע לידיעת עיתונות מקומית או זרה.
  • התחלת המבצע תהיה ב–28 ביולי 1946.

מימוש ההסכם ותחילת העברת יהודים

בהתאם להסכם החלו אנשי הבריחה בחיזוק והרחבת צוות הפעילים והעברתם ליישובים השונים לאורך המסלול. כמו כן נשכרו בתים גדולים, שננטשו על ידי גרמנים שגורשו, בהם אפשר היה לאכסן עד 4,000 איש בתנאים מינימליים: מנוחה, רחצה, שתייה חמה והתארגנות.[15] במהלך תקופת ההתארגנות סייר צבי נצר, בזהות של פאן חרקובסקי, לאורך הגבול בחברת קצינים פולניים ודאג ששומרי הגבול יתרשמו שהוא "אישיות חשובה מאוד".

מעבר גבול מפולין לצ'כוסלובקיה

בבוקר 28 ביולי יצאו המשאיות הראשונות לדרך כשהן עמוסות ביהודים. בתחנת הגבול, בין פולין לצ'כסלובקיה, חיכו נצר וקצין פולני, שהיה אחראי על המבצע, ואתם חוליות של שומרי גבול. היוצאים ירדו מהמשאיות, הסתדרו בתור, ניירותיהם נבדקו והם תושאלו על ידי השומרים. בסיום הבדיקה חזרו היוצאים למשאיות והשיירה המשיכה בדרכה לגבול הצ'כי.[16]

בימים שלאחר מכן יצאו מפולין, בצירים שסומנו, כ–2,000 יהודים מדי יום. הנקודות, בהן נאספו היהודים לקראת היציאה לגבול התמלאו במהירות ביהודים בורחים נוספים. התהליך לווה לא פעם באירועים שליליים, למשל, שני פעילי בריחה נורו ונהרגו על ידי השומרים הפולנים, או היו מקרים של גילוי רכוש שהוצאתו נאסרה אצל היהודים היוצאים. מצב זה אילץ את הבורחים להשאיר מאחור חלק מרכושם היקר, כשעיקר הצער היה על אובדן מכתבים ותמונות משפחתיות.

היקף היהודים הבורחים היה גדול מאוד ויצר עומס פיזי ונפשי על הפעילים שעבדו יומם ולילה. פעילים אלו נדרשו לטפל בשלל נושאים הקשורים לבורחים, החל מבעיות לוגיסטיות וכלה בבעיות אישיות של ילדים, זקנים, חולים וכו'. כל זאת תוך גילוי סבלנות והבנה לכך שהבורחים הם אנשים שניצלו זה עתה מהשואה. אחד הפעילים, טוביה כהן, כתב:

  • ”את המכתב אני כותב בצד הצ'כי של הגבול... יום יום עוברים אלף חמש מאות – אלפיים איש. הדבר נעשה מתוך הסכמה חשאית של הרשות הפולנית. הממשלה הצ'כית מעבירה הלאה דרך ברטיסלבה ללינץ (אוסטריה). אנו מניחים שהעניין ימשך עוד כחודש ימים. תעשו את החשבון ותראו מה גודל המפעל..”[17]
  • ”2,500 עברו ביום אחד... יום יום באים אלפים. לחץ הבריטים לסגור את הגבולות גובר על פולין ועל צ'כיה, הצ'כים עוצרים את הזרימה. מקומות הקליטה מלאים פליטים והסבל רב. נוצרו 'פקקים' בכל מקום – פולין, צ'כיה, אוסטריה וגרמניה...” (אוגוסט 1946)
  • ”...שוב התחלנו להעביר יהודים בגבולות 'שחורים', לילה-לילה יוצאות קבוצות, וחוצות את הגבול. מאסרים אינם מעכבים את המשך הפעולה...” (ספטמבר 1946)

המעבר החלופי בגבול פולין לגרמניה

צבי נצר עם פעילי בריחה בשצ'צ'ין

על אף שההסכם עם ממשלת פולין, הסדיר את יציאת היהודים מפולין בציר הדרומי פולין-צ'כוסלובקיה, הייתה הדרישה ליציאת יהודים מפולין גדולה מיכולת ההכלה של ציר זה, לכן בחנה הנהגת ארגון הבריחה צירים חלופיים להוצאת יהודים מפולין.

אחד המסלולים, שהיה פעיל עוד לפני ההסכם, היה המסלול דרך העיר שצ'צ'ין בצפון מערב פולין, לגרמניה דרך ליבק לאזור ברלין. הוחלט להעביר לשם בורחים שלא יצאו מפולין דרך צ'כוסלובקיה. יהודה באואר, בספרו "הבריחה", העריך כי מספר האנשים שהגיעו לברלין משצ'צ'ין בתקופה זו היה כ-16,000 יהודים.[18]

בשצ'צ'ין פעל צוות גדול של פעילי בריחה. ביוני 1945 קיבל את הפיקוד על הצוות מרדכי מיטלמן, פעיל ציוני בעברו, שבילה שנים בכלא סובייטי והיה מנוסה בפעילות חשאית. אנשי "הבריחה" ניצלו את החלטת ממשלת פולין לגרש אזרחים גרמנים מהאזורים שסופחו לפולין, בסיום המלחמה, לגרמניה והחליטו לצרף, באופו לא חוקי, למשלוחים של הגרמנים היוצאים לגרמניה גם יהודים. ארגון הבריחה יצר קשר עם "הוועד הממשלתי הפולני לרפטריאציה" (PUR) שתפקידו היה לגרש את הגרמנים מגבולות פולין. היהודים צוידו בתעודות "גרמניות" ועברו ברכבות ומשאיות משצ'צ'ין הפולנית לגרמניה, דרך אזור הכיבוש הסובייטי אל ליבק, הנובר וברגן בלזן, שהיו בשליטה בריטית, ומשם לאזור ברלין שהיה בשליטה אמריקאית.[19] הניירות שהחזיקו הבורחים היו מסמכים אישיים מזויפים, שהופקו במעבדה לזיוף מסמכים של הארגון בלודז' ("המסגרייה"), וכן במכתב מזויף, מראש העיר לודז', בו נכתב שהמחזיקים במכתב הם אזרחים גרמניים המבקשים לחזור למולדתם.[20][21] כדי לבסס את האופרציה גייס הארגון שני קצינים פולניים יהודים שעבדו ב PUR, שתפקידם היה לסייע במקרים של הסתבכות .[22]

בהגיע היהודים הבורחים לגרמניה לאזור השליטה האמריקאי הם שוכנו במחנות פליטים. לאחר שהתמלאו המחנות באכלוס יתר, למשל, במחנה שלאכטנזה, שנבנה ל-3,000 פליטים, חיו מעל 5,000 פליטים, פתחו האמריקאים מחנות נוספים, כמו המחנה בטמפלהוף. ב-15 בספטמבר 1946 נעצרו שלוש משאיות על ידי הרוסים באזור שבין שצ'צ'ין לליבק וכל הפעילים והבורחים נעצרו. אחרי משא ומתן שוחררו הבורחים אך פעילי "הבריחה", שהיו כבר מוכרים למשטרה הסובייטית, נשלחו לכלא בסיביר ושוחררו רק אחרי שנים ארוכות.[23]

באוקטובר 1946 הסתיימה פרשת הבריחה במסגרת "ההסכם" עם ממשלת פולין בעקבות לחץ של הממשלה הבריטית, אך פעילות הבריחה המשיכה, באופן חשאי ולא חוקי, עד שנת 1948, פרוץ מלחמת העצמאות. סה"כ יצאו מפולין כ - 200,000 שורדי שואה, כולל הרפטריאנטים מברית המועצות, והמשיכו את דרכם, רובם, לארץ ישראל.

השפעת יציאת יהודים בעקבות פוגרום קיילצה על המאבק הציוני עם המנדט הבריטי

עיתוי הפוגרום ובריחת כ-100,000 יהודים מפולין וארצות נוספות בחודשים שלאחר הפוגרום הייתה לה השפעה מכרעת על המהלכים הבינלאומיים שהתנהלו באותה תקופה.

כשאירע הפוגרום היו באזורי הכיבוש במערב אירופה, בעיקר בגרמניה, כ־100,000 יהודים שנדרש פתרון דחוף להוצאתם והעברתם למקום משכן חלופי. התנועה הציונית נאבקה להעלאתם לארץ ישראל וגם רוב היהודים היו מעוניינים בכך. בעקבות דו"ח הריסון הנשיא טרומן הפעיל לחץ כבד על הבריטים להיענות לדרישה זו ומסקנות הוועדה האנגלו-אמריקאית תאמו גם הם דרישה זו. הבריטים אומנם התנגדו אבל הלחץ האמריקאי הכבד עמד לשנות את עמדתם. עלית 100 אלף יהודים מאירופה הכבושה לארץ ישראל עמדה לפתור את בעיית שארית הפליטה בלא שתוקם מדינת יהודים ובלא שהבריטים יעזבו את הארץ.

בנקודת זמן קריטית זו (סתיו-חורף 1946) הוצפה אירופה מערבית בעוד כ-100 אלף יהודים שהגיעו, בעזרת תנועת הבריחה, לגרמניה ותבעו גם הם פתרון לעתידם.

מספר עצום זה של פליטים, שיבש את התוכנית האמריקאית לעליה והותיר את הבריטים בלא יכולת לגשר בין המצב היהודים שנוצר לבין ההתנגדות הערבית לעליה בממדים כאלה. באין מוצא אחר, הבריטים נדחפו להחלטה לסגת מהמנדט על ארץ ישראל והחזרתו לאו"ם במרץ 1947.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • צביקה דרור, בנתיבי הצלה, הקיבוץ המאוחד, 1988.
  • מירי נהרי, הבריחה הביתה, עמותת הבריחה, 2021.
  • אשר בן נתן ודוד שיף, הבריחה, משרד הביטחון, 1998.
  • אפרים דקל, הבריחה תש"ו - תש"ח, הבריחה

הערות שוליים

  1. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 318 - 337
  2. ^ יהודה באואר, הבריחה, מורשת וספרית הפועלים, 1970, עמ' 213 - 218
  3. ^ 1 2 יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 338
  4. ^ יוחנן כהן, עוברים כל כבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 422
  5. ^ יהודה באואר, הבריחה, מורשת וספרית הפועלים, 1970, עמ' 204
  6. ^ 1 2 יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 331
  7. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 334
  8. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 336
  9. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 340
  10. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 341
  11. ^ וזאת למרות שאנטק זלזל בעקרון הסודיות כשלדעתו הפולנים נטו בכל מקרה לעצום עין מול פעילות הבריחה ואילו רצו יכלו להפסיק פעילות זו ללא קושי
  12. ^ מפלגה זו לא הייתה קיימת אך השם דמה לשמה של המפלגה השלטת פפ"ר ("מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת")
  13. ^ ארכיון ציוני מרכזי, ועדת הצלה 1327,S26
  14. ^ עדות איסר בן צבי, ארכיון גורדוניה, חולדה, 26.8.1960
  15. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 358
  16. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 363
  17. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 366
  18. ^ יהודה באואר, הבריחה, מורשת וספרית הפועלים, 1970, עמ' 229
  19. ^ יוחנן כהן, עוברים כל גבול, זמורה ביתן ומשואה, 1995, עמ' 62
  20. ^ אפרים דקל, בנתיבי הבריחה, מערכות, 1958, עמ' 42
  21. ^ מ. מיטלמן, הבריחה בשטטין, חוברת במימיאוגרף, ללא תאריך, עמ' 4
  22. ^ יהודה באואר, הבריחה, מורשת וספרית הפועלים, 1970, עמ' 225
  23. ^ יהודה באואר, הבריחה, מורשת וספרית הפועלים, 1970, עמ' 228-227


הבריחה
פעילי הבריחה שאול אביגור • יעקב אבידוב • יחיאל אדמוני • פנינה אורטרגר • יהודה ארזי • אשר בן נתן • איסר בן צבי • יהודה באואר • חסיה בורנשטיין בילצקי • משה גלילי • אבא גפן • סטפן גראייק • יחיאל דובדבני • אפרים דקל • זאב הדרי • זאב הרינג • ראומה ויצמן • אהרון חוטר ישי • יוחנן כהן • משה כרמיל• צביה לובטקין • אנדה עמיר-פינקרפלד • נתנאל לורך • חיים לזר • מזל מוצרי • צבי נצר • מרדכי סורקיס • מאיר ספיר • עדה סרני • עקיבא פיינשטיין • הרמן פלש • אנטון פרודקין • יצחק צוקרמן • אבא קובנר • ברוך קונפינו • רוז'קה קורצ'אק • לנה קיכלר-זילברמן • רות קליגר-עליאב • ניסן רזניק • נחום שדמי • ברטולד שטורפר • אפרים שילה • שלמה תמיר

ארגונים הגדעונים • המוסד לעלייה ב' • הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים • עליית הנוער • תנועת הבריחה • נשים בתנועת הבריחה • ההגנה • מחנות עקורים • הבריגדה היהודית • ילדים בתנועת הבריחה
אירועים ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית • זיוף תעודות בפעילות תנועת הבריחה • פרשת ה-500 • פוגרום קיילצה • פרשת הבריחה אחרי פוגרום קיילצה • רכבת שמטרר • הרפטריאציה של שורדי השואה מברית המועצות לפולין • הממשלה הבריטית נגד תנועת הבריחה
אתרים מחנות העקורים • שביל השלום האלפיני • מחנה העקורים ברגן-בלזן • מחנות העקורים בסלנטו • מחנה העקורים גרוליאסקו • מחנה העקורים פלדאפינג • מחנה העקורים לנדסברג • מחנה העקורים פרמו • מחנה פפנדורף • פרנוואלד • מחנה גרנד ארנס • מחנה אם שטאו • בית הילדים במארקין, בלגיה • אמדן • זנגווארדן • בית שיזופולי
מסמכים הספר הלבן (1922) • הספר הלבן (1930) • הספר הלבן (1939) • מחברת לוזיה • סרטיפיקט
מורשת והנצחה
שירים אמא, כבר מותר לבכות? • בין גבולות
אתרים מוזיאון ההעפלה וחיל הים • שביל השלום האלפיני
סרטים אור בקצה המגף • הבלתי חוקיים

Read other articles:

Annaliza

AnnalizaKartu judul musim 1 pada 2013GenreDrama keluargaPembuatRey Benedicto Raynee SalgadoBerdasarkanAnna Liza (drama radio)Anna Liza (serial TV GMA 1980-1985)PengembangRuel S. BayaniDitulis olehRoldeo T Endrinal Juline Anne R BentiezSutradaraTheodore C. Boborol Darnel VillaflorPengarah kreatifJohnny Delos ReyesPemeranAndrea Brillantes Zanjoe Marudo Denise Laurel Kaye Abad Patrick Garcia Carlo AquinoLagu pembukaAnnaliza karya Liezel Garcia / Roel ManlangitNegara asalFilipinaBahasa asliFilip...

 

Adriana Fonseca

Dalam artikel ini, pertama atau paternal nama keluarganya adalah Fonseca dan nama keluarga maternal atau keduanya adalah Castellanos. Adriana FonsecaFonseca pada Alma Awards 2014LahirAdriana Fonseca Castellanos16 Maret 1979 (umur 45)[1]Veracruz, Meksiko[1]PekerjaanAPemeranpenariSuami/istriIker CalderonOrang tuaHugo FonsecaGuillermina Castellanos[2]KerabatJacqueline dan Hugo (saudara)[2]Situs webOfficial Site Adriana Fonseca (pengucapan bahasa Spany...

 

No Man's Land (Billy Joel song)

1993 single by Billy Joel No Man's LandSingle by Billy Joelfrom the album River of Dreams B-sideNo Man's Land (live)ReleasedFebruary 1994 (UK)[1]Length4:48LabelColumbiaSongwriter(s)Billy JoelProducer(s)Billy Joel, Danny KortchmarBilly Joel singles chronology The River of Dreams (1993) No Man's Land (1994) All About Soul (1993) No Man's Land is a song by American singer-songwriter Billy Joel. It was released as the second single and opening track from his 1993 album River of Dreams. Th...

Bulgarie

République de Bulgarie(bg) Република България (bg) Republika Bălgarija Drapeau de la Bulgarie Armoiries de la Bulgarie Devise en bulgare : Съединението прави силата (Syedinenieto pravi silata, « L'union fait la force ») Hymne en bulgare : Мила Родино (Mila Rodino, « Chère Patrie ») Fête nationale 3 mars · Événement commémoré Indépendance de la Bulgarie vis-à-vis de l'E...

 

The Smiths (album)

1984 studio album by the SmithsThe SmithsStudio album by the SmithsReleased20 February 1984 (1984-02-20)RecordedSeptember-November 1983StudioPluto (Manchester) and Strawberry (Stockport)Eden and Matrix (London)Genre Alternative rock[1] indie rock[2] post-punk[3] Length42:55 (original UK vinyl release)45:36 (versions including This Charming Man)LabelRough TradeProducerJohn PorterThe Smiths chronology The Smiths(1984) Hatful of Hollow(1984) Single...

 

Ordoliberalism

German political philosophy Part of a series onLiberalism Schools Classical Conservative Cultural Democratic Feminist Equity Green Internationalist Muscular National Neo Ordo Radical Religious Christian Catholic Islamic Jewish Secular Social Techno Third Way Principles Consent of the governed Due process Democracy Economic liberalism Economic globalization Equality Gender Legal Federalism Freedom Economic Market Trade Press Religion Speech Harm principle Internationalism Invisible hand Labor ...

Korean cuisine

Culinary traditions of Korean people Hansik redirects here. For the Korean food festival, see Cold Food Festival § South Korea. Hanjeongsik, Korean-style delicate and fine dining Bulgogi, Korean-style marinated sliced meat Naengmyeon, Korean-style cold noodles with buckwheat Tteokguk, Korean New Year soup with rice cake This article is part of a series onKorean cuisine한국 요리조선 료리 Staples Bap Bibimbap Bokkeum-bap Gukbap Juk Mieum Guksu Naengmyeon Mandu AncillariesPickled d...

 

Stasiun Madinah

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. Koordinat: 24°27′42.01″N 39°36′0.69″E / 24.4616694°N 39.6001917°E / 24.4616694; 39.6001917 Stasiun Madinahمحطة المدينة المنورةLokasiMadinahArab SaudiInformasi lainStatusNonaktifSejarahDibuka1 Septe...

 

Ka Lae

Historic Place in Hawaii County, Hawaii United States historic placeSouth Point ComplexU.S. National Register of Historic PlacesU.S. National Historic Landmark District Rocky cliffs of Ka LaeLocationBig Island of HawaiiNearest cityNā'ālehuCoordinates18°54′40″N 155°40′52″W / 18.9111°N 155.681111°W / 18.9111; -155.681111Area710 acres (290 ha)NRHP reference No.66000291[1]Significant datesAdded to NRHPOctober 15, 1966[1]Designat...

Гуров, Александр Иванович

В Википедии есть статьи о других людях с такой фамилией, см. Гуров; Гуров, Александр. Александр Иванович Гуров Депутат Государственной думы Федерального собрания Российской Федерации III—V созывов 18 января 2000 — 21 декабря 2011 Председатель Комитета по безопасности Госуда...

 

Thomas Singer

Thomas SingerNazionalità Svizzera Altezza182 cm Peso88 kg Sci alpino SpecialitàDiscesa libera, supergigante SquadraParpan Termine carriera2011   Modifica dati su Wikidata · Manuale Thomas Singer (21 febbraio 1989) è un ex sciatore alpino svizzero. Indice 1 Biografia 2 Palmarès 2.1 Coppa Europa 2.1.1 Coppa Europa - vittorie 2.2 Campionati svizzeri 2.3 Campionati svizzeri juniores 3 Note 4 Collegamenti esterni Biografia Lo sciatore esordì in gare FIS il 14 dicembre 2004 a L...

 

ATBF1

Protein-coding gene in humans ZFHX3Available structuresPDBOrtholog search: PDBe RCSB List of PDB id codes2DA1, 2DA2, 2DA3IdentifiersAliasesZFHX3, ATBF1, ATBT, ZNF927, zinc finger homeobox 3External IDsOMIM: 104155; MGI: 99948; HomoloGene: 21366; GeneCards: ZFHX3; OMA:ZFHX3 - orthologsGene location (Human)Chr.Chromosome 16 (human)[1]Band16q22.2-q22.3Start72,782,885 bp[1]End73,891,871 bp[1]Gene location (Mouse)Chr.Chromosome 8 (mouse)[2]Band8|8 D3Start108,66...

Wyoming

Pour les articles homonymes, voir Wyoming (homonymie). Wyoming Sceau du Wyoming Drapeau du Wyoming Carte des États-Unis avec le Wyoming en rouge.SurnomEquality StateEn français : « L'État de l’égalité ».DeviseEqual Rights (anglais)« Égalité des droits ». Administration Pays États-Unis Capitale Cheyenne Adhésion à l’Union 10 juillet 1890 (44e État) Gouverneur Mark Gordon (R) Sénateurs John Barrasso (R)Cynthia Lummis (R) Nombre de représentant...

 

Ruanda-Urundi

Belgian League of Nations mandate (1916–1962) For the dialect continuum, see Rwanda-Rundi. Territory of Ruanda-Urundi Territoire du Ruanda-Urundi (French) Gebied Ruanda-Urundi (Dutch) Gebiet von Ruanda-Urundi (German) 1916–1962 Flag Coat of arms Ruanda-Urundi (dark green) depicted within the Belgian colonial empire (light green), c. 1935StatusMandate of BelgiumCapitalUsumburaCommon languagesFrench (official)also: Dutch, German (until 1962)Kinyarwanda, Kirund...

 

Sigtrygg Silkbeard

Hiberno-Norse King of Dublin Sigtrygg SilkbeardKing of DublinReign989/995–1036PredecessorGlúniairn / Ivar of WaterfordSuccessorEchmarcach mac RagnaillBornc. 970DublinDied1042 (aged 72)DublinSpouseSláineDynastyUí ÍmairFatherOlaf CuaránMotherGormflaith ingen Murchada Sigtrygg II Silkbeard Olafsson (also Sihtric, Sitric[1] and Sitrick in Irish texts; or Sigtryg[2] and Sigtryggr[3] in Scandinavian texts) was a Hiberno-Norse king of Dublin (possibly AD 989–99...

Claude François

French singer, songwriter and dancer (1939–1978) For the French painter and Recollect Franciscan monk, see Claude François (painter). Claude FrançoisFrançois in 1965Background informationBirth nameClaude Antoine Marie FrançoisAlso known asClocloBorn(1939-02-01)1 February 1939Ismailia, Kingdom of EgyptDied11 March 1978(1978-03-11) (aged 39)Paris, FranceGenresPopOccupation(s)Musician, singer, songwriter, record producer, editor-in-chiefInstrument(s)Vocals, violin, percussion and drum...

 

Hilary Putnam

Pour les articles homonymes, voir Putnam. Hilary PutnamNaissance 31 juillet 1926ChicagoDécès 13 mars 2016 (à 89 ans)ArlingtonNationalité américaineFormation Université de Californie à Los Angeles (doctorat) (jusqu'en 1951)Central High School (Philadelphie) (en)Université de PennsylvanieUniversité HarvardÉcole/tradition Philosophie analytique, pragmatismePrincipaux intérêts Philosophie de l'esprit, philosophie du langage, philosophie des sciencesIdées remarquables Cerveau da...

 

Templeborough

Suburb of Rotherham, South Yorkshire, England Human settlement in EnglandTempleboroughTempleboroughLocation within South YorkshireOS grid referenceSK 410 916Metropolitan boroughRotherhamMetropolitan countySouth YorkshireRegionYorkshire and the HumberCountryEnglandSovereign stateUnited KingdomPost townROTHERHAMPostcode districtS60Dialling code01709PoliceSouth YorkshireFireSouth YorkshireAmbulanceYorkshire UK ParliamentRotherham List of places UK England ...

The Miller's Tale

Part of the Canterbury Tales For the 1996 rock album, see The Miller's Tale: A Tom Verlaine Anthology. This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: The Miller's Tale – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (November 2015) (Learn how and when to remove this message) Illustration of Robin the Miller, ...

 

Gomphi

Town and polis (city-state) of Histiaeotis in ancient Thessaly For the modern village, see Gomfoi. Map showing ancient Thessaly. Gomphi is shown to the centre left. Gomphi (Ancient Greek: Γόμφοι)[1] was a town and polis (city-state)[2] of Histiaeotis in ancient Thessaly, situated upon a tributary of the Peneius, and near the frontiers of Athamania and Dolopia.[3] Its position made it a place of historical importance, since it guarded two of the chief passes into ...