פרק 15 של מגילת האומות המאוחדות עוסק במזכירות האו"ם. הפרק מגדיר את מזכ"ל האו"ם כמנהל הראשי של הארגון, הכולל את צוות המועצה הכלכלית-חברתית, מועצת הנאמנות וארגונים אחרים. פרק 15 מקביל לפרק 6 לאמנת חבר הלאומים .
סעיף 98
בדומה לחובה המוטלת על נשיא ארצות הברית לשאת נאום מצב האומה לקונגרס האמריקני בחוקת ארצות הברית, מחייב סעיף 98 של אמנת האו"ם את המזכיר הכללי "לפרסם דוח שנתי לאספה הכללית על עבודת הארגון".
סעיף 99
סעיף 99 מסמיך את המזכיר הכללי "להביא לידיעת מועצת הביטחון כל עניין שלדעתו עלול לאיים על שמירת השלום והביטחון הבינלאומיים".[1] סעיף זה מופעל לעיתים רחוקות. בין המקרים שבהם הופעל הסעיף:
קופי אנאן הביע הסתייגות משימוש בסעיף 99, משום שהוא יכול לגרום למזכ"ל לקחת תפקיד פוליטי במקום תפקיד אדמיניסטרטיבי.[2]
סעיף 100
סעיף 100 קובע את עצמאותם וחוסר פניותם של המזכיר הכללי ושל חברי הצוות האחרים, וקובע כי הם "לא יבקשו או יקבלו הנחיות מכל ממשלה או מכל רשות [חיצונית] אחרת". באופן דומה, הוא מחייב את המדינות החברות "לכבד את האופי הבינלאומי הבלעדי של אחריות [הצוות]" ולהימנע מלבקש להשפיע עליהן. [5]
סעיף 101
סעיף 101 מגדיר את הקריטריונים להעסקה באו"ם, וקובע: "השיקול העליון בהעסקת הצוות ובקביעת תנאי השירות יהיה ההכרח בהבטחת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של יעילות, כשירות ויושרה. יש חשיבות לגיוס הצוות על בסיס גאוגרפי רחב ככל האפשר".
הערות שוליים