פרנק וייט (באנגלית: Frank White; 12 בדצמבר 1856 – 23 במרץ 1940) היה פוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דקוטה הצפונית השמיני בשנים 1901–1905. לפני כהונתו כמושל, כיהן וייט כחבר בית הנבחרים והסנאט של מדינתו, ולאחריה כיהן בתפקיד הגזבר של ארצות הברית (אנ').
ראשית חייו
פרנק וייט נולד בכפר סטילמן ואלי שבאילינוי כבנם של גושוע ולוסי אן (לבית בראון) וייט. אביו היה נציג בוועידת החוקה הראשונה של ויסקונסין ב-1846 וחבר בבית הנבחרים של אילינוי.
ב-1880 קיבל וייט תואר בוגר אוניברסיטה בהנדסה אזרחית מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. זמן קצר לאחר סיום לימודיו הוא החל לעבוד בחברת הרכבות שיקגו-מילווקי-סנט פול. ב-1882 הוא עבר מסיבות בלתי ברורות לטריטוריית דקוטה. ככל הנראה הוא עבר לשם כדי להשגיח על קרקעות שאביו רכש שם ליד ואלי סיטי, על פי בקשתו, או שהוא רכש אותם בעצמו. על כל פנים, כאשר היה בוואלי סיטי, הכיר וייט את אלזי האדלי, ילידת אינדיאנה ומורה למתמטיקה בבית הספר המקומי. ב-1894 נישאו השניים באינדיאנפוליס, ונולד להם בן אחד.
קריירה
וייט החל לגלות עניין בפוליטיקה, וב-1890 נבחר כנציג מחוז הבחירה ה-15 בבית הנבחרים של דקוטה הצפונית. הוא כיהן בו תקופת כהונה אחת בלבד, ואז נבחר ב-1892 לסנאט המדינתי. הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה בסנאט ב-1896, אך התפטר כדי להתגייס כמייג'ור ברגימנט הרגלים המתנדבים הראשון של דקוטה הצפונית ולחם במלחמת ארצות הברית-ספרד.
ב-30 ביולי 1898 הגיע וייט לפיליפינים, והשתתף בכיבוש מנילה ב-13 באוגוסט. במשך כל תקופת שירותו במלחמה, השתתף וייט ביותר מעשרים קרבות, היה מפקד מוערך, ועל גבורתו בשדה הקרב הוענק לו כוכב הכסף.
ב-1899 שב וייט לארצות הברית, ורכש אדמה ליד ליצ'וויל שבדקוטה הצפונית. ב-1900 הוא פתח משרד לעסקי מקרקעין וביטוח. באותה שנה הוא זכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל דקוטה הצפונית, ובבחירות הכלליות שנערכו בסתיו הוא נבחר לתפקיד. ב-1902 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה. במהלך תקופת כהונתו כמושל יושמו רפורמות נדרשות רבות. סכומי כסף גדולים שנועדו למימון מערכת החינוך לא נשאו ריבית, ווייט החליט להשקיע אותם באיגרות חוב ובהלוואות לחקלאים, וכך נשא הסכום ריבית. במהלך תקופת ממשלו נפדו איגרות החוב הראשונות של המדינה. בזכות התמרונים הפיננסיים שלו, נמחק חוב מדינתי של 223,000 דולר.
ב-1905 החליט וייט שלא להתמודד שוב על משרה פוליטית ולשוב לעסקיו הפרטיים. הוא הקים את חברת הביטוח לשרפות מידלווסט, ושימש כנשיאה עד 1913 כאשר היא התמזגה עם חברה אחרת. ב-1914 הוא הקים את חברת ההלוואות והנאמנות מידלווסט, ושימש כנשיאה עד כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס וייט שוב, הפעם בדרגת קולונל. הוא פיקד על רגימנט המשמר הלאומי השני של דקוטה הצפונית, שבהמשך מוזג לדיוויזיית הרגלים ה-41. ב-1918 הוא נשלח לצרפת, אך בשל גילו לא הוצב לתפקיד קרבי.
עם תום המלחמה שב וייט לתפקידו בחברת ההלוואות והנאמנות מידלווסט. ב-1921 הוא מונה שוב לתפקיד ציבורי בתור הגזבר של ארצות הברית (אנ') על פי בקשתו של הנשיא וורן הרדינג. כאשר היה קלווין קולידג' לנשיא ב-1924, הוא ביקש מווייט להישאר בתפקידו, והוא כיהן בו עד להתפטרותו במאי 1928, אז הוא היה לנשיא תאגיד ביטוח המשכנתאות הדרומי בצ'טנוגה, טנסי.
מותו
פרנק וייט נפטר בוושינגטון די. סי. ב-23 במרץ 1940. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בטקס צבאי מלא.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
.jpg)
